מרכז העיר של מערב ירושלים, אשר ידוע בכינוי המיושן "המשולש" – ידע עם השנים עליות ומורדות, ובמידה רבה לא הצליח עדיין להתאושש לגמרי מהמכות שנחתו עליו בשנות ה-90 של המאה הקודמת – פיגועים, הקמת הקניונים ואזורי מסחר ובילוי מתחרים שהתפתחו ברחבי העיר. למרות פרויקטים מוצלחים של התחדשות עירונית-פיזית והקמת המדרחוב הארוך של הרכבת הקלה לאורך רחוב יפו, הפעילות הכלכלית והתרבותית במרכז נותרה מוגבלת. אמנם "המשולש" נראה כיום מבריק, נקי ומשופץ יותר מתמיד – אבל הירושלמים לא ממש חוזרים אליו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
פרט לעובדים מועטים שמועסקים באזור, תיירים ובני נוער – מרבית מעמד הביניים הירושלמי, הציבור שיכול להחזיק כלכלית מסעדות איכותיות וחנויות עוגן ברמה גבוהה, מדיר את רגליו מן המקום. מרקם העסקים החדגוני והזול שמאפיין את המדרחוב והרחובות הסמוכים, לצד ריבוי חללים שעומדים ריקים או משוועים להשכרה – מעידים על הקושי להשיב את ימי "המשולש" לקדם.
בשנה האחרונה התבשרנו על שני פרויקטים חדשים של התחדשות עירונית-תרבותית אשר עשויים להשפיע לטובה על תפקודו של מרכז העיר. הפרויקט הראשון, שכבר החל בפעילות ראשונה הינו קמפוס ירושלים לאומנויות ע"ש משפחת קירשנר במתחם מנורה שברח' בצלאל. בסמוך לבית העם (שגם עבר התחדשות בשנה האחרונה) הוקם קמפוס חדש אליו הועברו מתלפיות ארבעה מוסדות מובילים מתחום לימודי הבמה בירושלים – הסטודיו למשחק ניסן נתיב, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, בית הספר לתיאטרון חזותי והמרכז למוזיקה מן המזרח (אקדמיה למוזיקה מזרחית). הקמפוס תוכנן על ידי אפרת-קובלסקי אדריכלים עבור חברת עדן, והוא משלב שלושה מבנים לבתי הספר, וביניהם כיכר רחבה ובית קפה במפלס הכיכר (שטרם נפתח). העיצוב המוצלח של הקמפוס יצר מרחב ציבורי פתוח ומרווח שמתווסף לסצנת בתי הקפה החילונית והתוססת של אזור בצלאל הקטן-רח' ש"ץ שהתפתחה סביב המבנה של בצלאל הישן (המחלקה לאדריכלות). בכך מתהווה מובלעת דומיננטית ופעילה של הווי סטודנטיאלי, תרבות ובילוי בקצה הצפוני של המשולש העירוני.
צומת הרחובות יפו-קינג ג'ורג' (צילום: MitigationMeasure, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons)
ומן העבר השני של ה"משולש", נבנה בימים אלו הפרויקט השני – הקמפוס החדש של בצלאל – האקדמיה לאמנות ועיצוב, שמוקם סמוך לכיכר ספרא ובנייתו אמורה להסתיים בשנה הבאה. הקמפוס תוכנן על יד האדריכלים היפנים, קאזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, העומדים בראש המשרד הנחשב SANAA – ועם פתיחתו הוא יביא כ-2,500 סטודנטים ו-500 אנשי סגל לפעילות ושהייה יומיומית בתפר שבין העיר העתיקה למרכז העיר. החזרה של בצלאל אל העיר היא דרמטית והמיקום שנבחר לקמפוס, בין ירושלים היהודית והערבית ובין השכונות החרדיות ומרכז העיר יפגיש את ההיפסטרים של בצלאל עם השסעים העמוקים ביותר של ירושלים. גם כאן צפויה השיבה של "בצלאל" לעיר לחזק את הסצנה הקטנה של הברים ובתי הקפה העצמאים שנותרו במרחב שבין מגרש הרוסים לנחלת שבעה.
