סגן ראש העיר יוסי חביליו כבר החל בהיערכות לבחירות 2023 למועצת העירייה, ואולי אף מכוון לראשות העיר. בראיון ל"כל העיר" הוא מדבר על המאבקים האינסופיים בשכונות וגם על המהלך להקמת סיעה מאוחדת של הכוחות הפלורליסטים בירושלים, שתהווה גוש חוסם לכוח החרדי
יוסי חביליו עדיין לא אומר את זה באופן מוצהר וגלוי – אבל הוא רואה בעצמו מועמד טבעי ביותר לראשות העיר בבחירות שיתקיימו בסוף אוקטובר 2023 (31.10). הטלטלה בהתעוררות, עם פרישתם של עופר ברקוביץ ועינב בר כהן, הותירה ואקום בקרב ציבור המצביעים הפלורליסטיים (חילונים/מסורתיים/דתיים-לאומיים) שחוששים לעתידה של ירושלים, וחביליו, כך נראה לוטש לשם את עיניו.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בינתיים, כאמור, הוא לא מכריז על כך, והוא גם נזהר מאוד בכבודו של ראש העיר משה ליאון, שבה הוא שותף כסגן וכמחזיק תיק האגף לשירות חניה ומחזיק תיק רשות הצעירים. בין השניים, חשוב לציין, ישנם לא מעט עימותים – רובם המכריע סביב נושא צביון השכונות ונושא התכנון והבנייה – אבל לצד המחלוקות הוא גם מציין לחיוב את עשייתו של ליאון, כשלדעתו "הוא טוב הרבה יותר מברקת".
חביליו, כידוע, הוא סיעה של איש אחד (מצילים את ירושלים), ולקראת הבחירות בשנה הבאה החזון שלו מדבר על "הקמת גוש גדול ליברלי חזק – שכולל את כלל המפלגות הפלורליסטיות".
בשיחה עם "כל העיר" פורש חביליו את משנתו, מסביר מדוע, למרות כל המחלוקת וניסיונות האיגוף של ראש העיר, הוא עדיין יושב איתו בקואליציה וגם מדבר על החשש מעתידה של ירושלים אם לא יחולו כאן שינויים דרמטיים.
"האתגר הגדול הוא לשמור על המסגרות הקיימות ולחזק אותם", אומר חביליו. "רוב מה שאני עושה זה להילחם על הצביון של ירושלים – בכל השכונות. זה קריטי. אני אמנם מתפקד כמחזיק תיק חניה ורשות הצעירים במועצת העירייה – אבל מרבית העיסוק שלי הוא בנושא של הצביון בירושלים".
התחושה היא, וגם המספרים מראים את זה, שהמאבק הזה מתפספס, שלא לומר נוחל כישלון?
"בהחלט יש סכנה לצביון הציוני של ירושלים. ולכן אני חושב שצריך לעבור מבלימה להבקעה, ואני אסביר. רוב הזמן אנחנו בולמים את הכניסה של החרדים לשכונות, וזה חשוב – אבל צריך לייצר מהלכים אחרים שישאירו פה את הציבור הציוני-ממלכתי".
המהלך, בה-הידיעה, שעליו מדבר חביליו הוא הקמת גוש חוסם לחרדים במועצת העירייה. "לקראת הבחירות בעוד שנה – אני מנסה לקדם ולייצר גוש ליברלי ממלכתי גדול יותר", הוא אומר ומסביר: "החרדים הם רק שליש בירושלים, אבל הם רוב במועצת העירייה – וזה מראש מכניס את העיר ואת ראש העירייה לסיטואציה מאוד-מאוד קשה. לכן, חייבים לאחד כוחות ולייצר גוש של הכוחות הליברלים-ממלכתיים. מה שקורה בירושלים הוא עיוות שלא קיים במקומות אחרים – אולי קצת בממשלה המתוכננת כעת – אבל בעוצמה גדולה יותר. כאמור, החרדים הם שליש מהאוכלוסייה אבל עם ייצוג של למעלה מ-50 אחוז במועצה. וכשהעיוות הזה קורה ומתרחש – הכוח שלהם וההשפעה שלהם גדולה יותר – גם על ראש העירייה. הם שולטים. ואנחנו – הציבור הפלורליסטי-ממלכתי – צריך להיות כל הזמן במגננה".
