פעמים רבות אנו שומעים מפי צעירים חפצי תל אביב משפטים כמו "אין בעיר הזאת כלום" ו"אם אני יוצא – זה רק במרכז". אבל אירועי התרבות בעיר רבים ואפילו רבים מאוד וכמו רק מחכים שיגיע הקהל. אחד האנשים שעומדים מאחורי מוסד תרבות שכזה הוא מיכאל אבשלום. הוא מנהל את האופרציה של חיי הלילה, שמקיים 'התו בר' מתוך 'התו השמיני'. המחיר של ההופעות שאותן הוא מביא מדי שבוע נע בין אפס ל-50 שקלים אפילו במקרה של שלומי שבן ואסף אמדורסקי. הדגש שניתן הוא על הנגשת תרבות טובה במחיר הוגן לקהל הרחב. לא הצלחנו לעמוד בפיתוי והבאנו לכם הפעם גיבור קצת אחר. מיכאל אבשלום – גיבור תרבות.
נעים להכיר – מקום המפגש החדש שלכם
מיכאל אבשלום, ירושלמי בן 26, נולד במושב אורה ועבר יחד עם משפחתו לגור בעיר כבר בילדותו. היום, הוא מנהל את מחלקת ההופעות וחיי הלילה של 'התו בר', שפועל מתוך חנות המוזיקה המיתולוגית 'התו השמיני' שבמרכז העיר. את ההופעות והמוזיקה שבמקום הוא מציע לקהל הרחב בחינם, כאשר הופעות גדולות שכוללות אומנים כמו שלומי שבן, אסף אמדורסקי ועמיר לב, הגיעו במחיר מצחיק של 50 שקלים בלבד. מספיק להיות בהופעה אחת או לדעת כמה עולה להביא מוזיקאי בעל שם כדי להבין שהחשבון פה לא מסתדר אבל המצב הנוכחי עומד לחלוטין לפי האג'נדה של אבשלום. "זה מתבסס על שני דברים, כאשר הראשון והחשוב ביותר הוא האמון שיש לנו בטוב של הקהל הירושלמי", מסביר אבשלום, "ירושלמים יודעים להעריך מוצר איכותי וטוב. בסופו של דבר, מי שנכנס למקום מרגיש פה בבית. גם אם זה נראה כאילו שאנחנו יוצאים "פראיירים" שאנחנו מביאים אמנים גדולים ודורשים ממש מעט כסף, אנשים יחזרו והם ידעו להעריך את זה. הסיבה שזה 50 שקלים, היא שאם אתה סטודנט או צעיר ועובד במלצרות לצורך העניין, אז קשה לך לשלם הרבה כסף לאירועי תרבות. פה, עם 50 שקלים כניסה ועוד דרינק, סטודנט צריך לעבוד רק שעתיים-שלוש כדי להרוויח את ההנאה שלו".
זה מתחיל מבפנים – החלום להיות מוזיקאי
היום אבשלום נהנה מהעבודה שלו ובמיוחד מהגישה התרבותית המיוחדת שהוא מביא לקהל הרב שלו אבל הדרך לא תמיד היתה קלה ובמיוחד ההתרחקות מהחלום שהיה לו פעם, להיות מוזיקאי מקצועי. הוא הרים גיטרה לראשונה בגיל חמש והתחבר מאוד למוזיקה קלאסית אך בשלב מסוים הוא חלם דווקא על מוזיקה אלקטרונית. "התחלתי מאולפן קטן בבית וזה היה הכיוון המרכזי שלי. אחרי הצבא התחלתי לעבוד על קריירת סולו. הופעתי בעיקר בארץ, אבל רוב הקהל שלי היה מארה"ב ומאירופה. במקביל פתחתי אולפן הקלטות בשוקניון באחד המחסנים שם. הנקודה שבה הבנתי שאולי זה לא הכיוון היתה כשנסעתי לאירופה להיפגש עם אולפני הקלטה ולהחתים אותם על המוזיקה שלי. ראיתי מה הם רוצים ואיך שהם מבקשים ממך לשנות את האופי שלך בהתאם לצרכים שלהם. הבנתי שאם אני אעשה את זה, שאם אני אצור מוזיקה שאנשים רוצים לשמוע אז אני אאבד את השפיות שלי. אז לקחתי הפסקה של שנה מהופעות והעול הכספי והחלטתי לא ליצור במשך שנה אחת. זו תעשייה נורא קשה והאמן הוא לא בהכרח איש השיווק הכי נכון. אז פחות או יותר בתקופה הזאת היתה לי מחשבה להקים פה בירושלים פרויקט לקידום של אמנות ירושלמית והתחלתי עם הפרויקט 'במה וקוקטיל'".
- חוצות היוצר 2017 – כל המתחמים החמים
- שלומי שבת מתרגש להגיע לחוצות היוצר
- סיגל קליין מחפשת אחר משקפי השמש המושלמות
מבמה וקוקטיל להופעות בתו בר – מרימים את חיי הלילה
פרויקט 'במה וקוקטיל' הוא מעין פרומו למה שקורה עכשיו ב'תו באר'. מיטב ההופעות עם מיטב האמנים במחירים נוחים בשביל להנגיש את המוזיקה ואת חיי התרבות לכמה שיותר אנשים. הפרויקט היה אמור להתרחש בשכונות והראשון שהתקיים היה במושבה הגרמנית. "באותה תקופה, לפני שנה וחצי, הרחוב שפעם היה לב ליבה של העיר התרוקן לגמרי. איכשהו עם כל דירות הרפאים של אנשים שלא גרים שם משהו נפל וגם העסקים הרגישו את זה מאוד חזק. התחלנו לעבוד על ההפקה ומהר מאוד הבנתי שזה הדבר הנכון ושזאת הדרך. ביום האירוע, ברגע האמת הקהל ממש הצביע ברגליים והראה לי איזו אהבה יש ליוזמות כאלה. ציפיתי ל-100 אנשים והגיעו למעלה מ-200 והאווירה היתה מדהימה. התחלנו את האירוע בסביבות 12:00 בצהריים וב-18:00 אנשים עוד רקדו לצלילי מוזיקה. זה היה מטורף אבל ידעתי שאני לא אוכל להמשיך את הפרויקט הזה כל עוד אין לי תקציב".
בזכות אבשלום ואנשים כדוגמתו, שנותנים הכל למען חיי הלילה והתרבות של העיר, יש עתיד ותקווה לצעירים הירושלמים. 'התו בר' אומנם עדין בחיתוליו, אך בחלוף חודש וחצי שבו המקום פתוח נראה שהעתיד גדול הרבה יותר. ולסיום, בסוף הראיון עם אבשלום ביקשנו ממנו לנגן לנו משהו בגיטרה. הוא הרים את אחת הגיטרות שהיו שם וניגן בנונשאלנט את הקטע הבא. אנחנו נשארנו המומים, מה אתכם?
תגובות