פרופסור עקיבא פרדקין: "כך תבחרו אם ללמוד לדוקטורט בארץ או בחו"ל"

אם נצטט את העיתונאי הידוע תומס פרידמן, המסחר הגלובלי הפך את העולם לשטוח: אין כל מניעה היום לעשות עסקים ולשנע סחורות בבייג'ין הרחוקה, בעודנו יושבים במשרד שלנו באיזור התעשייה בחולון או בני ברק. בדומה לכך, ניתן בקלות לקיים פגישות עסקים פוריות עם אנשי עסקים מהודו, דרום אפריקה, אנגליה, באקו ודלוואר, בעודנו נמצאים בבית שלנו במודיעין-מכבים-רעות. אולם המסחר לא שיטח רק את עולם העסקים, אלא את כל תחומי החיים שניתן להעלות על הדעת, לרבות שירותי רפואה, תרבות ואף לימודים גבוהים. בהתאם לשינויי התפיסה הללו, אחת התופעות המעניינות באקדמיה הישראלית כיום, היא השלמת לימודי תואר אקדמי וכן לימודי דוקטורט בחו"ל.

בכל הנוגע ללימוד לתואר ראשון, עשרות אלפי ישראלים בוחרים בכל שנה ללמוד לתואר ראשון במוסדות אקדמיים שונים באירופה. חלק מהסטודנטים בוחרים ללמוד רפואה ווטרינריה, בין היתר עקב  תנאי הקבלה הקשים ללימודים אלו בישראל, אל מול התנאים המקלים יחסית באירופה. כמו כן, חלק מאילו שנוסעים ללמוד בחו"ל, פשוט מעדיפים ליהנות מהסבסוד הכמעט מלא של לימודים אקדמיים במדינות רבות באירופה (ולכן ישראלים רבים שיש באמתחתם דרכון זר, בוחרים לנצל זאת כדי ליהנות מלימודים אקדמיים בחינם). בנוסף, יש כאלה שפשוט מעדיפים ללמוד בחו"ל עבור החוויה.

פרופ' עקיבא פרדקין (במרכז)

בכל הנוגע ללימודי דוקטורט, שהם לרוב יקרים הרבה יותר מלימודי תואר ראשון, רבים מהישראלים שבוחרים להמשיך ללימודי דוקטורט, בוחרים לעשות כן באוניברסיטאות בחו"ל. במידה רבה, נלווית לתואר אקדמי ממוסד מוביל בחו"ל יוקרה רבה, או "הון חברתי" רב אם נשתמש במושג המזוהה עם הסוציולוג הצרפתי הידוע בורדייה. מספיק שאדם פלוני יגיד שהוא עשה את הדוקטורט שלו בארצות הברית, אירופה וכדומה, כדי לעורר בתת מודע שלנו רשימה של סכמות חברתיות מחמיאות ביחס אל אותו פלוני. כיצד נוכל לערער על קביעתו של דוקטורט מאוניברסיטה בינלאומית? אם הוא אומר משהו, הוא כנראה יודע מה הוא אומר.

אולם האם באמת עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לעשות את לימודי הדוקטורט שלנו בחו"ל? כיצד נדע מה עדיף, ויותר חשוב מכך, מה מתאים לנו באופן אישי? שוחחנו בעניין עם פרופ' עקיבא פרדקין, מייסד מכון PHD Institute, המלווה סטודנטים ישראלים להוצאת דוקטורט בחו"ל.

עניין של זמן

פרופ' עקיבא פרדקין הוא כנראה האדם המתאים להיוועץ בו בשאלה של כדאיות בבחירת מוסד לימודים, ובשאלת הלימודים בארץ או בחו"ל. פרופ' פרדקין החל את דרכו האקדמית בוינגייט במסגרת העתודה צה"לית. לאחר מכן, היה קצין הספורט הראשי של חיל האוויר, והיה ממקימיה של יחידת החילוץ 669. לרבות השנים, פרופ' עקיבא פרדקין קיבל תואר פרופסור ממספר מוסדות אקדמיים בחו"ל, כגון TOURO UNIVERSITY בקליפורניה.

פרופ' פרדקין, איזה יתרון נלווה לדוקטורט בחו"ל?

"ככל שמדובר באוניברסיטה המוכרת על ידי משרד החינוך בישראל, ויש לה מוניטין אקדמי מסוים בקרב האקדמיה הישראלית", אומר עקיבא פרדקין, "דוקטורט ממוסד אקדמי בחו"ל הוא שווה בערכו לדוקטורט שנכתב באוניברסיטה בישראל.

חשוב לציין שאין עניין רשמי של 'הכרה' בכל הנוגע לדוקטורט בחו"ל: ההכרה הנדרשת היחידה היא הכרה לדירוג שכר ממשרד החינוך (אנשים טועים לרוב ומניחים שמדובר באישור המל"ג). האוניברסיטאות בישראל עצמן הן אלו שצריכות להחליט באופן מהותי, אם הן מעריכות את המוסד ממנו השלים את לימודי הדוקטורט בחו"ל או לאו.

