הטור של בונדק: בסוף כולנו מגיעים לאותו מקום

בהמשך למציאות של החיים, בסוף כולנו מגיעים לאולמי שמגר. שם יספרו עד כמה היינו אנשים טובים וכמה חבל שהלכנו. אחר כך ילוו אותנו למלונות בהר המנוחות בגבעת שאול, יקציבו לנו חלקת אדמה של רימה ותולעה כולה 1.60 על 60, שם יכסו אותנו עם חול חצץ ובלוקים.

• אייסלנד – עולם מהפנט של קרח
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

אנשים – לא כולם, אבל רובם יעשו את עצמם עצובים, יורידו דמעות מזויפות, יאכלו בוטנים, תמרים ושקדים ויילכו להמשיך את חייהם. אחרי השבעה שתהיה מלווה בהרבה צחוקים ובדיחות, יעלו שוב להר המנוחות רק שהפעם חצי מכמות האנשים שהיו ביום שכיסו אותנו בחול חצץ ובלוקים. ואלו (לא כולם, אבל רובם) יבואו בעיקר לוודא ששמו עלינו בטון כדי שלא נוכל לצאת.

ישראל בונדק (צילום: מתוך פייסבוק)

וביום ה-30 ללכתנו כבר יגיעו רבע מכמות האנשים שפרגנו וסיפרו עד כמה הם כואבים את לכתנו, ואלו בעיקר יבואו בכדי להיות בטוחים ששמו עלינו מצבה ושאנחנו זה אנחנו לפי השמות החרותים על המצבה. יסתובבו סביב המצבה ויתנו מחמאות עד כמה היא יפה ומושקעת. כאשר לא כולם, אבל רובם, לא בדיוק לזה הם מתכוונים, אלא יותר נכון הם בודקים שאין שום סדק או פתח שבו אולי אי פעם נוכל לצאת, אפילו לא בתחיית המתים.

• הטור של בונדק: על המרדף העלוב וחסר המשמעות אחר הכסף 
• אחרי 40 שנה מצאתי את האבידה של אבי ז"ל 
• הטור של בונדק: המפלגה שלא שווה שמינית מנדט עוד תצטמק 

בית הקברות בגבעת שאול (צילום: אורן בן-חקון)

ובאזכרה של השנה כבר כמעט ולא יהיו אנשים פרט למשפחה הקרובה, ומעבר לשנה גם המשפחה לא מגיעה. למה? כי זו המציאות של החיים והיה צריך מתנדב אמיץ שיאמר זאת אז אני התנדבתי. והנה שוב תזכורת מהשבוע שעבר בו ציטטתי מספר פרקי אבות: 'דע מאין באת ולאן אתה הולך, מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'.