ירושלים היא הגדולה והמגוונת ביותר בערי ישראל. האתגרים הדמוגרפיים עמה מתמודדת ירושלים מסמלים במידה רבה את האתגרים עמם תצטרך להתמודד מדינת ישראל בעתיד. בירושלים של שנת 2022 חיים כ-971 אלף אנשים (יותר מבתל-אביב, חיפה ובאר-שבע גם יחד), מתוכם 61 אחוז יהודים ו-39 אחוז ערבים. מקרב האוכלוסייה היהודית בעיר – 35 אחוז מגדירים את עצמם ׳חרדים׳, 32 אחוז מגדירים את עצמם כ׳דתיים׳, ו-33 אחוז כ׳חילונים׳ (על נתונייך 2022, מכון ירושלים למחקרי מדיניות). תהליכים דמוגרפים אלו יוצרים עירוב הולך וגובר בין הקהילות השונות בירושלים והן נפגשות יחד במרחב הציבורי-עירוני. ואולם, מאחר ועדיין 96 אחוז מתושבי העיר – יהודים וערבים – חיים בשכונות הומוגניות נפרדות, מפגשים אלו מעצבים בצורה רבה את תפיסות התושבים אלה כלפי אלה, ואת מערכת היחסים בין הקהילות בעיר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
למפגשים אלה פוטנציאל נפיץ שעלול להשפיע באופן שלילי על היחסים בין המגזרים השונים בעיר, ולהעמיק ביתר שאת תפיסות סטריאוטיפיות וגזעניות, הנוכחות ממילא ומובילות גם לעימותים בין הקבוצות השונות בעיר. דוגמא בולטת היא המאבק הניטש בין חילונים וחרדים אודות הייעוד והשימוש של ׳מתחם ורבורג׳ – מגרש ציבורי גדול השוכן בשטח פתוח בלב שכונת קרית היובל: בעוד שתושביה החרדים של השכונה דרשו לייעד את המתחם להקמת מוסדות חינוך שיהיו חרדיים באופיים, התושבים החילונים בשכונה דרשו להקים מתחם תרבותי שוקק שיפעל גם בסופי-שבוע.
לעומת זאת, מפגשים אקראיים וספונטניים במרחב הציבורי/העירוני יכולים, מצד שני, גם להיות מחוללי שינוי חיובי ולהצמיח תפיסות חיוביות ביחס לאנשים מקבוצות אחרות. כך, מרחבים מעורבים שונים בירושלים מציעים קרקע פורייה לאינטראקציה חיובית בין קבוצתית, ואף מתפקדים בפועל כמרחבים של דו-קיום: בתי-חולים (דוגמת הדסה הר הצופים ושערי צדק), מוסדות להשכלה גבוהה (האוניברסיטה העברית, מכללת עזריאלי, המכללה האקדמית הדסה וכדומה), אזורי בילוי (גן החיות והאקווריום, קניון ממילא) ומרחבי פנאי (פארקים עירוניים) ועוד.
ניצן פייביש (צילום: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
מחקרים סוציולוגיים מראים כי יש בכוחן של מערכות חברתיות או מוסדות/מרחבים המשותפים לקבוצות בעלות זהות אתנית או חברתית שונה להעמיק את הניכור בין קבוצות חברתיות (למשל, על ידי תכנון עירוני המפלה בין שכונות וקבוצות אוכלוסייה) או, מאידך, לצמצם את הפערים בין הקבוצות השונות (על ידי תוכניות לאפליה מתקנת בהשכלה גבוהה, למשל). לאור זאת, ניהול המרחב בצורה נכונה – כך שיפעל לגיוון תרבותי ולהגברת תחושת השייכות של כלל המשתמשים בו ללא הבדל דת, גזע ומין – יכול לסייע להגדלת המוטיבציה של תושבים לתקשר באופן חיובי אלה עם אלה וליצירת תפיסות חיוביות יותר ביחס לקבוצת ׳האחר׳.
