מזה מספר שנים, כנסת ישראל משמשת מוקד פעולה חשוב ומרכזי בתחום הסביבתי על רבדיו השונים. היא מובילה, שורת מיזמים ירוקים המהווים מקור השראה למבקרים מהארץ ומחו"ל. הפעילות הירוקה של הכנסת החלה בשנת 2014, עם מספר פרויקטים מרשימים בתחום הסביבתי, שהפכו אותה לפרלמנט מוביל בעולם בתחום הקיימות. ולפחות בתחום זה – הקיימות – בית המחוקקים הישראלי יכול להיות מקור לגאווה, והוא נמצא כיום בדרך להגשמת החזון להפוך לדגם ולסמל לקידום ערכי הסביבה עבור משרדי ממשלה, ארגונים שוחרי סביבה, הציבור ואף פרלמנטים ברחבי העולם.
הפעילות הנרחבת של הכנסת לקידום חיסכון באנרגיה, הפנמת שיקולים של קיימות בהתנהלות השוטפת של חברי הכנסת ועובדיה, מניעת סיכונים סביבתיים, תורמת בהדרגה למהפכה התודעתית המתרחשת בארץ בכל הקשור לאדם וסביבתו. על התחום אחראית תמר בר-און, המשמשת כראש תחום בכיר לנושא איכות הסביבה בכנסת.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
הפרויקט הבולט ביותר מבין המיזמים שקידמה הכנסת בתחום התשתיות הוא התקנה על גג הכנסת מערכת פוטו-וולטאית, הממירה את אור השמש לחשמל. השדה הסולארי משתרע על שטח של 4,650 מ"ר וההספק הרגעי שלו הוא 450 קילו-וואט. גגות הכנסת כוסו בלוחות סולאריים, תוך ניצול העובדה כי בישראל יש כ-300 ימי שמש בשנה. המערכת מספקת כעת כ-7 אחוזים מתצרוכת החשמל של הבניין כולו.
יצוין כי עד כה הושקעה במיזמים הירוקים כ-7 מיליון שקלים. עם השלמת המיזמים, החיסכון באנרגיה הוא כמיליון וחצי שקל לשנה – כך שתוך חמש שנים המיזמים כיסו את סכום ההשקעה בהם.
לוחות סולארים במתחם הכנסת (צילום: באדיבות היחידה לאיכות הסביבה בכנסת)
לוח אלקטרוני, בכניסה הראשית לבניין, מספק נתונים בזמן אמת על פעולות המערכת הסולארית של הכנסת ומאפשר למבקרים להבין את משמעות יצור אנרגיה נקייה באמצעות השמש. הלוח מראה את כמות הפחם בטונות שנחסכה מתחילת השנה, שהיה צריך לכרות ולשרוף על מנת לייצר את כמות החשמל שהמערכת הסולרית ייצרה מתחילת השנה. בנוסף מראה הלוח את הזיהום שנחסך מתחילת השנה אילו השתמשו בפחם. לוח זה מסביר לכל המתעמק בנתוניו, למה נכון להפחית את השימוש באנרגיה של סוגי דלק מאובנים (פוסיליים) כמו גז טבעי, נפט ופחם. משאבי טבע אלו, שהשימוש בהם ליצירת אנרגיה, תורם ליצירת גזי חממה ולהגברת התחממות עולמית המסבים נזקים אקולוגים קשים. אלו מתבטאים בזיהום אוויר, גשם חומצי, בשינויי אקלים, המסת קרחונים, עליות מפלס האוקיאנוסים ועוד. בחמש השנים האחרונות חלה בעולם התחממות הגבוהה ביותר, מאז החלה מדידת הטמפרטורות בשנת 1850.
לוח בקרה של המערכת הסולארית בכנסת (צילום: באדיבות היחידה לאיכות הסביבה בכנסת)
פרויקט נוסף בתחום היעילות האנרגטית היה התקנת מערכת מיזוג אוויר חדשה לקירור ולחימום הבניין, שהפחיתה ב-40 אחוז את צריכת הגז של הכנסת וחוסכת כחצי מיליון שקל לשנה. ייחודה במצנן חדש המשמש לקירור מים לצורכי מיזוג אוויר. הוא לוכד את החום השיורי מתהליך קירור המים, ומשתמש בו לצרכי חימום המים בבניין. בנוסף, בכל החדרים הותקנו גלאים אוטומטיים, המכבים את האור ואת המזגן כאשר אין נוכחות בחדר. הכנסת החליפה גם את כל הנורות הישנות מסוג הלוגן בבניין, לנורות לד חסכוניות – וגם באזור החנייה המקורה. כמו כן, לאחר סקר לבדיקת כמות הקרינה מרשת החשמל, ננקטו כל האמצעים לצמצום ההשפעות השליליות של עודף הקרינה על העובדים ועל המבקרים.