אוקיי – אז מה הפיתרון?
"יש מספר צעדים שצריכים להיעשות – הראשון, שאני עובד עליו כבר כמעט שנה – והוא גם לקח מהבחירות הקודמות בשנת 2018, שבהן 20 אלף קולות פלורליסטיים הלכו לפח בגלל סיעות שלא עברו את אחוז החסימה, הוא נושא הגוש. הניתוח שלי הוא כזה – לחרדים יש כוח גדול יותר מאשר כוחם באוכלוסייה משתי סיבות מרכזיות – הראשונה, אחוזי הצבעה גבוהים יותר. זה משהו שצריך לעבוד עליו, אפשר לשנות אותו לפחות מעט, אבל זה מאוד קשה.
"הסיבה השנייה היא פיצול יתר של סיעות בצד הפלורליסטי-ממלכתי. הציבור הפלורליסטי בירושלים לא יכול לבזבז קולות על רשימות מיותרות. לכן אני משקיע מאמצים גדולים בשנה האחרונה לייצר גוש אחד גדול של כל הציבור הממלכתי-ליברלי בירושלים, להקים רשימה אחת ואז אני חושב שנוכל להשיג תוצאה הרבה-הרבה יותר טובה. הבחירות לכנסת גם חידדו את הדבר הזה, ואני מאוד מקווה שההבנה הזו תחלחל לכולם. במקביל, צריך לרתום גם הציבור הדתי-לאומי, שמהווה שלי מקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים – וזה כוח משמעותי לאור העובדה שהמגזר הערבי לא משתתף בבחירות".
למה שהציבור הדתי-לאומי יצביע לגוש שמאחד סיעות חילוניות?
"לפחות מחצית מהציבור הדתי-לאומי הוא ממלכתי ליברלי, לא קיצוני כמו המפלגות שמייצגות אותו כעת. הציבור הזה יושב כעת על הגדר, ואני חושב שהציבור הזה ירצה להצטרף אלינו – לגוש הממלכתי-ליברלי שקרוב יותר בעמדות שלו. אני רואה לזה כבר ניצנים – גם בשכונת רמות, בגבעת מרדכי, בגוננים. גם הציבור הדתי-לאומי המתון נאבק בשינוי צביון השכונות. כך קורה למשל בהר חומה – חלק מהתושבים שנאבקים נגד סגירת הקאנטרי בשבתות – כאלה שעתרו ביחד איתי לבג"צ – הם דתיים. חלקם אמרו שהם יגיעו ברגל לבריכה, וחלק אחר אמר שהוא לא יגיע – אבל שהוא רוצה את האפשרות הזו לתושבים החילונים, ולו כדי להשאיר אותם בשכונה. ברמות, הדתיים לאומיים מרגישים שדוחקים אותם מהשכונה. הם מודאגים מהשינוי בצביון בדיוק כמוני. וזה קורה בכל העיר – בהר חומה, בגילה, ברמות, בפסגת זאב וכמובן שגם בקרית היובל – שם מתנהל כעת מאבק נגד הכנסת בית חרדי למבנה של תיכון ליידי דיוויס.
"התושבים בשכונות האלה מרגישים מצוקה, מרגישים מצור. מרגישים עם מטרה על הגב. אנחנו חייבים לשפר את התחושה הזו שלהם – גם פיזית – גני ילדים , משחקים, איכות חיים, חינוך – וגם במניעה של כניסת חרדים לשכונות הפלורליסטיות. כדי להצליח בזה – אנחנו חייבים לייצר גוש ליברלי מאוחד וגדול".
למי בדיוק אתה מכוון בגוש הזה? הגוש הזה כולל גם את התעוררות?
"פניתי לכולם. לכולם. יש מגעים עם יש עתיד, עם מרצ, עם מפלגת העבודה ועם כחול לבן/המחנה הממלכתי, ואפילו נפגשתי עם בני גנץ בנושא הזה של ריצה משותפת בירושלים. יש לי דיבור וכיוון חיובי מכולם. זה מאוד חשוב ומאוד דרמטי. זה יכול לשנות את המשחק בירושלים. אני לא חושב שנצליח להיות יותר מהחרדים, אבל אם הם לא יהיו רוב מוחלט בגלל אובדן קולות – אז המצב שלנו יהיה טוב יותר. אסור לנו עוד פעם לאבד אלפי קולות".
