דעה | אין טעם להילחץ: יש לסיים את בניית הסגל בלי להתפשר ועם הרבה סבלנות

בכל שנה, התקופה המסקרנת ביותר בחייו של אוהד כדורגל ממוצע היא תקופת טרום העונה.

הציפייה להחתמות, חרושת השמועות, מי ממשיך, מי עוזב, מי מגיע, באיזה עמדות צריך חיזוק, ובעיקר איך תיראה השנה הקרובה. אנחנו צמאים לכל פיסת מידע, הריקנות של שבועות שלמים בלי משחקים, בלי מתח בלי רגעי שמחה ואפילו כעס ועצב, משאירים חלל גדול, כזה שאנחנו האוהדים עושים הכול כדי למלא אותו.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

בשנים האחרונות, בערך מאז ששי אהרון התמנה למנהל המקצועי, התרגלנו שמלאכת בניית הקבוצה מסתיימת ברובה עד ליציאה למחנה האימונים. השנה, התהליך נמשך מעבר למחנה האימונים ואף לאחר תחילת משחקי גביע הטוטו, וברגעים אלו ממש עדיין לא נגמר. אני לא יודע את הסיבה המדויקת, אבל אני יכול להעריך מהניסיון שלי בתקופתי בוועד המנהל והכרות רבת השנים של המערכת. הנה כמה תובנות שלי על טרום העונה: 1. מחיר שחקן בשלבים המוקדמים בהכרח יקר יותר; 2. השחקנים הטובים מדרג ביניים מחכים להצעות טובות יותר; 3. הקבוצות הגדולות משחררות שחקנים בשלבים מאוחרים יותר; 4. לא נמצא שחקן שמתאים לשיטה ומתאים במבנה האישיות.

כמובן שיש עוד לא מעט סיבות. בעולם הכדורגל, כפי שכבר למדנו, יש מעט מאוד חוקיות, כך שאפשר לעשות הכל נכון וזה לא יעבוד ואפשר לשנות ולפעמים לפגוע. מה שהכי חשוב זה לשמור על התכונות שאנחנו מחפשים בשחקן ולא להילחץ. כדאי לקבל את ההחלטה לגבי השחקנים הקרובים ברוגע ומתוך רצון. בטח שלא להתפשר למרות שעון החול של עונת המשחקים הקרובה שתכף מתרוקן.

שמחתי מאוד שרוב הסגל משנה שעברה ממשיך איתנו. כקבוצה בלי ניסיון, ההתפתחות של השחקנים היא חיזוק משמעותי בפני עצמו. אני מעריך ומקווה שהעונה השנייה של שחקני הבית בליגת העל תתאפיין בעוגן ובקפיצת מדרגה משמעותית.

נסכם את הרכש שהגיע עד היום: אלון אזוגי – מגן ימין, וויליאם טוגי – חלוץ, בני טרידובסקי – מגן שמאלי, עמית גלזר – בלם, תומר אלטמן – קשר. אני מקווה שעד פרסום הטור גם הקשר נדב נידם ממכבי ת"א ילבש את המדים באדום.

הרכש לא הסתיים: מחכים לנו עוד החתמות של שני שחקני כנף ושחקן נוסף שהעמדה שלו תבחן לאורך ההכנה בהתאם לתפקוד הקבוצה. אולי נמצא שחקן חופשי לקראת סוף החלון, שיוכל לחזק אותנו בצורה משמעותית גם אם העמדה שלו מאוישת.

ביום שלישי האחרון ראיתי את משחק האימון של הפועל מול מכבי פתח תקווה. אני בדרך כלל לא לוקח כלום ממשחקים כאלה ברמת הקבוצה, אבל כן אוהב להתרשם מהיכולות של שחקני הרכש שלנו. מהמשחק אקח דבר מרכזי אחד – למרות שהוא לא שחקן רכש, ולמרות שראיתי אותו משחק עם בני גילו מספר מכובד של משחקים, אני בטוח שאתם כבר מכירים את השם ליאור קאסה. ההשתלבות שלו בקבוצה הבוגרת והיכולות האישיות שלו, הביטחון והכישרון הרשימו אותי מאוד. אי אפשר היה לראות שהילד בקושי בן שבע עשרה. מצפה לעונה מיוחדת – יאללה הפועל!