מדרחוב בן יהודה (צילום: ארנון בוסאני)
המיקום של שני הקמפוסים החדשים אינו מקרי, התוכניות שנוצרו עוד בימי שבתו של ניר ברקת בקומה 6 בכיכר ספרא, נועדו באופן מוצהר לחזק את מרכז העיר באמצעות מה שהסוציולוגי ריצ'ארד פלורידה מכנה "המעמד היצירתי". אסטרטגיה זו, שהביאה להקמה של שורה של יוזמות תרבות בירושלים, מן המפעל, המרפסת ועד בית הנסן – נועדה להפוך את ירושלים למגניבה יותר באמצעות הפיכתה לאבן שואבת לאומנים, אנשי תרבות ומה שפעם קראו לו – בוהמיינים. המעמד היצירתי אמור למשוך אחריו חברות היי-טק שמחפשות כוח אדם שעוסק ביצירת רעיונות חדשים להתמקם בעיר ובכך לשפר את מצבה הכלכלי של העיר. המטרה הלא-מוצהרת של המהלך קשורה למאבק על ההגמוניה על המרחב הציבורי בירושלים ומרכז העיר בפרט בין חילונים וחרדים, העירייה מנזה באמצעים אלו לתת פוש לנוכחות החילונית המתדלדלת והולכת במרכז העיר (כמו גם בשכונות רבות).
רוצים להישאר מעודכנים?
אני לא אנתח כאן את מידת ההצלחה של אסטרטגיית המעמד היצירתי אשר זכתה לביקורת ברחבי העולם, כמדיניות שעלולה לעודד ג'נטריפיקציה, פערים חברתיים והדרת אוכלוסיות "לא נכונות". אין ספק ששני הקמפוסים, ייצרו מוקדי פעילות צעירה, חילונית ותרבותית חזקים ואפקטיביים בשני הקצוות של המשולש והם יתרמו לא רק לעסקים הקטנים באזור אלא גם לשוק השכרת הדירות הסמוך. כמובן יש לזכור שסטודנטים הם די תפרנים אז בעיקר נראה את פתיחה בתי קפה חדשים ובארים – בהחלט התפתחות מבורכת. מרכז העיר עשוי גם לחוות שינוי תדמיתי, עם כניסתם של אלפי האמנים ואנשי התרבות, וככל שישכילו להתממש בנוכחותם כדי לייצר פעילות תרבותית ברחוב ובמרחב הפתוח – כך גם השפעתם תגדל.
רחוב יפו (צילום: ארנון בוסאני)
אולם, הקמפוסים החדשים לא יהוו גורם מכריע במשיכת מעמד הביניים הירושלמים, משפחות צעירות ומבוגרות – שנוכחותם חסרה מאוד בעיר. בין שני המוקדים החדשים המשולש עלול עדיין לסבול מתת-תפקוד כלכלי ותרבותי. חשוב לזכור שפרט לסטודנטים – כדאי לחשוב גם על האטרקטיביות של המדרחוב ושלוחותיו לקבוצות גיל נוספות. בעיקר חסרה במרחב הזה פעילות ומתקנים שמתאימים לילדים – אשר יכולים לגרור אחריהם למקום את ההורים העייפים ואולי גם את הסבא והסבתא. גן העצמאות הסמוך, שהוא בעיני אחד הפארקים היפים והנעימים בעיר, בריכת ממילא הסמוכה וכיכר החתולות למשל – הם מקומות מעולים למתקנים ופעילות למשפחות צעירות, וזו למשל קבוצה חשובה שיכולה להשלים חלק מרכזי בפאזל של ההתחדשות התרבותית והעסקית במרכז העיר.
- הכותב, ד"ר מריק שטרן, משמש כעמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות
מחפשים דירת גן בירושלים? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הנוסע
אם לא יגרמו לאנשים לעשות את הסוויץ' במוח שמאפשר להם לצאת מהמכונית הפרטית ולעלות על הרק"ל או על אוטובוס בדרך למרכז העיר, לא יקרה הרבה והם יישארו ספונים במזללות של קניונים-עם-חניה-צמודה.