ומה לגבי התעוררות?
"עד היום לא היו מגעים עם התעוררות, כי לא היה בעניין הזה עם מי לדבר".
עופר ברקוביץ (צילום: שרון גבאי)
למה? בגלל הכעס שלהם כלפיך? הם טוענים שהפרת הסכם ושבגלל הכניסה שלך לקואליציה של ליאון הכוח של הציבור הליברלי-ממלכתי כמו שאתה מכנה אותו קטן יותר.
"אני לא מעוניין לחזור למה שהיה לפני ארבע שנים. היה לי הסכם כתוב עם התעוררות על שיתוף הפעולה – התעוררות לא רצתה לקיים את ההסכם. חבל להתייחס יותר מזה למה שהיה. ומעבר לכך – גם אחרי שאני נכנסתי לקואליציה – התעוררות היתה יכולה להצטרף באותם התנאים. אני לחצתי וניסיתי לתווך, והיה גם ניסיון של יגאל עמדי לתווך. הדברים היו קרובים. יש לי הרבה ביקורת על עופר ברקוביץ. הוא הכניס את התעוררות לתרדמת ולכן בארבע השנים האחרונות התנועה לא תרמה כלום לציבור הפלורליסטי בירושלים. הם היו חייבים להיכנס לקואליציה. אני יודע שראש העיר רצה אותם, לפחות בהתחלה, וחבל".
יש טענה שאתה עלה תאנה בקואליציה?
"בארבע השנים האחרונות אני ביחד עם לורה ורטון (מרצ) ופלר חסן נחום (ירושלים תצליח) מחזיקים ושומרים על הציבור החילוני/פלורליסטי בירושלים. היו לנו הרבה מאבקים שנשאו פרי – בין אם זה פאב המפלצת, בית הוועד בבית הכרם, בית הספר אופק למחוננים, מאבקים ברמת שרת, על גני ילדים, בנייה לתנועת הצופים ועוד. עשינו עבודה מאוד חשובה, במסגרת מגבלות הכוח שלנו, ואם היתה התעוררות אז הכוח הזה היה גדל. וזוה שוב מחבר אותי לנושא של הגוש. צריך להקים גוש גדול ומאוחד. אני מאמין שהדבר הזה הוא הכרח ואני מקווה שהוא ייצא אל הפועל ושנצליח לרתום אליו גם את התעוררות. אנחנו צריכים להיות אגרוף אחד חזק. הציבור החילוני והדתי-מתון נמצא בקו פרשת מים – וכולם צריכים לאחד כוחות ולפעול ביחד, אחרת ירושלים תיהפך לכולל".
ניקח את זה צעד אחד קדימה – הגוש הזה צריך להבנתך להריץ מועמד לראשות העיר?
"כל האופציות פתוחות. אבל קודם כל צריך להקים ולסגור את הגוש. אחר כך – בהתאם לרצון השותפות בגוש – לבחון את ההתמודדות על הראשות. זו אופציה רצינית שקיימת, אבל קצת מוקדם להתייחס לזה עכשיו. בכל מקרה, כרגע, וזה גם הוכח בבחירות לכנסת, הגוש יותר חשוב מהראשות ועל זה צריך לעבוד".
וברמה האישית – אתה תציע את עצמך לעמוד בראש הגוש?
"אני בהחלט חושב שאני האדם המתאים – אני כרגע פועל לגיבוש ואיחוד הגוש. אני גם סגן ראש העיר, גם זה, שביחד עם לורה ורטון ופלר חסן נחום, פועל לשמירת האינטרס של הציבור הליברלי – ולכן אני בהחלט מתאים. אבל העיקר והחשוב זה לא האגו ולא התפקיד – המטרה היא לשמור על ירושלים. המטרה היא לשמור על ירושלים. אני חושב שיש תקווה – יש פה מערכת חינוך טובה, יש חברה אזרחית. אם לא היתה תקוה לא הייתי נלחם. הייתי נשאר במקצוע שלי כעורך דין. אנחנו ברגע מאוד חשוב וצריך למקד את זה. יש פה מסר – אם הציבור החילוני ממלכתי והדתי ליברלי יתאחד – אפשר יהיה לשמור על ירושלים. יש פה תקווה ויש עם מה לעבוד.
סגן ראש העיר יוסי חביליו (צילום: ג׳ייקוב פנחס)
***
חביליו, כאמור, נזהר בכבודו של ראש העיר ליאון, אבל מדבריו עולה חשש גדול מעתידה של ירושלים בהנהגה הנוכחית של העיר. כשהוא נדרש לסוגיה הזו ולביקורת על ראש העיר הוא אומר: "אני בהחלט בולט במאבקים, אבל הייתי הרבה יותר שמח אם לא היה צורך בכל כך הרבה מאבקים. שהדברים היו מתנהלים טוב יותר. כאן גם אני רוצה לומר שראש העיר נמצא באילוצים קואליציוניים מול החרדים".
נראה שאתה עושה לו הנחות. למה בעצם אתה נשאר בקואליציה?
"אני אמנם בקואליציה אבל עדיין שומר על הדעות והאמונות שלי. היחסים שלי עם ראש העיר טובים והוא משרה אווירה טובה. אבל אני משתדל מאוד לא לחצות גבולות ולפעול במסגרת הנכונה. כמו כן, הרבה פעמים אני משרת את ראש העיר – אני פתור מהכבלים שיש לראש העיר מול החרדים וההישגים שלי מדברים בעד עצמם".
אתה מתעלם מזה שהוא מתמודד של החרדים. אתה מבקר את ההתנהלות של העירייה בהנהגתו אבל לא אותו.
"יש לי מחלוקות איתו. בהחלט. אבל לפני זה אציין את הדברים הטובים – הניקיון, כולם אומרים שהשתפר. התשתיות אני חושב שהשתפרו…".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)
התשתיות השתפרו? אתה מודע לביקורת ולתלונות מצד התושבים על מה שקורה בעיר?
"כרגע המצב לא מזהיר – אבל יש עבודות וברגע שהן יסתיימו המצב יהיה טוב יותר. כרגע כולנו מדברים על זה שצריך לעבור לתחבורה ציבורית, שהיא תהיה הפתרון בטווח הארוך. עכשיו יש שתי בעיות – בעיה אחת היא נושא התחבורה הציבורית בשבת ותכף ניגע בנושא הזה. ברגע שאין תחבורה ציבורית בשבת אז כל אדם צריך רכב אחד או שניים. בנושא הזה אני מקדם, ואני מקווה שזה לא יתמוסס עם כינון הממשלה החדשה, את 'קו הבריאות' – אוטובוסים שייצאו משועפאט ומבית לחם ויגיעו להדסה ולשערי צדק וישמשו גם כתחבורה ציבורית לכל דבר. האוטובוס הערבי שיוצא משועפאט או בית חנינא ישרת את כלל תושבי העיר. הוא יעבור דרך הגבעה הצרפתית, וכביש 1 העירוני עד לשער שכם-יפו, מגיע על תוואי הרכבת הקלה למרכז העיר, משם לבית הכרם, קרית היובל וקרית מנחם ועד להדסה; הקו השני ייצא מבית לחם, יעבור דרך גילה, מלחה, קרית היובל מהצד השני ומגיע להדסה. וקו נוסף יגיע למרכז העיר. זה קוים שכולם ישתמשו בהם – לא רק תושבי מזרח העיר. זו דרך לעקוף את האיסור על תחבורה ציבורית בשבת. אני מקווה שהחרדים לא יטרפדו. זה נמצא אצל הדרגים המקצועיים במשרד התחבורה, וזו יוזמה שלי – חשיבה מחוץ לקופסא.
"אם נחזור לתשתיות – אז כן, כרגע המצב לא טוב בשל העבודות להקמת קוו הרכבת הקלה, שהן יהיו גיים צ'יינג'ר – בעוד 5 ו-10 שנים המצב של התחבורה בעיר יהיה טוב משמעותית. כרגע אנחנו סובלים – ואנחנו עושים מאמץ להקטין את הסבל של התושבים – אבל בטווח ארוך זה יהיה משמעותי וחשוב לירושלים".
קצת ברחת מהנושא: התושבים – בדגש על השכונות החרדיות – מתארים מצב כאותי ברחבי העיר. לטענתם, ואפשר בהחלט לראות את זה ברוממה ובבר אילן – זו סכנה להסתובב ברחוב.
"שוב – אני מסכים שהמצב כרגע לא טוב. שהתושבים סובלים, אבל אני חושב גם על הטווח הארוך. מעבר לזה, חשוב גם לגנות את התופעה של האלימות והוונדליזם שיש בציר בר אילן כהתנגדות למעבר הרכבת הקלה. זה רק מעכב את העבודות ומרחיק את היום שהעבודות יסתיימו. צריך לזכור – התשתיות בירושלים הן ישנות, יש צורך לעבוד ולשדרג וזה מה שנעשה כרגע. בכל העיר המצב של התשתיות לא טוב ועל זה עובדים. התחושה שלי היא שבנושא הזה ראש העיר עושה כמיטב יכולתו במסגרת האילוצים".
רוצים להישאר מעודכנים?
אז בטווח המיידי אתה מרוצה. מה עם הטווח הארוך – איך תראה לדעתך ירושלים בעוד חמש ועשר שנים?
זה הנושא שיש לי איתו מחלוקת עם משה ליאון. אני רואה כרגע שתי סכנות – הראשונה: סכנת הצביון הציוני של ירושלים. צריך וחייב להשאיר את החילונים, המסורתיים והדתיים-לאומיים בירושלים. יש כרגע מספר נושאים שדורשים טיפול – אחד החשובים הוא נושא התעסוקה וכאן יש עשייה – אנחנו מביאים לפה את משרדי הממשלה, בונים את רובע הכניסה לעיר. זה נושא קריטי ואני פועל בו במסגרת התפקיד שלי כיו"ר המינהלת להעברת משרדי ויחידות הממשלה לעיר, וגם ברמת העירייה נעשות פעולות חשובות.
"בנוסף ישנו הנושא של התחרדות השכונות המעורבות. ההתחרדות הזו מבריחה מהשכונות את הציבור שאנחנו רוצים שיישאר בירושלים. אם הציבור הזה ימשיך לעזוב – ירושלים תשקע לימי הביניים, היא תהיה עיר חרדית ענייה. ולכן צריך לחשוב איך להשאיר כאן את האוכלוסייה החזקה, היצרנית. על זה אני נלחם ואני מאמין שזה בדיוק מה שהגוש יעשה – את המלחמה הזו לשמור על הצביון של ירושלים. אם יהיה גוש מאוחד וגדול – זה יעזור לשמור על הצביון הציוני-ליברלי של ירושלים. ואז יש תקווה. עיקר המלחמה שלי זה צביון השכונות – בגילה, בקרית היובל, במלחה, בארמון הנציב, בגבעה הצרפתית – נלחמים על כל שכונה ושכונה. כמובן שבמקביל צריך לשמור על התרבות, שבסך הכל במשך השבוע היא טובה, אבל צריך להגדיל את היקף הפעילות בשבתות. הרבה מאוד צעירים רוצים פעילויות ובילויים בשבת – וזו אחת הדרכים להשאיר אותם פה. אני פועל בנושא הזה דרך רשות הצעירים ויש דברים אבל לא מספיק. אני מנסה לקדם כיום 'שבת ירושלמית' במוזיאונים בחודשי החורף – לתת למשפחות הצעירות עוגן – וזו פעילות שתהיה מתאימה גם לקהל החילוני וגם לדתי".
יוסי חביליו בעצרת המחאה ב'מצפתל' (צילום: מצילים את ירושלים)
אתה נאבק בהרבה תוכניות בנייה באזורי טבע – גבעת התורמוסים בארמון הנציב, כרמית בעין כרם, בית טיילור בקרית היובל ועוד.
"הנושא הסביבתי והירוק הוא חשוב מאין כמוהו. אם רוצים להשאיר פה את הציבור הממלכתי והממלכתי דתי צריך ליצור איכות חיים, ואת זה ניתן לעשות דרך שמירה על אתרים ירוקים. חשוב להבין – בשנת 2009 היו בירושלים 143 אתרי טבע, מאז 42 מהם הושמדו או נפגעו קשות, ועוד 25 – בהם רכס לבן, כרמית, מצפתל ואחרים – נמצאים בסכנה. לזה אפשר להוסיף גם את מתחם התחנה – אלה דברים של איכות חיים ואת זה חייבים לשמר. המגדלים שבונים לא יישמרו על הציבור הירושלמי אם לא תהיה איכות חיים".
***
אחד הנושאים המרכזיים שבהם קולו של חביליו נשמע כמו אופוזיציה לוחמת הוא התכנון והבנייה, כשחביליו נמצא בחזית המאבקים נגד הבנייה בגבעת התורמוסים בארמון הנציב, בבית טיילור בקרית היובל, ברכס לבן, בכרמית ועוד. "חלק משמעותי מסדר היום שלי נוגע במאבקים לשמירה על הצביון הליברלי של ירושלים ובמאבק לשמירה על הטבע ואתרי המורשת, שאני חושב שהם הולכים יד ביד", מדגיש חביליו, ומפרט: "אני מתנגד למשל למגדל 'בורג' חליפה' שמשקיף על הר הרצל. זה מקום קדוש, זה מקום שצריך לשמור עליו ואין למגדל הזה שום מקום באזור הזה. בנוסף, יש את רכס הר הצופים שרוצים להקים מגדלים ולהרוס את מגרשי הטניס. זה לא איכות חיים. אם רוצים לשמור את הקהל הליברלי צריך לדאוג לאיכות חיים והבינוי צריך להיות מידתי. בינוי לא מידתי יהיה בכייה לדורות".
זה הפוך לגמרי ממדיניות העירייה ואפילו הממשלה?
"בקטע הזה אני חולק על ראש העיר. לדעתי מדיניות הבינוי מגבירה את התהליך הדמוגרפי ולא עוצרת אותה. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשים את היעד של מיליון וחצי תושבים מול עינינו, אלא לשמר על התושבים הקיימים. הנקודה המרכזית שבה אני חולק על ראש העיר. אני תומך בהתחדשות עירונית אבל במידה".
הדעה שלך לא מתקבלת. גם לא של רבים מהתושבים.
בחלקה היא מתקבלת ובחלקה לא. היו לנו הישגים. במי נפתוח הצלחנו לעצור את הבינוי. ואני מסכים שצריך להגביר את שיתוף הציבור. ואני חוזר לנושא הגוש – אם היה לי יותר ממנדט אחד אלא שישה-שבעה – היינו לוקחים את נושא התכנון והבנייה כמרכזי. מצד שני – יש פה התעוררות של גופים אזרחיים שנלחמים על שמירה על הטבע. יש פגיעה באיזון בין הצורך בבנייה – שאני מבין את הצורך ואת הנחיצות וגם את זה שזה מדיניות ממשלתית – לבין הצורך באיכות חיים, באתרי טבע ומורשת, בשמירה על שטחים פתוחים. אני נלחם על האיזון הזה. אני בעד השטחים הירוקים. אם יהיה גוש חזק, והגוש הזה ישים את נושא התכנון כאג'נדה מרכזית, יהיו תוצאות טובות יותר".
מהם המאבקים הכי גדולים שפתוחים כרגע? הקריטיים ביותר מבחינתך?
"הנושא של הכנסת בית ספר חרדי לקרית היובל הוא טעות. אני חושב שהנושא של הפקעת מתחם טיילור והפיכתו לפארק ומגרשי ספורט הוא הכרחי. ובאופן כללי יותר – שמירה על צביון השכונות זה מאסט. וגם נושא התכנון והבנייה הוא חשוב. צריך להפוך את הבנייה ליותר מידתית. הבסיס לכל זה, ואני יודע שאני נשמע כמו תקליט שחוק, הוא גוש מאוחד וחזק. יותר כוח יביא ליותר הישגים".
אני אחזור שוב ליחסים שלך עם ראש העיר – איזה ציון אתה נותן לליאון?
"אני לא מורה ואני לא מחלק ציונים. בסך הכל אני חושב שהוא עושה עבודה טובה. יש לי ביקורת עליו במספר תחומים ואמרתי אותם. אני חושב שהוא הרבה יותר טוב מברקת, אבל זה לא אומר שאני מסכים עם הכל. במה שאני לא מסכים אני נלחם ונאבק ואני חושב שאני מצליח להביא להישגים מסוימים. אם אני אחשוב שאני לא תורם ולא מסוגל לשנות – אני לא אהיה".
"צריכים לוודא שירושלים תישאר עיר ציונית עם ציבור ממלכתי חזק", עובר חביליו לשלב הסיכום. "הבחירות בשנה הבאה הן מבחן. האם אפשר ליצור גוש חוסם, להביא למצב שהחרדים הם לא רוב במועצה? אם לא נצליח לעשות את זה – בהחלט יש חשש שבעוד חמש או עשר שנים כבר לא יהיה פה ראש עיר ציוני. הבחירות בשנה הבאה זו פחות או יותר ההזדמנות האחרונה. חייבים לשנות את הדמוגרפיה דרך מהלכים עירוניים. אלה יהיו בחירות מכריעות ואסור לבזבז שם אף קול. חייבים להתאחד כדי לא לאבד קולות".
מלשכת ראש העיר נמסר: "דבריו של חביליו מעידים על פתיחתה של תקופה זו של השנה, שנת הבחירות. כך יש להבין את דבריו ולאור זה לפרש אותם. ירושלים נמצאת בתהליך פריחה וצמיחה שלא היה כמוהו שנים לטובת כל תושביה, ללא יוצא מן הכלל. כך היה בארבע השנים האחרונות וכך זה ימשיך ואף למעלה מכך".
מהתעוררות נמסר בתגובה: "חביליו, תושב אורה שמכהן כסגן ראש עיר בירושלים, פגע פגיעה אסטרטגית ואנושה בציבור הפלורליסטי בקדנציה הזאת, בגלל שיקולים אישיים. הוא הפר הסכם חתום עם התעוררות לטובת ג'וב ובכך מנע מהתעוררות להיכנס לקואליציה, הוא נכנס להיות עלה תאנה בקואליציה פוגענית לציבור הפלורליסטי, ללא סמכויות בתחומים החשובים ביותר, כמו קול בועדת תכנון ובניה.
"כמחזיק תיק חניה הוא אחראי לכאוס התחבורתי בעיר ולפגיעה בלתי נסבלת בהולכי רגל ונהגים בעיר. כמחזיק תיק צעירים הוא חתום על שיא היסטורי בהגירה שלילית החוצה מירושלים של מינוס 20,000. הוא אף הגדיל לעשות והצביע יחד עם ליאון על סגירה בשבת של בתי הקפה שיוקמו בפארקים ציבוריים.
"כל זאת בזמן שהתעוררות נאבקת על העתיד הציוני והסובלני של ירושלים, במאבק חסר פשרות על אופי השכונות הציוניות, על הסטטוס קוו והאפשרות לבילוי בשבת, לעידוד עסקים, מילואמניקים, להוזלת הדירות עבור צעירים ולשינוי מצב התחבורה. התעוררות היא התנועה הציונית הגדולה בירושלים, ותמשיך לפעול בנאמנות ובנחישות, עבור הציבור הירושלמי, מכל עמדה".
מזי
מקווה שהכוחות המתקדמים לא יבגדו כמו בבחירות לכנסת ויבינו את גודל השעה
והחשיבות הגדולה של היזמה של חביליו.
שיהיה לנו בהצלחה
חייבים לשחרר את ירושלים מהחרדים, מהגזענות, מהכיבוש!
ירושלמי מקורי
יוסי חביליו הוא שמאלני קיצוני ממרצ שמתנגד לבנות דירות חדשות לצעירים יהודים כדי שהמחיר של הוילה שהוא גר בה מחוץ לירושלים תעלה במחיר.
בוחרת מאוכזבת
מה עשיתם במועצה 5 שנים?? בחרנו בחביליו ובלורה וורטון ובמקום להלחם בקיצוניים אתם יושבים איתם בקואליציה ומשתפים פעולה.
בבחירות הבאות לא נבחר בכם