ההמתנה, הקצרה יש להודות, הסתיימה וביום חמישי הקרוב, 15.9, פסטיבל ישראל 2022 יוצא לדרך. כזכור, התוכנית האמנותית של הפסטיבל נחשפה רק בחודש שעבר, והשנה, לראשונה בתולדות הפסטיבל – הוא מתקיים באמצע חודש ספטמבר ולא כפי שהיא נהוג בחודש מאי.
שינוי מרענן אחר – מופעי הפסטיבל יתקיימו רובם בתיאטרון ירושלים ובסביבתו: "האולמות, החללים והחדרים של תיאטרון ירושלים יהפכו למרכז חי ופועם של התרחשות אמנותית ויצירתית ויזמינו את הקהל להרהר מחדש על מה היא עבודת במה, מה נדרש מהם כקהל ואיך יצירה יכולה להשפיע על החיים של כולנו", נמסר מהנהלת הפסטיבל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
שינוי נוסף בפסטביל השנה הוא בגזרת המנהלים האמנותיים – כשלתפקיד נבחרו מיכאל ואעקנין ואיתי מאוטנר – כשמעליהם ימשיך בפיקוח המנכ"ל הוותיק אייל שר.
המופע הפותח של הפסטיבל מפתיע ומקורי, בעיקר בשל התפאורה שלו שתדמה חוף יום ממש בלב ירושלים. המופע – שיהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום, נקרא 'Sun and Sea' וזוהי אחת ההפקות הכי מדוברות בעולם.
'Sun and Sea' – פרפורמנס אופראי על עולם שוקע
(יצירתן של רוגילה ברדג'וקייטה, וייבה גרייניטה ולינה לפליטה – ליטא)
חוף ים – פסיפס של מגבות, בגדי ים, קרם הגנה, ילדים, ארטיקים, כלים חד-פעמיים, צעצועים, הרבה חול. אתם (כקהל) נמצאים מעל, מטיילים בין היומיומי, המרושע והסוריאליסטי. העולם הזה שאתם מביטים בו מלמעלה הוא העולם של 'Sun and Sea' – אופרה פרפורמטיבית שנוגעת במשבר האקלים. באלגנטיות, בערמומיות ומתוך רצון לחולל שינוי מציעה היצירה המרתקת הזאת דרך חדשה להתחבר לדיון על המשבר הגדול, ומצליחה להיות מהנה, ספקטקולרית ואפקטיבית בעת ובעונה אחת. האופרה היתה הזוכה הגדולה של הביאנלה בוונציה ב-2019, ומאז התארחה בפסטיבלים הגדולים והחשובים בעולם. יצוין כי העבודה מגיעה לראשונה לישראל לחמישה ימים בלבד. מספר הכרטיסים מוגבל. המופע בעמידה על מרפסות בגובה ארבעה מטרים. (חמישי, 15.9, 22:00-19:00; שישי, 16.9, 14:30-11:30; מוצ"ש, 17.9, 23:00-20:30; ראשון, 18.9, 22:00-19:00; שני, 19.9, 21:00-18:00 – כניסה בכל חצי שעה. תיאטרון ירושלים).
מתוך המופע 'Sun and Sea' (צילום: Andrej Vasilenko)
מופעים מרכזיים בפסטיבל ישראל
התוכנית האמנותית כולה היא מפתיעה ופורצת דרך וכוללת מופע טקסי שמוקדש לעין החסרה של משה דיין, חיבורים בין אמנים מקומיים לתרבות ממרוקו, טורקיה, יפן ואוקראינה ועוד. בתוכנית מגוון רחב של עבודות פרפורמנס, לצד אירועי תיאטרון, אופרה, מוזיקה, מחול ואלתור.
'רכבת לילה לאיזמיר' – חגיגה מוזיקלית טורקית ישראלית
יש דיאלוג מתמשך ולא רשמי בין אנקרה לירושלים, בין איזמיר לתל אביב ובין איסטנבול לשדרות. משהו בצליל שמגיע מטורקיה מצליח להזיז אותנו ולהיות מקור השראה למוזיקאים מקומיים. על הציר הזה, שבין ישראל לטורקיה, נוצרה ונוצרת מוזיקה שהפכה לאחד מסימני ההיכר של האזור שלנו. לערב אחד חד-פעמי, חגיגי ומרגש במיוחד, מיטב המוזיקאים מכאן ומשם יתאחדו לבצע את המוזיקה הזאת על הבמה בקונצרט ענק שכולו הפגנת אהבה ומסיבה חסרת גבולות. בהשתתפות ברי סחרוף, דודו טסה, בלקן ביט בוקס, רד אקסס, קאלבן (טורקיה), ג'נסט (טורקיה), מוראט ארטל הסולן האגדי של "באבא זולה" (טורקיה) הראל שחל והעות'מאנים ועוד. (חמישי, 22.9, 20:00, גן העצמאות. 199 שקלים).
'VHS ד"ש מהעבר' – פרשנות בימתית לארכיון המשפחתי
רננה רז וניצן כהן מזמינים יוצרות ויוצרים לחפש רגע משמעותי בקלטות שלהם, ולפגוש אותן על הבמה. הפורמט החדש יוצר מפגש חזיתי וחזותי עם מי שהיינו ועם הזמן שחלף. בהשתתפות: טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני. (רביעי, 21.9, 21:15, חמישי, 22.9, 20:00. תיאטרון ירושלים. 135 שקלים).
מקדש העין – מופע-תערוכה-טקס מחודש בהובלת גון בן ארי ואורן פישר
ב-1974 הקים שמואל פישר בדרום הארץ את "מקדש העין", בית תפילה שסוגד לעין החסרה של משה דיין, ומקום פולחן לממד "האין". המקדש היה סודה המומתק של הבוהמה. אבל ב-2021 המקדש התגלה בשלמותו בעיזבון של משפחת דיין, ושאלה חדשה בצבצה אל פני השטח – האם ייתכן שדיין קנה את המקדש לא כדי להיפטר ממנו אלא כדי לבצע בו עבודה מיסטית פסיכואקטיבית?
גון בן ארי (נצר לשושלת דיין) ואורן פישר (נצר לשושלת פישר) מגיעים לפסטיבל ישראל כדי להציג חומרים שלא נראו לפני כן מעולם ממקדש העין. פישר יציג תערוכה של קנבסים גדולי מימדים בהשראת סבו ובן ארי הופעת להקה ומקהלה, עתירת זמרים ומוזיקאים, בהשראת השירים מהמקדש. בהשתתפות: דב אלבוים, ליאור דיין, אורן פישר, גון בן ארי, יעל אבקסיס, עו"ד ברק כהן, וחברי מקהלת זולת. (רביעי, 21.9, 21:00, חמישי, 22.9, 21:30. תיאטרון ירושלים. 135 שקלים).
בלקן ביט בוקס (צילום: סאשה פרילוצקי)
'הילולה' – חגיגה חסרת גבולות בין מרקש לירושלים (מרוקו-ישראל)
פרשנות אישית ועכשווית של נטע אלקיים ועמית חי כהן שמותחים קו אופק בין מרוקו לישראל. למעלה מעשרים אמנים, ממרוקו ומכאן, יחברו יחד וייצרו בלנד בין חפלה, מופע מוזיקלי, קברט, תיאטרון דוקמנטרי וחמארה מודרנית. הקהל, שיישב יחד עם המופיעים על אותה הבמה, יהפוך לחלק מהותי מהחגיגה הגדולה, יארח ויתארח, בערב חד פעמי שנוצר במיוחד עבור הפסטיבל. בהשתתפות: קברט שייח'את (מרוקו), נאוה מסס-ווקסמן (קנדה), JOJO (מרוקו-ישראל),נטע אלקיים, עמית חי כהן, נועה מלמד וזאנה, גל מאסטרו, טל אברהם, ראובן אברג׳ל, ועוד. (רביעי, 21.9, 21:00, חמישי, 22.9, 21:00. תיאטרון ירושלים. 150 שקלים – הכניסה מגיל 18 ומעלה).
רוצים להישאר מעודכנים?
'פתרונות נוחים לחיים מאושרים'
יצירת מחול מצרפת של תיאו מרסיה וסטיבן מישל: הפגזות של מסרים שיווקיים בעולם רב-תאגידי מנסות לשכנע אותנו שהאושר הוא מוצר ושהחיים הנכונים הם רעיון על מדף שממתין שנרכוש אותו. בניסיון לערער על הטרנד האופנתי של עיצוב החיים הנכונים, האמן הוויזואלי תיאו מרסיה והכוריאוגרף והרקדן סטיבן מישל יצרו עבודת מחול פרפורמטיבית שמרכיבה (ואולי מפרקת) את הייצוג של "חיי יומיום טובים יותר" – במהלך המופע מרכיב הפרפורמר (שהוא בעצמו חצי אדם וחצי רהיט) את יחידת המדפים האייקונית של "איקיאה" – אותו תאגיד המבטיח "יופי לכולם ודמוקרטיזציה של העיצוב". הקונטקסט החדש הופך את הנחיות ההרכבה לשיר געגוע לטבע, לילדות ולחום אימהי. (חמישי, 15.9, 20:30, שישי, 16.9, 13:30. תיאטרון ירושלים. 135 שקלים).
מתוך המופע 'פתרונות נוחים לחיים מאושרים' (צילום: Erwan Fichou)
'פינוי' – פעולה כוריאוגרפית של צורות התנגדות
העבודה מציגה צורות מוכרות וחדשות של התנגדות, של סולידריות ושל היות-יחד, ומשלבת אותן בכוריאוגרפיה של הפינוי המשטרתי. ברחבה שבין תיאטרון ירושלים לבית הנשיא נעורר יחד חוויות ודימויים קולקטיביים מפינויי עבר, נתכונן היטב לקראת הפינויים שיבואו, ונזכיר שהתארגנות אנושית במרחב הציבורי יכולה להיות דבר עצום. רדיקלי. דחוף. יצירתו של עומר קריגר. בהשתתפות: מיתר אריאלי, אייל ברומברג, יוליה מז'צקיה, רימא נאסר אלדין, מיקה קופפר, טל רביב, שי רמות רייכרט, נדב שרון. (חמישי, 15.9, 21:30. רחבת הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. כניסה חופשית).
מסמך ללא שם – מופע יחיד שבו הכל נאמר מבלי להישמע
ארי טפרברג יושב לבד על הבמה מול המחשב האישי שלו, ומקליד בזמן אמת במסמך Google Doc. את מה שהוא מקליד אנחנו קוראים. הוא כותב את עצמו אות אחר אות: צולל לתיקיות נשכחות, מותח קישורים לעולם שסביבו, פותח את הטאבים של החיים שלו, משתף בתחושות וברגשות, ואומר הרבה מבלי להשמיע קול. בסוף הכול נמחק. נשמר בענן שבין ארי לבינינו, ומגובה בזיכרון המשותף. עד שייעלם גם משם. (חמישי, 15.9, 19:00, שישי, 16.9, 12:00. תיאטרון ירושלים. 100 שקלים).
תגובות