את העונה האחרונה שבה בית"ר ירדה ליגה, 1990/91, פתחנו סערה. אפילו ניצבנו פעמיים במקום הראשון – בסיום המחזור הראשון ולאחר המחזור החמישי. עד לפרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, בינואר 1991, זו היתה עונה לא רעה. בהפועל ירושלים ידעו שיאבקו בתחתית בעוד אנחנו השתעשענו בהיותנו קבוצת צמרת פוטנציאלית.
אולם בריחה של שחקני הרכש בשל המלחמה, פציעות קשות ובעיקר חוסר מזל הועידו לקבוצה הבוגרת דור שחקני בית מוכשרים, אך צעירים שלא יכלו לשאת את המעמסה הכבדה וירדנו לדאבוננו ליגה, כשאת מסמר החלודה בארון הקבורה לעונה ההיא תקעה הפועל ירושלים בניצחון 1:0, הניצחון האחרון של הפועל בליגה על בית"ר. עד יום שני השבוע.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
איך שלא נסתכל על הדברים, מדובר בהיסטוריה. אמנם רק משחק ליגה, ורוב הקהל באצטדיון היה צהוב-שחור, אבל איזה הבדלים – בשקט, במסר, בתודעה ובעיקר בכאב הלב.
פרט לתוצאה הזהה בשני ההפסדים של בית"ר בדרבי, לא ניתן לראות שום דבר דומה, בטח לא במגמות. בית"ר ההיא, של עונת 1991, היתה מקום בריא יותר, משכה אליה אוהדים למרות הליגה השנייה והזדהות בזכות שחקני הבית, אותם שחקנים שהיוו שלד לזכייה המדהימה בתואר האליפות רק שנתיים לאחר אותה עונת ירידה.
(צילום: אורן בן חקון)
מנגד, בית"ר של היום אמנם משכה לטדי קרוב ל-17,000 אלף תומכים, אבל באותה המידה תחלואי ההפסד אשר חשפו את הקבוצה בחולשתה ואת המועדון במערומיו, היא בית"ר ירושלים שונה, כזו שהדי המירמור מפי קולם של האוהדים נשמע למרחוק אחרי קיץ מתיש ומסואב, מסכת העברת הקבוצה באופן לא חלק, עוד לא החליק לכולם בגרון. וכך התעוררנו כולנו ביום שלישי האחרון עצובים ומבוישים, לא בגלל ההפסד בדרבי ליריבה השנואה, אלא בגלל מה שהמועדון הפך להיות – כזה שלא מתבייש להפסיד בדרבי. לא שחלילה אסור להפסיד, מותר וחובה לדעת לקבל הפסדים. אבל מי ישמור על הגחלת, מי יניף את נס התחייה של הקבוצה?
נכון, גם כיום מעטרים את סגל הקבוצה חבורת שחקנים מוכשרים, אך אבוי לנו, רובם אינם שחקני בית, אינם גדלו במועדון ועוד יותר גרוע – הם מושאלים מקבוצות אם בריאות וחזקות אשר ישמחו לאמץ את בניהן לחיקם לאחר שובם ממאבקי הירידה בבית"ר ירושלים לאחר עונה או שתיים של התחשלות, ובתקווה שיצליחו להשאיר את המועדון עם העבר המפואר מירושלים בליגת העל, הגשמת אם כל השאיפות שלנו ושל שכירי החרב הצעירים. לא כך רצינו לראות שקדנציה נפתחת עם בעלים חדש, כאילו הוא בכלל קרוב לסיום דרכו במועדון. אם מישהו מזהה חזון או אופק הוא מוזמן לחייג, אשמח לתשובות מלאות בכנות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכן, מהי הנגזרת של ההפסד בדרבי והקשר להפסד האחרון לפני 31 שנים כאמור? אין כזה. הירושלמיות נעלמה, האהבה התלכלכה בחוסר רומנטיקה ואנו נמשיך להתפלל לנס שיגאל אותנו מהייסורים. והפועל ירושלים? האדומים ממשיכים בעקביות ובשקט בריצת המרתון שלהם, באין מפריע. מחלקות הנוער כבר בשליטתם, החיבור הקהילתי, שעליו כולנו צחקנו, טבוע עמוק במסגרת המועדון ובית"ר מבחינתם? עוד סימון וי בבנק המטרות שלהם.
(צילום אושרי דודאי: יעקב צים – מועדון כדורגל בית"ר ירושלים)
מחפשים דירה בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"
תגובות