בליל שבת האחרון נפטר צבי סינגל ז"ל, מכוכביה הגדולים של הפועל ירושלים בשנות ה-60 וה-70. הלווייתו של סינגל ז"ל, בן 84 במותו, התקיימה בהר המנוחות בגבעת שאול, בנוכחות שחקני עבר רבים של הפועל ירושלים, שהגיעו לחלוק כבוד אחרון למי שכיכב איתם על המגרש, ואף שימש כקפטן הקבוצה בהישג הכי גדול בתולדות המועדון – הזכייה ההיסטורית בגביע המדינה בכדורגל בשנת 1973.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בדרום ירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
סינגל ז"ל, נולד בשנת 1938 בארגנטינה ובילדותו ונערותו שיחק בקבוצות הנוער של סן לורנזו. לישראל הוא עלה בגיל 20 ותחילה התגורר בקיבוץ בית השיטה. עד מהרה הגיעה השמועה עד לעפולה שנמצאת לא הרחק משם וסינגל הצטרף לקבוצת הפועל המקומית ששיחק בליגה השנייה. על סיפור הגעתו של סינגל להפועל ירושלים יש שתי גרסאות: הראשונה, בשנת 1958 הוא שיחק במדי הפועל עפולה נגד בית"ר ירושלים במסגרת הליגה השנייה, בלט וכבש שניים או שלושה שערים (תלוי את מי שואלים). על פי הגרסה השנייה, שבאותה השנה שיחקה הפועל עפולה נגד הפועל ירושלים בגביע המדינה, סינגל כבש רביעייה וזה הספיק להפועל ירושלים החליטה להעביר אותו אליה.
"כנראה שסינגל פגש את שתי הקבוצות הירושלמיות, והפועל היא זו ששמה עליו את ידה ראשונה לאחר שהתרשמה מאוד מהבחור הצעיר", מספר רמי מנדל, שהיה חלק מהנהלת הקבוצה בשנות ה-70 וה-80 בשיחה עם "כל העיר", ומכר קרוב של סינגל ז"ל. "הוא לא היה עוד אחד, הוא אחד מאבני היסוד של הפועל ירושלים ושמו ייחקק לעולם בספרי דברי הימים של המועדון. בלוויה שלו נכחו רבים וטובים משחקני הקבוצה לדורותיה, אוהדים ואנשים שליווי את הפועל באותם שנים וחלקו לו כבוד אחרון".
כך או אחרת, סינגל הצטרף להפועל ירושלים בשנת 1959, לאחר שהיושב ראש המיתולוגי של האדומים. עד מהרה הוא בלט בצורה יוצאת דופן והפך לבורג מרכזי ב"תור הזהב" של הפועל בשנות ה-60 וה-70 – בשנים שבהן האדומים היו הקבוצה הבכירה בעיר ואחת הטובות בישראל, עם שמות כמו נחום תא שמע, עלי עותמאן, אריה בראשי, אברהם 'בנדה' בן דוד, שלמה מהטבי ואלי בן רימוז הגדול.
"לכתו של סינגל זה רגע עצוב, אבידה גדולה, אבל אלה החיים וצריך להמשיך הלאה", אומר בן רימוז' בשיחה עם "כל העיר" ונזכר ברגע מיוחד של סינגל ז"ל: "הזיכרון הכי גדול מסינגל הוא מהמשחק נגד מכבי חיפה, שהשאיר אותנו בליגה. הייתי אז חייל, והוא כבש צמד שערים והשאיר את הפועל ליגה".
שיחקתם ביחד לא מעט שנים, איזה בן אדם הוא היה?
"הוא היה אדם צנוע מאוד, עניו, שקט. תמיד היה אהוב על השחקנים. אי אפשר להגיד עליו מילה רעה. כשחקן הוא היה יוצא מן הכלל, שחקן קבוצתי ומגוון, ידע להבקיע בראש וברגל. תמיד השקיע את כל כולו במשחק ובאימון. הוא היה לב ונשמה".
הקריירה של סינגל ובן רימוז' הצטלבה גם לאחר פרישתו של סינגל ממשחק פעיל. בשנת 1975 הוא מנה למאמן בל בני יהודה, והביא לקבוצה את בן רימוז'. "גם כמאמן, כמו שהוא היה כשחקן, הוא שקדן, מקצוען, איש רציני מאוד שנותן את הכל", נזכר בן רימוז'. תמיד מדבר לעניין ובצורה מכבדת".
***
סינגל, כאמור, היה קפטן הפועל ירושלים בשנת 1973, שבה הניפה הקבוצה את הגביע היחיד בתולדותיה. מי ששיתף פעולה איתו במרכז הקישור היה שלמה (מומו) מזרחי, שאומר השבוע: "צבי היה מודל לחיקוי. הוא תמיד היה נותן דוגמא אישית לצעירים, הוא פשוט אהב את המשחק מאוד, אחד שהיה נותן הכל. אי אפשר לשכוח את רגע הזכייה בגביע המדינה היחיד של המועדון, כשהוא ניצח על מרכז הקישור. הוא פשוט היה שחקן נהדר, עמוד תווך של הקבוצה, גם שהתבגר כשזכינו בגביע הוא היה בורג מרכזי".
"היינו גם חברים לעבודה בחברת החשמל", מוסיף ואומר מזרחי, "אפשר להגיד במפורש שמקום העבודה היה חשוב לו לא פחות מאימון או משחק. תמיד היה איש רציני ומקצוען ובעיקר אהוד ואהוב על כולם בעבודה ובוודאי שעל אוהדי הפועל".
איזה זיכרון יש לך ממנו?
"לאחר הפרישה של שנינו ממשחק, איפשהו באמצע שנות ה-70, שיחקנו יחד בליגה למקומות עבודה בקבוצה של חברת חשמל. התשוקה שלו למשחק היתה גדולה בדיוק כמו במשחק של הפועל ירושלים בקטמון לעיני אלפי אוהדים. הוא פשוט אהב כדורגל ולא היה משנה לו מול מי משחקים ובאיזה מסגרת. הוא היה בנאדם נערץ, וגם אחרי הפרישה היו שואלים אותו ועוצרים ומתעניינים לשלומו ונזכרים בדברים הגדולים שעשה כשחקן".
***
גם עלי עותמאן, גדול הבלמים של הפועל ירושלים בכל הזמנים, היה חלק מאותה קבוצה גדולה של תחילת שנות ה-70. "הייתי נוכח בהלוויה שלו, עשו לו כבוד גדול כי הוא היה אדם נהדר, אחד שידע לעזור לכולם", אומר עותמאן ל"כל העיר". "הגיעו ללוויה שחקנים רבים מהתקופה שלנו, ונזכרנו ביחד איזה בנאדם טוב וצנוע הוא היה. הוא היה המנהיג השקט. תמיד אזכור אותו. הוא גם אימן אותי בהפועל ותמיד ביקש מאיתנו לרוץ כמה שיותר. כושר גופני היה חשוב לו, כי גם הוא היה אחד כזה שלא מפסיק לרוץ ומשקיע את כולו עד כדי כך שבמרבית המשחקים הוא היה מחליף חולצה במחצית מרוב זיעה".
מה אתה זוכר ממנו באופן אישי?
"הוא היה הראשון שמקבל את פני הצעירים, מדבר איתם, משוחח ושואל לשלומם. אני עליתי לבוגרים ב-1970 והוא עזר לי, תמיד דחף במילים טובות. רצה כל הזמן לעזור לשחקנים הצעירים. את הכל הוא עשה בחיוך. לצערי אלה החיים, אבל אני תמיד אזכור אותו לחיוב".
לאחר הפרישה ממשחק פעיל, סינגל, כאמור, המשיך לקריירת אימון. הוא אימן את הפועל בית שמש, הפועל פתח תקוה, בני יהודה וכמובן שגם בהפועל ירושלים בשתי קדנציות שונות. מי שיתף איתו פעולה על המגרש וגם שיחק תחתיו כשחקן הוא המגן השמאלי האגדי של הפועל (ולימים של מכבי חיפה) ציון מרילי. "כשחושבים על צבי סינגל, ישר אומרים שהוא דוגמא ומופת לדרך התנהלות של שחקן ואדם", אומר מרילי. "הוא מה שנקרא שחקן של חדר הלבשה בגלל האישיות הכובשת שלו. בחור מדהים, אמיתי וכנה שידע את העבודה כשחקן. אני הייתי מהדור הצעיר ולמדתי ממנו המון מהשקט הנפשי ומניסיון החיים שלו. הוא לא הפסיק לדרבן אותנו, גם כמאמן היה כזה. זה מצער מאוד שהלך מאיתנו. אני בטוח שיהיה מישהו בהנהלת הפועל ירושלים שידע להנציח אותו ומאוד התרגשתי לשמוע על מחוות האוהדים במשחק האחרון עם שלט המחווה היפה".
"אי אפשר שלא היה להבחין במבטא הדרום אמריקאי הכבד שהיה לו, זה היה מקסים", ממשיך ואומר מרילי. "היינו צוחקים ביחד איתו ולא עליו על כך ובטעויות שהיו לו בזמן שיחה והוא תמיד לקח את זה ברוח טובה האופיינית לו. אף פעם לא כעוס, עצוב וממורמר. פשוט אחלה בנאדם ושחקן ענק. היה מגיע ראשון לאימון ויוצא אחרון. אם היה משחק בתקופה שבה המשחקים היו מצולמים הקשרים של היום היו יכולים לקחת ממנו כמה טיפים. אם היה משחק בתקופה של היום הוא היה מגיע לחו"ל ובארץ היה משחק בקבוצה בסדר גודל של מכבי חיפה. הוא היה כוכב".
תגובות