בפעם הקודמת כתבתי שגורלנו בידינו, ועם 4 נקודות משני משחקי בית (ניצחון צפוי נגד נס ציונה ותיקו מול הפועל חיפה) אני עומד מאחורי דבריי.
לקראת המפגש בבלומפילד עם מכבי ת"א במוצאי שבת, כאשר שתי קבוצות דולקות אחרינו, אנחנו מגיעים בחשש שאולי חלילה נפסיד את מקומנו בפלייאוף העליון. אנחנו חייבים לדעת שאמנם היינו צריכים להבטיח את מקומנו לפני מספר מחזורים ובגלל סיבות כאלו ואחרות לא השגנו את הנקודות הללו, אבל אם זה יקרה זו תהיה חותמת סופית לעונה מוצלחת ומפתיעה, בטח לפי תחזיות הפרשנים באולפנים בתחילת העונה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במשחק האחרון נגד הפועל חיפה בחרו חלק מהאוהדים והפרשנים לבוא בטענות כלפי החילופים האחרונים שביצע זיו אריה, שאולי בעטיים הגיע השער המשווה ואיתו איבוד שתי הנקודות היקרות.
אבל אותם אלה שכחו גם חילופים אחרים, שלמעשה הביאו אותנו למקומנו. נכון שקשה וכואב 'לחטוף' בדקות הסיום שער שיוויון שזאת היתה הבעיטה היחידה של החיפאים בכל המחצית השניה לשער, אבל חייבים להיות גאים בקבוצה שלנו אשר "שמות" לא משחקים תפקיד אלא שחקני בית אשר נלחמים ונותנים את המקסימום בכל הזדמנות שנותן להם המאמן על המגרש. במשחק נגד הפועל חיפה בחר המאמן לפתוח עם הראל שלום במקום בוטאקה במהלך שהיה נראה כתמוה לחלוטין, והנה בדקות ששיחק היה פעלתן והרבה להלחיץ את שחקני ההגנה, ועם קצת יותר דיוק היה מבקיע שער בתחילת המשחק.
בכל מערכת יש הרצון לראות הצלחה מיידית והדבר המיוחד שקורה אצלנו במערכת הוא קודם לדאוג שהצלחה לא תהיה חד פעמית, אלא דבר מתמשך, לאורך שנים. לכן, כשרואים שיש מאמן שמעדיף לראות את ההשקפה של המועדון, כלומר גידול שחקני בית (נועם מלמוד, אווקה אשטה, הראל שלום ועוד) כדי לתת להם הבמה, גם אם זה "עולה" באיבוד נקודות זה מבורך. האיבוד של היום זה הרווח של המחר.
לכן כקבוצה ששואפת לראות הצלחה תמידית חייבים לתת גיבוי למאמן אשר נוהג כפי שנוהג זיו אריה. ולגבי יחסיו עם התקשורת? אני מבין אותם ואותו. אותם (התקשורת) בגלל שאינו משתף פעולה ואינו זקוק להתחנף אליהם או לתת להם "סקופים" שזה לחם חוקם, ואותו מבין, כי כך הוא לטוב ולרע.
תגובות