(צילומים: נעם פיינר, אליהו הרשקוביץ)

הטור של רני: כמורה דתיה לא מצאתי לי מקום בחינוך הדתי

השתדלתי לעשות את עבודתי החינוכית נאמנה מבלי להתנצל על היותי מי שאני ולתת מקום לעולמות הערכיים מהם הגיעו התלמידות והתלמידים שלי - חומות של תקווה

פורסם בתאריך: 15.7.17 18:47

בוודאי נתקלתן/ם לאחרונה במילה "הדתה". היא מציפה את הרשת החברתית ואת אמצעי התקשורת השונים. גאון/ה מי שהמציא/ה אותה. בחברה הישראלית מתרחש שיח חשוב המהווה חלק מלקיחת אחריות על חינוך הילדות והילדים בבדיקת התכנים המועברים, מאיפה ולאן מופנים התקציבים ועוד. כמו בנושאים שונים הקשורים בדת ומדינה ביניהם מקוואות, שבת, נישואים, גירושים וקבורה – הגיע זמן חינוך! הורים המבקשים לקחת חלק על החינוך של הילדות והילדים שלהם ולהתאימו לאורח חייהם.

לצד השיח החשוב הזה, אני עסוקה לא מעט בשאלה איך ניתן להנמיך את החומות שנוצרו מבלי לוותר על ערכים ודרך חיים. איך אפשר לעשות מקום למגוון הזהויות מבלי לראות בכך "הדתה", מבלי לייצר הפרדה. הטעות ההיסטורית של מערכת החינוך בעיני היא החלוקה למגזרים. חלוקה שאינה מאפשרת מפגש, שאינה מתמודדת עם מורכבות, חלוקה שייצרה במשך שנים רבות חומות של הפרדה והתבצרות, חלוקה שהסירה אחריות וייצרה אליטה שולטת ואולי סוף סוף הגיעה השעה לבניית חומות של תקווה. מבחינות רבות אני מרגישה שהציבור בשל לכך ומצביע ברגליים. לצד ההפרדות המובנות של המערכת, מתרחשת לה פעילות רבה המבקשת לייצר את החיבורים. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין דיבר על ארבעת השבטים המרכיבים את החברה הישראלית, אני מבקשת לומר כי יש יותר ואם נסכים עם ההנחה כי קיימים שבטים בחברה הישראלית, כנראה שהשבט הגדול ביותר הוא השבט המסורתי.

 

רני חזון וייס (צילום: נעם פיינר)

רני חזון וייס (צילום: נעם פיינר)

 

כמורה ומחנכת בחרתי בחירה מודעת ללמד בתיכון ממלכתי בירושלים. אם תסתובבו בחדרי מורות ומורים בתיכונים הממלכתיים בירושלים תמצאו לא מעט כמוני – נשים וגברים המבקשים להיות מי שהם. כאישה פמינסטית דתיה לא מצאתי לי מקום כמורה ומחנכת בחינוך הממלכתי דתי. השתדלתי לעשות את עבודתי החינוכית נאמנה מבלי להתנצל על היותי מי שאני ולתת מקום לעולמות הערכיים מהם הגיעו התלמידות והתלמידים שלי. שמחתי על תקופה חשובה בחיי שבה לא נדרשתי להגדרת הגדרות על גבי הגדרות, תקופה שבה הזדמן לי לעסוק בשאלות הזהות המורכבות יחד עם התלמידות והתלמידים שלי ולייצר מפגשים בין הזהויות.

 

בית ספר דתי (צילום: אליהו הרשקוביץ)

(צילום: אליהו הרשקוביץ)

 

לשמחתי, זכיתי לנהל את תיכון דרור – תיכון ממ"ד ייחודי המהווה חלק מבית חינוך כזה המבקש לעשות חיבורים ולתת מקום לשיח של זהויות. את המגוון האדיר והייחודי תוכלו לראות בחדר המורות והמורים ובקרב התלמידות והתלמידים. באגודה לקידום החינוך שתיכון דרור מהווה חלק ממנו, תוכלו למצוא אולפנה לבנות, ישיבה חרדית לבנים, תיכון ממלכתי דתי פלורליסטי, תיכונים משלבים ובשנה הבאה גם תיכון ערבי.

 

 

רק ביום ראשון האחרון סיים המחזור הראשון של ישיבת חכמי לב מבית האגודה לקידום החינוך בראשה עומד הרב בצלאל כהן. בטקס חגיגי קיבלו 13 תלמידי כיתה י"ב בישיבה תעודת 12 שנות לימוד ובהמשך יקבלו גם את תעודות הבגרות. ישיבת חכמי לב מובילה מהפכה בחברה החרדית ובחברה הישראלית, משלבת בין לימודי קודש וחול, מכינה את תלמידי הישיבה לחיים בחברה הישראלית, חלוצה אשר במשך שנים נמצאה לבד במערכה אולם מסמנת קו ודרך ואין לי ספק שזו רק תחילת הדרך.

 

חכמי לב

 

השבוע ציינו את י"ז בתמוז והימים הם ימי בין המצרים. בט' באב נציין את יום השנה השני להירצחה של שירה בנקי ז"ל. שירה, נרצחה בעת שצעדה בסולידריות עם חבריה וחברותיה במצעד הגאווה בירושלים. יש לנו שלושה שבועות להתכונן למפגש משותף, להנמיך את החומות, לייצר פה ירושלים טובה יותר.

 

רני חזון-וייס,

אורתודוקסית פמיניסטית,

מנהלת תיכון דרור בירושלים מבית האגודה לקידום החינוך.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר