מרגש: שמותיהם של סגן שיר חג'אג' ז"ל ושל רס"מ יוסי קירמה ז"ל יונצחו ברחובות ירושלים. כך החליטה היום, ראשון, רגע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ועדת השמות העירונית. שמותיהם של קירמה וחג'אג' ז"ל, ביחד עם אישי נוספים – בהם העיתונאית המיתולוגית של עיתון "ידיעות ירושלים" ציפי מלכוב, השר לשעבר משה ארנס והרב הראשי הספרדי לשעבר הרב אליהו בקשי דורון, יאושרו בישיבת מועצת העירייה הערב, ולאחר מכן הנצחתם תצא אל הפועל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בדרום העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
שמו של רס"מ קירמה ז"ל יונצח בכיכר בסמוך למקום שבו הוא נפל בשכונת שייח ג'ראח/שמעון הצדיק (כיכר ללא שם בין הרחובות דרך שכם ורחוב שמעון הצדיק). קירמה, שנהרג ב-9.10.2016, רדף אחרי המחבל שרצח את לבנה מליחי הי"ד במסגרת תפקידו כלוחם יס"מ אופנועים ירושלים. המחבל ברח לשכונת שייח ג'ראח – שמעון הצדיק ושם התפתח קרב יריות. יוסי נהרג וחברו סרגיי בוצ'קין נפצע באורח קשה. "במותו הציל יוסי את מתפללי קבר שמעון הצדיק שסיימו את תפילת השחרית באותה שעה. על פעילותו זכה יוסי בעיטור המופת", נכתב בהחלטת ועדת השמות העירונית.
שמה של סגן חג'אג' ז"ל יונצח במעלה מדרגות בשכונת נוף ציון (מעלה מדרגות ללא שם היוצא מרחוב זכריהו אוריאלי ומגיע עד לרחוב חיים ראובן קוברסקי) וייקרא מעלות שיר חג'אג'. סגן חג'אג' נפלה בפיגוע חבלני בירושלים, בטיילת ארמון הנציב בינואר 2017. היא שירתה בחיל המודיעין, ולקראת סוף 2016 יצאה לקורס קצינים.
סגן חג'אג' ז"ל נרצחה ביום 8.1.2017 בפיגוע בטיילת ארמון הנציב, שבו נרצחו גם סגן יעל יקותיאל, סגן משנה ארז אורבך וסגן משנה שירה צור. היתה בת 23 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותירה אחריה הורים ושלוש אחיות.
בין האישים הנוספים שאותם החליטה ועדת השמות העירונית להנציח נמצא גם שמה של ציפי מלכוב ז"ל – עיתונאית שחיה ונשמה את ירושלים ונלחמה למען תושביה עד יומה האחרון כמעט. היא נפטרה בינואר 2019 אחרי מאבק ממושך במחלה. שמה של מלכוב ז"ל יונצח במבוא ללא שם בין רחוב יפו לרחוב יואל משה סולומון, שייקרא מעתה 'מבוא ציפי מלכוב'.
עוד יונצח משה ארנס ז"ל – ממנהיגי תנועת הליכוד, שר הביטחון והחוץ בממשלות ישראל (תרפ"ו-תש"ע), שנפטר ב-7.1.2019. ארנס נבחר לכנסת ישראל בשנת 1974 מטעם תנועת הליכוד. שימש כיו"ר ועדת החוץ והבטחון, שגריר ישראל בוושינגטון, שר בטחון ושר חוץ בממשלות ישראל. בשנת 2003 פרש מהחיים הפוליטיים אך המשיך למלא תפקידים ציבוריים, ביניהם יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל, יו"ר המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי.
גם הרב אליהו בקשי דורון ז"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל 2003-1993 לשעבר, יונצח ברחובות ירושלים. הרב בקשי דורון הקים ועמד בראשות ישיבות, בתי מדרש רבים וקרנות צדקה וחסד. הפיץ תורה בעם ישראל לכל גווניו בארץ ובתפוצות.הרב בקשי דורון נודע בפסקיו הבהירים שחלקם מופיעים בספרו "בנין אב" וכן דרשות על התורה והמועדים. נפטר בתאריך י"ט בניסן תש"ף.
עוד החליטה ועדת השמות העירונית להנציח את שמם של:
משה רבנו – משה רבנו הוא מהחשובות שבדמויות המקראיות ונחשב כנביא מרכזי בכל הדתות המונותאיסטיות.
הרב אלישע וישליצקי – רב ומנהיג ממייסדי הגרעינים התורניים בערים הטבעיות (תשי"ד-תשע"ד).
רחבת הארכיון הציוני – הארכיון הציוני נוסד בשנת 1919 בברלין ובשנת 1933 הועבר לירושלים ונפתח לקהל ב1934.
מבוא אלכס ביין – מנהל הארכיון הציוני המרכזי, גנז המדינה הראשון (תרס"ג – תשמ"ח).
רחוב רוז'ני יהודא ורחל – יהודא (יהודה) ורחל עלו ארצה בשנת 1925, עלייה שיזמו כחלוצים לשם הקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל עבור עולי המגזר החרדי.
יצחק קורן – מקים מושבי העולים, סגן שר האוצר ומראשי התנועה הציונית (תרע"א – תשנ"ד)
מרדכי רענן – מפקד האצ"ל בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות 1947 – 1948 (תרפ"ג – תשס"ד).
מרדכי ניסן – פרופסור לחינוך, ממקימי ומנהלי מכון מנדל למנהיגות חינוכית (תרצ"ד – תשע"ז).
ראש העיר משה ליאון: "ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הנצחנו בעיר את מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל והעיר ירושלים, אשר תרמו בחייהם והקריבו את חייהם לתקומת האומה והעיר ירושלים. זאת, לצד ענקי רוח נוספים אשר שמם יעטר את רחובותיה של העיר ירושלים"
תגובות