אחרי שנתיים שבהן נאלצנו לערוך את חגי תשרי תחת מגבלות הקורונה ובמצב מאוד מורכב שכלל אפילו ריחוק, השנה לשמחתנו נחזור לציין את החגים כפי שכולנו אוהבים וכפי שנהוג: תפילות המוניות בבתי הכנסת, ארוחות חג גדולות, מפגשים עם בני המשפחה, וטיולים במרחבים הציבוריים. בראיון מיוחד ל"כל העיר" מספר הרב בני לאו, לשעבר ראש קהילה בקטמון ויו"ר אקים ישראל בהווה, כיצד הוא נערך לחגי תשרי, מהו הטיפ המומלץ מבחינתו ליום כיפור מוצלח, והפרויקט המפתיע שלו עם המפלגות השונות לקראת הבחירות ה-25 לכנסת ישראל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
"יש לנו מעגל נורא עמוק וקצב חיים מהיר", אומר הרב לאו על הימים שלפני ראש השנה וחגי תשרי בכלל. "בלוח השנה שלנו יש את ימי בין המצרים ואת 7 שבועות הנחמה – סדרה של שבע הפטרות הנקראות משבת שלאחר תשעה באב ועד סוף חודש אלול. בתקופה הזו, כולנו נמצאים במסע שנמשך עד יום הכיפורים".
מהו עבורך ראש השנה וכיצד אתה נערך לקראת חגי תשרי?
"לדעתי מה שמציין היטב את ההיערכות שלי ושל רבים מאיתנו לקראת חגי תשרי הוא דווקא שירו של אברהם חלפי – "סתיו יהודי", שיצא לאור לפני כ-50 שנים בלחן של יוני רכטר ובביצוע של אריק איינשטיין. השיר מתאר את עונת הסתיו מתוך נקודת מבט יהודית מסורתית, המשקיפה אל עבר הימים הנוראים והתחושות והמנהגים שמלווים אותם. מדובר בשיר חג שמבטא מציאות חיצונית ופנימית המיוחדת לתקופת השנה הזו, שבה קהלים רבים מוצאים מראה של אווירה מיוחדת ודרך המנגינה הזו של תקיעת השופר כולנו נשארים ביחד, לא משנה דתיים או חילונים, בסוף עם ישראל הוא אחד. זהו חודש אלול עבורי וזה בעיניי ראש השנה".
***
הרב לאו, 61, הוא ראש מיזם '929 – תנ"ך ביחד', ששימש במשך 18 שנים כרב בית כנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים. הוא אב לשישה ילדים ונשוי לנועה, סגנית ראש המדרשה במדרשת נשמת, העומדת בראש תוכנית יועצות ההלכה במדרשה. הוא נולד בתל אביב, אבל בחר לפני למעלה מ-21 שנים לעבור ולהתגורר בירושלים.
בניגוד ללא מעט אנשים שחוששים מהצום ומארבעת האיסורים הנוספים (רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ויחסי אישות) – מבחינת הרב לאו יום הכיפורים הוא יום מתנה. "נותנים לנו כ-25 שעות של שקט ושל מחשבות חיוביות", הוא אומר. "יש לנו אפשרות לעצור הכל ולחשוב מה אני יכול לעשות על מנת שהשנה הזאת תהיה טובה יותר ומוצלחת יותר מהשנה שחלפה. לא חושב שיש עוד מדינה בעולם שמעניקים לה יום שלם של שקט ושל מנוחה כה גדולה".
מהו הטיפ המומלץ שלך ליום כיפור מוצלח?
"במהלך החיים קורים המון דברים בלתי צפויים ולרבים מאיתנו קרה גם דבר לא נעים עם אדם מסוים שבעבר היה חבר או מכר. יום הכיפורים הוא הזמן הטוב ביותר להיזכר באדם שרבנו איתו ולנסות לעשות עמו שלום. בלי יותר מדי היסוסים ומחשבות, פשוט להתקשר או לסמס לאותו אדם, ולאחר מכן לתאם מפגש שבו נוכל לדבר ולסלוח על מה שהיה בעבר. מעשה כזה הופך אותנו לאנשים טובים יותר ובימים כאלה נוכל להרים את עצמנו לנקודה מאוד גבוהה. ממליץ לכולם לנצל את ההזדמנות הזאת".
ישנם סכסוכים וחילוקי דעות לא רק בין חברים או מכרים, אלא גם בין קבוצות שונות או אפילו מגזרים שלמים כמו המאבקים שקיימים בירושלים בסוגיות של דת ומדינה. כיצד לדעתך ניתן למנוע או לפחות להפחית את המאבקים הללו?
"יש משנה שאומרת 'שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה' – סוגיה העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים. לסוגיה זו יש השלכות מעבר לשאלת חלוקת הטלית, מאחר שהטלית היא רק דוגמה לכל רכוש מטלטל הנתון במחלוקת כמו במאבקים שציינת – יש לנו ירושלים אחת וכותל אחד, אז במקום שנמשיך לריב, צריך לדעת להתחלק בדיוק כמו שעושים בירושה כאשר כל אחד לוקח את החלק שלו. אפשר לריב ולהתווכח על המון דברים, אבל בסופו של דבר תמיד אפשר לצמצם ולנסות להסתדר. אגב, בכל מקום צריך לתת מקום אחד לשני – גם כשעורכים קניות בסופר, גם כשמתפללים בבית הכנסת וגם כשנוסעים בתוך חניון של מרכז קניות".
ברוח הדברים שהוא אומר, הרב לאו גם חושף בראיון כי "במסגרת מיזם '929 – תנ"ך ביחד', אנחנו מתכננים לעשות דבר מדהים לפני הבחירות ה-25 לכנסת ישראל שיתקיימו בעוד קצת יותר מחודש".
"כשבוע וחצי לפני הבחירות", הוא ממשיך ומשתף, "כל מפלגה בנפרד תתבקש לבחור פסוק אחד מתוך התנ"ך. לאחר מכן נפרסם את כל הפסוקים שנבחרו ונראה לעם ישראל שאמנם הבחירות שלנו והדעות שלנו לפעמים שונות – אך השורש של כולנו הוא שורש אחד משותף ויש לכולנו את אותה התורה ואת אותם החגים. חג שמח ושנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל".
תגובות