"כשהלכתי ללמוד משפטים לא דמיינתי איך ייראו חיי אחרי עשור. ידעתי שאהיה אכפתית ומכילה, אבל לא חשבתי לרגע שהעיסוק החדש שבחרתי ישנה את החשיבה שלי, את ההוויה ותפיסת העולם שלי מהקצה אל הקצה. כבר מאז שהייתי ילדה, ניחנתי בחוש צדק מפותח שלעיתים סיבך אותי בבעיות כשהתקשיתי לקבל את המציאות בעולמם של המבוגרים. בעולם שלי כילדה הכל היה שחור או לבן, אפורים או ורודים לא היו בנמצא. ילדים היו גדלים עם אמא, ואבא היה מבקר אותם. גירושים היו סוף העולם, ובני הזוג החדשים של ההורים היו האויב המר וכונו 'אבא/אמא חורג/ת'.
מאז חלפו לא מעט שנים, בגרתי, הפכתי לאמא ואחרי שהוסמכתי כעו"ד, והתחלתי לפגוש מידי יום זוגות ש'מפרקים את החבילה', למדתי שדברים שרואים מכאן לא רואים משם.
החיים הקודמים בהם העט היה נופל בשעה 15:00 והחל המרוץ לאסוף את הבת שלי וכמובן, המשרה הנוספת והתובענית ביותר – להיות 'אמא של' – השתנו כאשר שתי המשרות הוסיפו ומוסיפות להתנהל במקביל ולעיתים עד השעות המאוחרות של הלילה.
בכל יום אני פוגשת הורים שהופרדו מילדיהם, אנשים שחוו בגידה וחרב עליהם עולמם, בני זוג שנשברים אחרי שבן זוגם הודיע להם שהוא מעוניין להתגרש, וכאלה שכעבור מספר חודשים מבינים שההחלטה של בן הזוג להיפרד היא המתנה הטובה ביותר שהוא יכול היה להעניק להם. אני מלווה אותם בתהליך מהרגע שהתקבלה ההחלטה על הפרידה, שניה לאחר שהשמים נופלים על ראשם, דרך משא ומתן להסכם או הגשת תביעות, הגירושים ולעיתים גם כאשר הם מבקשים לערוך הסכם ממון לקראת הזוגיות החדשה שלהם".
מאבקי הכוח עולים מדרגה
"בשנים האחרונות, מאז פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, מאבקי הכח בין ההורים והמאבקים המשפטיים על זמני השהות ועל גובה דמי המזונות עלו מדרגה. מרוץ הסמכויות בין בתי הדין לבתי המשפט הפך צמוד וקשוח יותר. אם פעם אבות היו מעדיפים את בתי הדין ואימהות את בתי המשפט, הרי שכיום היוצרות התהפכו, ואבות מעדיפים את בתי המשפט בהם רוח השוויון מנשבת (אם כי מנשבת קלות ועדיין לא בכל האולמות).
מומחים לטיפול בניכור הורי, מכונים לבחינת מסוגלות הורית, מתאמים הוריים, מטפלים רגשיים, עובדים סוציאליים, ושפע מקצועות טיפוליים הפכו לנחוצים כדי לטפל בתיקים המורכבים אשר מגיעים אל פתחם של בתי המשפט ובתי הדין.
לפחות אחת לשבוע אני שומעת מלקוח חדש את המשפט: סיפור כמו שלי לא שמעת! אני הולך להפתיע אותך! – אבל למען האמת, אחרי שמטפלים בעשרות תיקי נזקקות בהם ילדים מוצאים מביתם (לעיתים בצדק ולעיתים לא), ילדים שחוו התעללות פיזית ורגשית, בני/בנות זוג שחוו אלימות פיזית, מילולית, כלכלית, קשה מאוד להפתיע אותי.
עם הרגישות הרבה בה אני מנהלת את התיקים האלה, מגיעות חוזקות שנובעות מהניסיון שהתגבש עם השנים, הוא שמאפשר לי להכיל אותם ברגעים הקשים ולעודד ולהסביר להם שבסוף לפחות הרוב יהיה טוב.
אחד התיקים הקשים ביותר שניהלתי היה כשייצגתי אם שהרווחה הוציאה ממשמורתה החוקית ששה ילדים. הילדים נעקרו מהאם כיוון שהתגוררו איתה ברחוב, אחרי שברחה מהאב, שהתעלל מינית בבת הגדולה. אף אחד מהגורמים במשטרה וברווחה לא האמין לאם, והתוצאה הייתה קשה, הילדים פוזרו בין מספר משפחות אומנה. המקרה הקשה הזה זעזע אותי וכעבור שנה מאומצת הצלחתי להחזיר אותם לאם, אשר בינתיים הצליחה לעמוד על רגליה ולשכור דירה (אמנם קטנה אבל ראויה) לילדיה האהובים".
עורכת דין רחלי אייבס מתמחה בדיני המשפחה, בדיני חדלות פירעון ופירוקי חברות.
לפרטים: רחוב האומן 25, ירושלים.
טל. 02-5028005/6/7 נייד: 050-9682664,
פייסבוק: רחלי אייבס, משרד עורכי דין
מייל: [email protected]
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
תגובות