ההיסטוריה, המדד החברתי כלכלי ומספר הנפשות – מדד השכונה, והפעם: נוה יעקב

גיאוגרפיה
נוה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה בשנת 1970, באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. שם השכונה מנציח את המושבה נוה יעקב אשר הוקמה בשנת 1924 ונחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה (חלק מבית חנינא וחלק בפסגת זאב צפון כיום) – אלא צפון-מזרחית ממנה.

למעשה, נוה יעקב תוחמת את תחום השיפוט הצפוני של ירושלים, צפונית לפסגת זאב ודרומית-מזרחית לשכונת דאחיית אל בריד (שכונת הדואר) שבכפר א-ראם שבשטחי הרשות הפלסטינית. בין השכונה לבין א-ראם מפרידים נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח. מערבית ממוקם רחוב דרך עוזי נרקיס המהווה כביש גישה עיקרי לשכונה, וכן שיכוני נוסייבה. בסמוך הבסיס הצבאי "מצודת נחמיה", שבו מפקדת פיקוד מרכז.

היסטוריה
המושבה נוה יעקב הוקמה בקיץ תרפ"ד (1924) ונקראה בראשיתה "כפר עברי" או "הכפר העברי", על ידי אנשי תנועת המזרחי הצעיר אשר התאגדו תחת אגודת "נחלת בית". בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בשכונה עד שנת 1940, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, דב נתן ברינקר ואברהם לבל, אשר רכש לטובת האגודה את קרקעות הכפר. לאחר תקופה קצרה שונה שם המושבה ל"כפר העברי – נוה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס. עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במושבה מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כ-20 מבנים. תושבי המושבה התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים. עם פרוץ המאורעות, ובעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים. במלחמת העצמאות, כאמור, המושבה נחרבה.

לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1970, הוקמה נוה יעקב כשכונה של ירושלים במסגרת בניית שכונות הטבעת. בעבר נחשבה לשכונה חילונית איכותית בירושלים, אך מאז תחילת שנות ה-90 חל שינוי לרעה במצבה הסוציו-אקונומי. בין הגורמים למצב זה הוא השינוי במבנה הדמוגרפי של השכונה: גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 וגל העלייה מאתיופיה, הביאו לשכונה עולים רבים, שמצבם הכלכלי רעוע.

השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה הייתה חילונית במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נווה יעקב מזרח. רוב החרדים שגרים בשכונה שייכים למגזר הספרדי והליטאי, ומעט החסידים שגרים בה נוטשים את השכונה, עקב מחסור בחיי קהילה חסידיים ומוסדות חינוך.

אוכלוסייה (נכון לשנת 2020)
26,400 תושבים.

מספר משפחות
5,134.

מדד חברתי כלכלי (נכון לשנת 2020)
2-1.

תעריפי ארנונה בשקלים למגורים (אזור החיוב משתנה בהתאם לרחוב)

• הגדרת סוגי בניינים לחיוב ארנונה
  1 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר ששטחה (שטח היחידה) 120 מ"ר ומעלה.
  2 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים.
  3 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים ואשר אין בדירה חלק מחדר אמבטיה/שירותים או שהחדר או חלק ממנו נמצא מחוצה לה.
  4 – בניין רעוע, בניין הבנוי עץ או פח, או דירה ללא חדר אמבטיה/שירותים, או דירת מרתף אשר תקרתה נמצאת בכל העברים בגובה פני הקרקע או למטה ממנו.

ארנונה למ"ר בשקלים לעסקים
עד 150 מ"ר – 343.74 שקלים.
מעל 150 מ"ר – 354.75 שקלים.

שטח (בדונם)
1,786.

שטח דירה ממוצע
72 מ"ר.

מוסדות חינוך
גנים לגיל הרך: בשכונה כ-115 גני ילדים.
בתי ספר יסודיים ות"ת: ברנרדט אורות, נוה בת שבע, תורה בית רבן, שערי ציון, קהילת קמניץ, תורת העמק, פאר יוסף, הצנע לכת, פנינת הצפון, לכם הביכורים, עטרת אסתר, כף החיים, תורת יוסף,
חטיבות ביניים ועל יסודי: נתיבות מרדכי, מגדל התורה.
תנועות נוער: בני עקיבא, הנוער העובד והלומד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מבני ציבור, דת, קהילה ופנאי
פארקים וגנים מרכזיים: פארק פטרי, גן השבלול, גן רוזנפלד.
מסחר: מרכז מסחרי שדרות נוה יעקב.
בתי כנסת מרכזיים: פץ חיים, זכור לאברהם, שערי עזרא, בני הישיבות, מנין אברכים – בר יקר, שערי תורה, מנין אברכים – ישכיל, החדש, אהבת שלום, קהילות יעקב, מגן אברהם, אהל יוסף.
מקווה: מקווה נוה יעקב – רח' מאיר בלבן 4, מקווה הרב ש"י זווין 2.
דואר: סניף 172 – שדרות נוה יעקב 611.
מתנ"סים: מינהל קהילתי נוה יעקב ע"ש שיין דוידוף – שד' נוה יעקב 38.
מרכז ספורט: מרכז ספורט במינהל הקהילתי.
קופות חולים: קופת חולים: כללית – רח' לאה גולדברג 1, מאוחדת – הרב ש"י זווין 6, כללית – אברהם רביץ 26, לאומית – הרב ש"י זווין 6,
ישיבות: נחלת שמואל, תפארת תורה, נתיבות מרדכי
אתרים: יער מיר
מוסדות: "פותח את ידך", "עמלים", "איגוד בני הישיבות", "איגוד הלומדים

העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון