לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
לימים, בדיבור אקראי, סיפר לו סטודנט על יוזמה של קבוצה שלקחה את גורלה בידיה והקימה מחדש מהמסד ועד הטפחות משהו שיהיה שייך להם. הניצוץ שהיה חסר חזר ובשיא ההתלהבות, כאילו נולד אדום – ההצלחות הקטנות, החיבור עם הקהל, הדרך, הערכים, העשייה החברתית, השוויון החברתי, הכל שלנו, של כל אחד ואחת.
אז גם הגיע האיחוד שנתן לעיר המפולגת והמשוסעת קבוצה אדומה אחת ויחידה, שלמרבה השמחה עלתה לליגה של הגדולים וגידלה דורות ישרים מבורכים. במחשבה לאחור, אחרי למעלה מעשור, נשאר לו לילד המתבגר הזה להודות לכל האנשים שחלמו והגשימו לו קבוצה לאהוד. הילד הזה הוא אני.
בהסתכלות קטנה מהמשקפיים הוורודות לראות את ליגת השכונות, ילדים וילדות ובוגרים ובוגרות, ועוד שפע של דברים טובים, שמבדילים את הקבוצה שלנו משאר הקבוצות שיש לכדורגל בארץ – זה גורם ללב לזרוח ולהבין שנעשים כאן דברים מתוך אהבה, ושיש נשים וגברים שמשקיעים את נשמתם בתוך זה.
נכון שיש ביקורת, ולפעמים אף צודקת ולעיתים הכעס מבצבץ, אבל סבא שלי שהיה אדם חכם אמר לי פעם בעניין כדורגל "פרשן זה אחד שלא הצליח להיות שחקן ואחר כך לא הצליח להיות מאמן, אז מה שנשאר לו זה להגיד, זה מה צריך לעשות איפה שהוא לא הצליח". איך אדע אם הביקורת שנכתבה על קבוצתי היא עניינית או ממניעים אחרים, שאלתי את סבא? הוא ענה לי בחכמה רבה: "תמיד תשמע ותקרא עד סוף הדברים, ואם תראה שהוא משאיר לעולם פתרונות, אזי הביקורת היא עניינית ואם לא, אז כנראה שיש לו מניע כזה או אחר.
אני שמח שלא עלי המלאכה לחשוב על פתרונות ושעל כך אמונים אנשים יסודיים שהפכו אין ליש ועשו את הבלתי יאומן.
בקשתי לאוהדי הפועל ירושלים – תעשו מניה או מנוי בלי תנאים, בלי סייגים, אלא עם הלב והאהבה ועם אופטימיות ששמורה רק למי שעל גבה חרשו חורשים.
בפתח העונה החדשה, אשא הודיה על כך שנתתם לי קבוצה מדהימה, ערכית, חברתית ומצליחה לאהוד. אשא תפילה לעתיד שנזכה להמון רגעים של שמחה ונהיה מאוחדים נגד היריבה, ונמשיך בעשיה המבורכת והטובה. תמיד אופטימי.
לב אדום
צודק. תודה לאלו שבזכותם יש הפועל. תודה רבה שהגענו לליגת העל וגורלנו בידינו. רק לא חהכניס לנו סוסים טרויאנים מישלים למינהם.