הפינה ההיסטורית: הקמפוס האוניברסיטאי הנסתר בשכונת גילה

על גבעה הנישאת לגובה 830 מטר בפאתיה הדרומיים של העיר, בצומת הרחובות דרך חברון-הרוזמרין (בצידי הכניסה לשכונת גילה) שוכן, על שטח רב ממדים, המכון התיאולוגי האקומני (האוניברסלי – הנוגע לכלל הנצרות בעולם). שמו של הקמפוס האוניברסיטאי הזה הוא טנטור – השם הערבי לגבעה שעליה הוא בנוי, בין ירושלים ובית לחם – ופירושו בערבית כובע נשים גבוה ומחודד. הגבעה משקיפה על נוף נהדר של בית לחם וסביבותיה, ועל כל ירושלים הדרומית ושכונותיה, כולל רמת רחל. הגבעה הרמה ידועה במסעות עולי הרגל נוצרים, שהיו מטפסים עליה להנות מהנוף הציורי התנכ”י. שהזכיר להם את סיפורי המקרא והברית החדשה.

הגבעה נרכשה על ידי האיטלקי ברנרד קבוגה (Caboga), שהיה הקונסול הראשון של אוסטריה בירושלים וכן חבר במסדר ההוספיטלרים של “אבירי מלטה”. ראשיתו של המסדר בירושלים בשנת 1127 (לאחר הכיבוש הצלבני ב-1099), ופעילותו החלה עם ייסוד בית חולים בעיר באזור המוריסטאן, לרווחת הצליינים החולים ומיעוטי היכולת. שמו המלא היה “מסדר יוחנן הקדוש – בית החולים בירושלים”. בהדרגה מסדר ההוספיטלרים לא הסתפק בייעודו ההומניטרי, והיה למסדר דתי-צבאי ונטל על עצמו את הגנת ממלכת הצלבנים. לאחר נפילת ממלכת הצלבנים העביר המסדר פעילותו לאי רודוס ומשם עבר לאי מלטה. לאחר כיבוש מלטה בידי נפוליאון, הוא התפצל למספר ארגונים ופועל כיום מקריית הוותיקן כארגון חסד קתולי ברחבי העולם.

השער שנבנה על ידי מסדר 'אבירי מלטה' (צילום: אדם אקרמן)

קבוגה הקים על הגבעה מנזר קתולי בשם הערבי “די טנטורה”, שבו התגורו חברי מסדר “אבירי מלטה”. האתר על הגבעה היה כנראה אחד המנזרים, שעמדו על הדרך בין ירושלים ובית לחם בתקופה הביזנטית. מהמנזר בולט עד היום השער המרשים והמסיבי. השער מעוטר בסמלים (בולט הצלב של אבירי מלטה), ונראה ככניסה למבצר עם צריח רבוע, המסתיים בזיזים משוננים, של שני מגדלי שמירה חצי מעוגלים. קבוגה קיבל אישור לבנות במקום בית חולים, שימשיך את המסורת של בית החולים ההוספילטרי של הצלבנים. אחרי עזיבת חברי המנזר ומותו של קבוגה בשנת 1882, נכנסו למנזר נזירות איטלקיות, חברות במסדר 'קוטולונג’י' והמקום המשיך לשמש כבית חולים. קבוגה נקבר לצדו הפנימי של השער, ושמו חרוט על אחד ממגדלי השמירה.

פנים הקמפוס האוניברסיטאי (צילום: אדם אקרמן)

בשנת 1910, בסמוך לשכונת מאה שערים, איטליה רכשה שטח גדול, עליו החלה הקמתו של בית החולים האיטלקי (הנביאים 34). בנייתו של בית חולים זה, הושלמה רק ב-1919 ואחיות הקוטולנג’י עברו למבנה המפואר. השטח על גבעת הטנטור, עם מבנה המנזר בו שכן בית החולים הצנוע, הועמד לרשות הוותיקן. בשנת 1964 ביקר בירושלים האפיפיור פאולוס השישי והחליט להקים על גבי המבנה השומם מכון תיאולוגי, שייעודו יהיה לקרב את ההדברות בין הזרמים הנוצרים: הקתולי, האוונגליסטי-פרוטסטנטי והאורתודוקסי – שמפלגים את העולם הנוצרי. הגבעה הצופה על סביבה קדושה במסורת הנוצרית, נראתה לאפיפיור כמתאימה ביותר להקמת מבנה תיאולוגי שיהיה משותף לכל זרמי הנצרות. המשימה להקמתו הוטלה על התיאולוג האמריקני פ.ת. הסבורג (Hesburg) – נשיא האוניברסיטה הקתולית “נוטר דאם” באינדיאנה, ארה”ב. הוותיקן העניק את המתחם לאוניברסיטה לחכירה רבת שנים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

על חורבות המנזר והשטח הנרחב סביבו (כ-150 דונם), תכנן האדריכל פרנק מונטנה מבנה מודרני, בעל איכויות ארכיטקטוניות מרשימות, כדוגמה ייחודית למודרניזם האמריקאי של שנת ה-60. הבניין הותאם לצורכי קמפוס אוניברסיטאי, עם בניינים גדולים שיתאימו למכון התיאולוגי. הושארה החומה שבנו “אבירי מלטה” סביב המתחם, עם שער הכניסה המבצרי המזכיר את ימי הביניים. החומה והשער מנתקים את המתחם מהעולם החיצוני ומעניקים את המראה של מבצר מסוגר. הבניין המרווח כולל 100 חדרי לינה, חדרי לימוד, אולמות להרצאות, ספריית ענק עם 70 אלף כרכים ו-400 ביטאונים, חדר אוכל וכנסייה. המתחם כולו טבול בירק, גינות מטופחות, מדשאות ומזרקה – כולו מקום מרגוע – ומעניק אווירה פסטורלית.

פנים הקמפוס האוניברסיטאי (צילום: אדם אקרמן)

הבניין נבנה אחר מלחמת ששת הימים בין השנים 1972-1968. מאז ועד היום קלט המקום למעלה מ-5,000 חוקרים, אנשי כמורה וקבוצות נוצריות שונות, שמגיעים לפרקי זמן שונים (בין מספר שבועות למספר חודשים) כדי ללמוד על ארץ הקודש ולסייר באתרים בעלי משמעות היסטורית וארכיאולוגית. מגיעים למקום בעיקר תלמידי מחקר, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים, שחיים כאן שנה שלמה (לעיתים עם בני משפחה). הם עוסקים לא רק במחקר שלהם – אלא מקיימים דיאלוגים עם חוקרים מזרמים שונים. בהרצאות שבועיות משותפות לכל קהל המשתכנים במתחם לומדים גם על היהדות, האיסלם ועל העדות השונות בארץ. לקבוצות חינוכיות מותאמת תוכנית לימוד, בהתאם לזמן שאליו הגיעו – כדי שיקבלו העשרה ומפגשים בארץ עם כל המיעוטים האתניים. הקהל הוא בינלאומי ומגוון, ומרצים מובאים להרחיב את הדעת בתחומי אמנות, גיאוגרפיה וארכיאולוגיה. נוצרת אווירה בינלאומית, כבוד הדדי בין הזרמים השונים, והעמקה בכתבי הקודש. המטרה היא של דיאלוג וקרוב הקשרים בין נוצרים מזרמים שונים, וכן הגברת ההבנה ההדדית עם לא נוצרים. במקום נוצרת אווירה סובלנית – המושגת גם הודות למתחם, המעניק שלווה והנראה כמו גן עדן בזעיר אנפין.

חלק מהחומה שבנו 'אבירי מלטה' (צילום: אדם אקרמן)

שלט ההנצחה של מייסד המנזר קבוגה (צילום: אדם אקרמן)

בשנת 2022, לציון 50 שנה לפתיחתו של המכון, התקיים במקום טכס חגיגי בנוכחות נציג הוותיקן. נכחו גם הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים, גם הפטריארך הלטיני של ירושלים ונציגי הכנסייה הקופטית, הארמנית והסיריאנית (הסורית-אורתודוקסית). אכן נוסף לירושלים מכון בינלאומי חבוי, צנוע ומנותק מהמתחים הפוקדים את העיר. ניתן לבקר במקום בתיאום, ופעם בשנה במסגרת הפרויקט “בתים פתוחים”, נכלל טנטור בין המקומות שניתן להירשם אליהם לסיור, לקבל הדרכה והסבר על תולדות המתחם וליהנות מקסמו ונופיו.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".