כך לדוגמא, בבלפסט – עיר מעורבת לקתולים ופרוטסטנטים הנושאת מטענים ומשקעים של עשרות שנות מתח ולאחר מכן פשרה והשלמה בין הקבוצות היריבות – השכילו להבין זאת והקימו יחידה ייעודית שתפקידה לשפר את היחסים בין הקהילות השונות בעיר, בין היתר על-ידי ניהול המרחב הציבורי העירוני. יחידה זו פועלת בחסות העירייה ומקדמת תוכניות שמטרתן לחזק את תחושת השייכות של כלל המשתמשים במרחב, ואף מציעה תמיכה כלכלית לקיומם של אירועים רב-תרבותיים במרחבים מעורבים בעיר – כך שמרחבים אלה יהוו מקום מפגש חיובי ליחידים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הדרך לעודד מפגש חיובי בין הקבוצות במרחבים העירוניים-ציבוריים השונים בעיר עוברת, אם כן, בחיזוק תחושת השייכות של כלל המשתמשים במרחב. ניתן לעשות זאת למשל על ידי התקנת שילוט בשלוש שפות (עברית, ערבית ויידיש), או על ידי הפקתם של אירועים רב-תרבותיים (סיורים, מופעים, הצגות, סדנאות, הרצאות ומפגשים בין-אישיים) המתמקדים בפעילות משותפת והכרת התרבות של ׳האחר׳. כך למשל, ״שבוע אהבת חינם״ שנערך בחודש יולי האחרון בעיר ביוזמתם של ארגוני חברה אזרחית בעיר ובתמיכת עיריית ירושלים הוא דוגמא נהדרת לכך – כאשר בשיאו של האירוע התקיים מפגש בין תושבי שכונת הקטמונים לתושבי שכונת בית-צפאפא בפארק המשותף לשתי השכונות (פארק המסילה). לפעולות אלה פוטנציאל רב לריכוך מתחים בין-קבוצתיים ולהוביל למפגש חיובי בין הקבוצות במרחב הציבורי העירוני – מפגש שממנו נצא כולנו (וירושלים) נשכרים.
- ניצן פייביש הוא חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובמכון ע״ש הארי ס. טרומן באוניברסיטה העברית.
שרון
כן והתשובה היא לתת הכל לחרדים על חשבון כולנו. עיריה מטומטמט שמקטינה כבישים ומוסיפה מאות יחידות דיור
יוני
שרון, על אחד כמוך בדיוק מדברת הכתבה "לתת הכל לחרדים *על חשבון כולנו*" אחד שחושב שהכל מגיע לו, לא בשל להכיל את האחר, ולהבין שכולם כאן צריכים לחיות שווה בשווה, בלי דעות קדומות והסתה מיותרת…
רק למה שלטים ביידיש
למה עדיין חילונים חושבים שרוב החרדים מדברים יידיש? ממש לא! רוב החרדים לא יודעים מילה ביידיש!!
השב"כ עושה עבודה טובה
כן . מסכים והרי העירייה לא רלבנטית לעוצמת הלהבות וגם משטרת ישראל לא משהו אבל השב"כ מחזיק יופי את המרחבים המשותפים בעקיפין . הכותב רוצה מפגש חיובי רוב הירושלמים כולל ערבים רוצים תחזוקה של קונפליקטים ושקט . זה מספיק . זה הרבה ולא צריך לחרוג לכל הנאיביות של מפגש חיובי . מספיק שנווסת את מצעד הגאווה , תפילות יום השישי ומצעד הדגלים.
מספיק שלא כל ויכוח בקניון , במיון של הדסה או במוסך יהפוך קטטה. גיוון תרבותי בירושלים זה קשקוש בקנה מידה של חג אהבה בין סרבים לבין אלבנים בפאתי סארייבו. מי מכניס שטויות לא רציניות לראש של החוקר הזה.