מתקן למיון פסולת המוצב בכנסת (צילום: אדם אקרמן)באדיבות היחידה לאיכות הסביבה בכנסת
תחום משמעותי נוסף קשור בהתנהלות מקיימת של חברי הכנסת ושל עובדיה. כך לדוגמא, החל משנת 2018 הופסקה חלוקת שתיה ממותקת ומוגזת בפלסטיק ובפחיות בוועדות הכנסת – והמשמעות היא כ-50 אלף פחיות ובקבוקים פחות; החסכון הוא כ-400 אלף שקל לשנה. בכנסת מוגשים מים וסודה בלבד בבקבוקי זכוכית, החלטה זו תואמת גם את נושא קידום הבריאות. בנוסף לכך, בחודשים האחרונים קודם מהלך של צמצום נרחב בשימוש בכלים חד פעמיים – וכך הכנסת תורמת לצמצום פסולת שאינה מתפרקת, מזהמת את הסביבה ופוגעת בבעלי חיים ביבשה ובים. הופסקה חלוקת הכלים החד פעמיים לעובדים ולאורחים, בוועדות הכנסת, במתחמי ההסעדה ובאירועים שהכנסת מקיימת. הכיבוד מוגש בכלים רב פעמיים. פעולות בולטות נעשו גם בתחום צמצום השימוש בנייר. יש לציין, כי ספרי התקציב השנתי נמסרים כיום לחברי הכנסת על גבי החסן נייד, וכך מודפסת רק כמות מצומצמת ביותר של ספרים עבי כרס אלו. מרבית חברי הכנסת מסתפקים מעתה בעיון במצגת אלקטרוני. כמו כן, נרכשו טאבלטים עבור חברי הכנסת לשימושם בדיוני הוועדות השונות והם מחליפים את הדפסת החומר וחלוקתו. הצעות חוק טרומיות, נוסחי חוקים, תקנות וצווים – צומצמו הדפסתם על נייר והם מועברים בעיקר בוועדות באמצעים אלקטרוניים. מזה עשור, הותקנו מסכים המאפשרים העלאת כל חומר חקיקה לחבר הכנסת, הרוצה להתעדכן בשלב חקיקתם. קליטת עובדים חדשים ודפים יומיים המחולקים לסדרנים, למדריכים ולמשמר הכנסת מוחלפים כעת באפליקציות, או אפשרות צפיה במחשב ובטאבלטים. בדומה למשרדי ממשלה אחרים, הכנסת עברה מזה למעלה מעשור לשימוש בנייר ממוחזר, בשיעור של 50 אחוז מהנייר בו נעשה שימוש.
רוצים להישאר מעודכנים?
תחום נוסף שנעשה בכנסת להפחתת זיהום אוויר, הוא העידוד הניתן לחברי הכנסת ולעובדים הזכאים לרכב ליסינג, לעבור לכלי רכב פחות מזהמים. כך, למעלה מ-30 אחוז מחברי הכנסת ומהעובדים בחרו ברכב היברידי, ובשנה הקרובה נתון זה צפוי לעלות משמעותית. זוהי תרומה קטנה לעידוד ופרסום נושא כאוב בישראל – כ-3,000 מקרי מוות מוקדם נגרמים מזיהום אויר, מחציתו מזיהום שמקורו בתחבורה. זאת ועוד, בינואר 2021 הותקנו בכנסת שתי עמדות לטעינת רכב חשמלי, ובכוונת הכנסת להרחיב את תשתית הטעינה לרכבים חשמליים ולהכניס רכבים חשמליים לשימוש חברי הכנסת ועובדיה החל מהשנה הבאה. לאחרונה הוצבו בכנסת שתי כוורות, כחלק מהמאמץ העולמי להשבת הדבורה אל הטבע העירוני. גידול הדבורים נעשה בשיטה הביודינמית, הדבש אינו נרדה. הכנסת מקדמת גם גינון בר קיימא, וכך לדוגמה הורחב השימוש בחיפוי קרקע בגזם, פעולה המצמצמת מאד את הצורך בשימוש בתכשירי הדברה, חוסכת במים ומיטיבה עם הקרקע.
(צילום: היחידה לאיכות הסביבה בכנסת)
מעבר לכל המיזמים, הובן בכנסת, כי החזון של הגשמת "כנסת ירוקה" נמצא בהגברת המודעות בקרב כל העובדים לנושא ערכי הסביבה. תפיסת תרבות הקיימות (פיתוח בר קיימא), הרב-ממדית והבוחנת את מכלול ההיבטים של סביבה, חברה וכלכלה צריכה להיות זו המכוונת את התנהלותה ועבודתה השוטפת של הכנסת. מבית הנבחרים צריכה לצאת בשורת האחריות האישית של כל אחד ואחד כלפי סביבתו. ההדרכות לעובדי הכנסת בנושא קיימות, שמטרתן הגברת המודעות והכרת אפשרותו של כל אדם להטיב עם סביבתו, הפכו לחובה. הטמעת תרבות של קיימות בקרב חברי הכנסת והעובדים וגם בקרב המבקרים, היתה לאתגר מרכזי במטרה לנסות ולהשפיע כדי ששיקולים סביבתיים יהיו חלק בהתנהלות היום יומית של כל אזרח בישראל. אגף המבקרים בכנסת מקיים "סיור ירוק", הכולל לא רק היכרות עם תפקיד הכנסת, אלא מטרותיה ויישומה של "כנסת ירוקה". אין אופוזיציה וקואליציה בנושא הסביבה – וקיימת שדולה המורכבת מחברי כל הסיעות לקידום תחום זה. הצורך במאבק להגברת תודעת הקיימות הוא משותף לכולם – והשאיפה היא שבית הנבחרים יהיה סמל לשמירה על ערכי הסביבה לכלל אזרחי המדינה.
יחד עם הצלחתה הרבה של "הכנסת הירוקה", חשוב שהציבור הרחב יחוש שהכנסת אינה אי מבודד בהישגיו "הירוקים". יש לציין, כי קיימת עדיין תחושה בקרב פעילי איכות הסביבה, כי אלו הנמצאים בכנסת, בעמדות השפעה, אינם פעילים מספיק בקנה מידה ארצי בתחום האנרגיות המתחדשות, כלי הרכב החשמליים, ההשקעה הלא מספקת בתחבורה ציבורית ובהצבת יעדים ברורים לחקלאות הישראלית (כ-40 אחוז מהקרקע הפוריה בארץ משמשים לגידול מזון לבעלי חיים במקום לבני אדם).
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות