דעה | כמו אוויר לנשימה: הנצחון על מכבי פ"ת החזיר קצת מהגאווה שאבדה

איזה נצחון מרגש השיגה בית"ר ביום ראשון. ״משחק העונה״ התחיל רע אבל הסתיים באנחת רווחה. 90 דקות של רכבת הרים, כמו שרק הקבוצה המשוגעת בישראל יכולה לייצר. הלב, הלחימה והמזל – וגם תמיר עדי אחד – שנכנס כמחליף ושינה את מאזן הכוחות, ניצחו לבית״ר את המשחק.

וכל זה קרה בהשראתו של האיש על הקווים, שלא נח לדקה, חילק הוראות, שלט בקצב המשחק והחדיר מהווינריות שלו לשחקנים. יוסי אבוקסיס במלוא הדרו. אפשר היה לחוש עד כמה הקהל התגעגע.

כמה לחץ השתחרר בטדי. המשחק הזה הוכיח שוב שאם יש מישהו שיכול להוציא את בית״ר מהמצב הסבוך הזה – קוראים לו יוסי אבוקסיס.

עד כניסתו של תמיר עדי, בית״ר אבדה עצות, חלקים בקהל קראו ליוסי להיכנס, ייאוש מוחלט.

התביישתי במיעוט שקילל את אבוקסיס בדיוק כפי שהתרגשתי מההמון שהרעיף עליו אהבה.

ביציעים חיכו שמשהו יקרה – והוא קרה. קצת לפני פורים, חזינו בחזיון תעתועים, תמיר עדי נכנס בסערה – כאילו הוא היה  אבוקסיס השחקן, והיה הטוב במגרש, עם שער, בישול ו-3 נקודות יקרות מפז.

ברמה האישית – עדי הוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא שייך לרמות האלה, ראוי לחולצת ההרכב וצריך להיות פקטור בקישור של בית״ר. הבעיה היא שלצד משחקים נהדרים, הוא מפגין חוסר יציבות ונוטה להיקלע לחולשה. אם יצליח להביא יכולת כזו לאורך זמן, ולסחוף את החברים שלו לתצוגות כמו במשחק האחרון, בית״ר תרוויח כוכב כדורגל.

רצה הגורל, ובית״ר הצליחה לנצח משחק שאמור היה להתדרדר לתהום, אחרי עוד הרחקה מיותרת וטיפשית של ירדן שועה. לא חבל עליך ירדן?  עם כל הכשרון (ויש), בקצב הזה אף אחד לא יסתכל עליך. לא חסרות דוגמאות של שחקנים ״גדולים״ שבילו את מיטב שנותיהם בליגות הנמוכות. שועה נהנה מאשראי בלתי נגמר, בגלל תג המחיר (1.4 מליון יורו) והרצון להצדיק את ההשקעה.

בבית״ר של אבוקסיס ימשיכו לתת בו אמון, אבל החלוץ חסר העכבות חייב להבין שאם הוא לא יפסיק להתנהג כמו ילד על המגרש הוא לא יצליח להרים את הקריירה לגבהים המצופים. ובטווח המיידי יבלה על הספסל לטובת בואצ׳י היעיל. אני מרגיש צורך לציין שהתייחסות לשחקן ספציפי עושה קצת עוול עם כל שאר השחקנים שאחראים כולם למשחק לחימה חסר פשרות ולניצחון שהושג בעקבותיו.

בשורה התחתונה – בקרב תחתית כמו בקרב תחתית, הדרך לא חשובה כמו התוצאה הסופית. בית״ר ירדה מהדשא של טדי גאה, שמחה וחגגה את 3 הנקודות עם האוהדים ובחדר ההלבשה. פער 5 הנקודות מהקו האדום נותן קצת אוויר לנשימה, אבל אוי אם יהיה מי שיקל ראש ביריבה הבאה – הפועל חדרה.

אחרי כל כך הרבה שבועות של סבל, בהחלט אפשר להתענג על הניצחון הזה. הקלישאה ״צריכים ניצחון כמו אוויר לנשימה״, מעולם לא היתה נכונה יותר.

ועכשיו המטרה היא לייצר המשכיות, ולהדביק ניצחון שני ברציפות – יותר מזה אנחנו לא צריכים.