בשערי צדק בוצע לאחרונה ולראשונה ניתוח נוירוכירורגי לטיפול ברעד ראשוני. המטופלת, בת 70 מירושלים, סבלה במשך 20 שנה מתסמונת הרעד הראשוני (Essential tremor) – מחלה הגורמת לרעד בעיקר בגפיים העליונות, בראש, בעורף ובמיתרי הקול. בעקבות הניתוח המטופלת שבה לפעילות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
"רופאי המחלקה לנוירוכירורגיה בשערי צדק החלו לראשונה בביצוע ניתוחי DBS – Deep brain stimulation בעירות להפסקת הרעד בחולי פרקינסון, רעד ראשוני ומחלות נוירולוגיות אחרות (לדוגמא, דיסטוניה)", מוסרים בשערי צדק. "ניתוחי ה-DBS מתבצעים בשערי צדק בהובלת ד"ר דוד חזון, נוירוכירורג בכיר במחלקה לנוירוכירורגיה בראשות ד"ר נבו מרגלית, בשיתוף פעולה עם נוירוכירורג מומחה מ- NYU, דר' אלון מוגילנר, ועם המחלקה הנוירולוגית והיחידה להפרעות תנועה בראשותו של ד"ר גלעד יהלום".
עוד נמסר כי "המטופלת, כבת 70 מירושלים, סבלה במשך 20 שנה מתסמונת הרעד הראשוני (Essential tremor), מחלה שכיחה, הגורמת להתפתחות רעד בעיקר בגפיים העליונות, בראש, בעורף ובמיתרי הקול. במקרה של המטופלת הידרדרות עד לכדי חוסר תפקוד עם טיפול תרופתי שלא נתן אותותיו".
ד"ר דוד חזון, שביצע את הניתוח מסביר, כי "בנוירוכירורגיה תפקודית מסוג DBS – Deep brain stimulation שמבוצעים בערות, יש חשיבות רבה למיקום מדויק של האלקטרודות שמושתלות בעומק המוח".
לדבריו, "בעזרת מכשור מהדור החדש ביותר של חברת Abbott ומכשיר ניווט מיוחד של חברת אלפא אומגה שמאפשר לנו לדעת מה נקודת הציון המתבקשת, ניתן לראות שהאלקטרודה נמצאת במקום הנכון.
במהלך הניתוח לאחר השתלת האלקטרודה אנו מחדירים את הקוצב לאזור בית החזה, מקור הכוח החשמלי של האלקטרודה.
"הניתוח עבר בצורה טובה ובדיקות ההדמיה נראות מצוין. המטופלת שוחררה לביתה כעבור 48 שעות במצב טוב. בביקורת מרפאה נראה מהלך תקין. עם הפעלת האלקטרודה ראינו שיפור ניכר במצבה. אנו שמחים לספק טיפול משנה חיים ונמשיך לבצע את הניתוחים במחלות נוירולוגיות שונות ובהמשך, אולי גם יתאפשרו טיפולים בשיטה זו בבעיות כמו דיכאון וחרדה".
(צילום: דוברות שערי צדק)
לדברי ד"ר גלעד יהלום, Essential tremor שכיח באוכלוסייה הן בקרב צעירים והן בקרב המבוגרים, אצל נשים וגברים כאחד, כאשר החל מהעשור השביעי, תיתכן החמרה ניכרת ברעד. "בשונה מפרקינסון הרעד מופיע בדרך כלל בזמן ביצוע פעולות ידניות, בעוד שרעד משני למחלת פרקינסון בולט יותר במצב מנוחה.
השלב בו מחליטים על ניתוח זה הרגע בו ההפרעה התפקודית פוגעת משמעותית באיכות החיים ולאחר שהניסיונות לטיפול השמרני בתרופות מוצו. ההחלטה על ניתוח מותנית בכך שהמטופל צריך להיות במצב קוגניטיבי מספק. הרעד בידה של המטופלת השתפר משמעותית והיא שבה לפעילות, כמעט ללא הגבלה".
סיון
בית חולים שמרבית עובדיו ערבים לא כולל הרופאים והאחיות
י שם צוות מדהים אבל הערבים צוחקים להם בפנים ואנשי הביטחון שותקים