אבל כבד נפל הבוקר (חמישי, 24.8) על עולם הכדורגל הירושלמי, עם היוודע דבר מותו של שחקן בית"ר ירושלים והפועל ירושלים בעבר רונן שוויג ז"ל, כשהוא בן 54 בלבד.
הלוויתו של שוויג ז"ל תתקיים היום, חמישי (24.8), בשעה 18:00 בבית העלמין במודיעין.
"גיסי היקר, אחי בלב ובנפש, רונן חיים שוויג, עצם הבוקר את עיניו למנוחת עולמים והשאיר אותנו שבורי לב וכאובים", כתב בן משפחתו של שוויג. "נחמתנו היחידה היא בסיום סבלו הקשה. יהי זכרו ברוך".
שוויג, כפי שפורסם בעבר, חווה לפני כשנה ושבעה חודשים סיטוציה רפואית מורכבת ואף עבר ניתוח מורכב בראשו. הוא הצליח להתאושש ואף חזר לאמן ילדים ונערים במתנ"סים בירושלים. לפני כחודש הוא עבר שוב אירוע כלשהו, שממנו ככל הנראה לא התאושש, עד לפטירתו הבוקר.
סמל העבר של הפועל ירושלים מישל דיין, ששיחק עם שוויג בין השנים 1997-1996 ואף אימן אותו בין השנים 2001-2000, ספד לו: "יום קשה מאוד עבורי ועבור הכדורגל הירושלמי. רק לשמוע את רונן אחרי ההחלמה מהמחלה, אפשר היה לשאוב ממנו כוחות. היו לי הרבה שיחות אישיות עם רונן, היתה אופטימיות גדולה. זה הלם ומכה גדולה. קשה לעכל. הוא היה בחור צנוע ושקט. אהוב על הבריות. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר".
חברו של שוויג, שחקן העבר אייל אברהמי, אומר ל"כל העיר": "הלם מוחלט, לא מעכל. מדובר באחד האנשים שכולם אוהבים ואחד האנשים הכי טובים שהכרתי, אהוב על הבריות. שחקן ענק ואדם משכמו ומעלה. היתה לי הזכות לשחק לצידו ולעבוד איתו כמאמן במתנ״סים השונים בעיר. יהי זכרו ברוך".
שחקן העבר ציון זקן, חברו של שוויג מעבודתם המשותפת בבזק: "זו אבידה קשה בשבילי באופן אישי. מעבר לכך ששיתפנו פעולה גם על המגרש, עבדנו ביחד בבזק והיינו חברים טובים. רונן היה בנאדם מדהים, חבר אמת שאהב לעזור לכולם, דמות להערצה וספורטאי למופת שתמיד היה אהוב על כולם. זו אבידה קשה לספורט הירושלמי למשפחה ולחברים. כשחקן הוא היה מאוד חכם, גולר, אחד שתמיד ידע להיות במקום הנכון. כל כך עצוב שאנחנו צריכים להיפרד בשלב מוקדם של החיים מרונן. פשוט כואב הלב. הוא התמודד בגבורה עם הבעיות הרפואיות שלו. אזכור אותו לכל החיים. יהי זכרו ברוך".
שוויג ז"ל גדל במחלקת הנוער של בית"ר בירושלים ואף זכה עם הקבוצה באליפות (1992/93) ובגביע המדינה (1988/89). בהמשך הוא עבר לשחק בהפועל ירושלים, שבה שיחק שתי קדנציות.
אחרי פרישתו מכדורגל, ובמשך שנים רבות, כתב שוויג ז"ל טורי ספורט ב"כל העיר".
תגובות