לרוב, באופן לא רשמי, לדוקטורט מחו"ל יש יתרון לא קטן: אין סטטיסטיקה מדויקת לכך, אבל באקדמיה הישראלית מלמדים אלפי מרצים ומרצות, אשר סיימו את הדוקטורט שלהם בחו"ל והם נתפסים, במקרים רבים, כבעלי עדיפות בתחום המחקר שלהם, בעיקר כשמדובר על הכרה בינלאומית, חשיפה לעולם הרחב, קשרים עם בוגרים ממדינות אחרות ואף בכל הנוגע לשליטה בשפה זרה. התפיסה היא שאם המחקר בוצע בשפה האנגלית והצגת התזה נעשתה אל מול אנשי סגל זרים (דוקטורט צריך לעמוד על במה ולהגן על התזה המחקרית שלו בפני מרצים מובילים), הרי מדובר ב"תו איכות" בינלאומי בו מחזיק המועמד. משום כך,לא פעם ההתייחסות שלנו למחקר האקדמי בחו"ל, היא שלדברים יש תוקף רב יותר כאשר הם מגיעים מהזירה הבינלאומית. אנו לעיתים מעריכים את החוקר אף יותר, על שהצליח לפרוץ 'מהביצה הישראלית' ולקפוץ לבריכה גדולה יותר".

אז איפה באמת כדאי לעשות דוקטורט: בארץ או בחו"ל?

פרופ' עקיבא פרדקין: "תראה, זה די תלוי בכל מיני דברים. אומר זאת כך: אם הילד שלי היה שואל אותי, הייתי ממליץ לו שיעשה דוקטורט בישראל, היות ויש שיקולים שהם מעבר ללימודים ויוקרה אקדמית, כגון קשיי שפה, נגישות ותקשורת עם המנחה של הדוקטורט, שכר לימוד נמוך יותר (ברוב המקרים ולא בכולם, וממילא יש הוצאות מחיה משתנות במגורים בחו"ל), וכן סיכוי גדול יותר להזניק קריירה אקדמית בסופו של דבר במוסד המלמד. בנוסף, יש את העניין הפעוט הזה של, אתם יודעים, ציונות.

עם זאת, לדוקטורט בחו"ל, מלבד כאמור היוקרה הנלווית אליו אוטומטית, יש עוד יתרונות. העיקרי בהם הוא משך הזמן: בעוד שלימודי דוקטורט בישראל מתנהלים בקצב איטי מאוד, ולוקח בערך 5–6 שנים כדי להשלים אותם, משך הזמן הממוצע של דוקטורט בחו"ל הוא בערך חצי מכך, קרי שלוש שנים (שזה אגב פרק הזמן המינימלי הנדרש מצד משרד החינוך לצורך הכרה בתואר דוקטור לצורך דירוג שכר).

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בנוסף לכך, בניגוד לישראל, כדי להתקבל לדוקטורט בחו"ל, אין צורך לסיים תואר שני עם תזה, ואין צורך לרדוף אחרי מנחה שיסכים להנחות את כתיבת הדוקטורט שלנו. מי שהתנסה במרדף אחר מרצים, יודע שזה האתגר הקשה באמת: לשכנע מישהו שייתן לנו ממרצו וזמנו למשך תקופה של כמה שנים, כדי שיסכים להנחות אותנו. בחו"ל, הנוהג הוא שהמועמד כותב הצעת מחקר שהוא מעוניין לבחון, והמוסד האקדמי מאתר עבורו את המרצה. מדובר בהתנהלות שונה במהותה, ונוחה הרבה יותר. כמו כן, יתרון נוסף הוא יתרון בקריירה אקדמית בישראל: מוסדות אקדמיים בישראל אוהבים ׳להתקשט׳ במרצים שהשלימו את לימודי הדוקטורט שלהם בחו"ל, וכך הם מראים כביכול שהמרצים שלהם איכותיים יותר ועם ניסיון בינלאומי. כלומר, דוקטורט בחו"ל נותן יתרון מסוים בהזנקת קריירה אקדמית בישראל.

פרופ' עקיבא פרדקין

מכל מקום, יש עוד משתנים רלוונטיים כגון תחום הלימודים, יוקרת המוסד האקדמי בחו"ל, מעמדו האקדמי של המנחה וכדומה. לאוניברסיטאות בישראל יש שם לא רע בכלל בהמון תחומים אקדמיים, אולם כאמור, ישראלים כמו ישראלים, עדיין מתרגשים ממשהו שמריח ריח של חו"ל".

פרופ' עקיבא פרדקין הקים את מכון PHD INSTITUTE, אשר ממנו סיימו כבר למעלה מ-1,100 בוגרי תואר דוקטור. למידע נוסף על עקיבא פרדקין ופעילותו בתחום האקדמיה, כנסו לאתר הרשמי של עקיבא פרדקין.