ירושלים היא עיר מלאת פרדוקסים, אבל הפרדוקס התחבורתי של העיר הוא המוזר מכולם. מצד אחד זו העיר היחידה בישראל, בינתיים, בה תושביה נוסעים ברכבת קלה, ולצד זאת היא זוכה להשקעות עתק גם בפיתוח כבישים בעלות של מיליארדים. מצד שני, הפקקים בעיר הולכים וגוברים והתנועה בעיר הפכה לבלתי אפשרית – וכבר לא משנה מה נקודות המוצא והיעד. פרדוקס.
אז נלך לשורה התחתונה. הפקקים לא ייעלמו אף פעם. אין שום תרחיש כזה. להיפך, הם ילכו ויתארכו בשנים הבאות בקצב גבוה, בירושלים ובכל רחבי ישראל. שנת 2021 שמסתיימת בימים אלה שוברת שיא: יותר מ-300 אלף מכוניות חדשות נרכשו השנה. האורך המשותף של כל המכוניות הוא כפול מאורכה של מדינת ישראל. לכבישי ירושלים עולים מדי שנה 12,000 מכוניות חדשות. אם נחבר את כולן בטור הן יעמדו בפקק שמתחיל בתל אביב ומסתיים בלב ירושלים. תוסיפו לכך עוד נתון אחד: האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של 2.5 אחוז בשנה – הגבוה ביותר במדינות המערב. המסקנה: אנחנו מכורים למכוניות, אנחנו יוצרים את הפקקים, והמצב רק יהיה גרוע יותר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אז למה התחבורה הציבורית לא מהווה תחליף? קודם כל היא תחליף מצוין בכמה וכמה צירים מרכזיים. למשל מי שבוחר לנסוע לתל אביב ברכבו ולא ברכבת – מבזבז את זמנו ומשחית את כספו. מספיקה נסיעה אחת ברכבת המהירה כדי להתמכר. קווים ישירים לתחנה המרכזית מהר חומה ומגילה נחנכו בשבועות האחרונים. קו 15 המהיר גם הוא לתחנה המרכזית מתלפיות דרך הקטמונים שינה את הרגלי הנסיעה של אלפים.
מאידך, הנחת המסילות של הרכבת הקלה מתנהלת בעצלתיים ובמשך עשור לא הונחו מסילות בעיר. מספר הנוסעים ברכבת הקלה כמעט כפול מהצפי – אבל לא נוסף לה אף לא קרון אחד. בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם אין קו אוטובוס ישיר כבר יותר מעשור, ונתיב התחבורה הציבורית החשוב ביותר בעיר בציר דרך חברון נקטע ברחוב נעמי, ועשרות אלפי נוסעי האוטובוסים מגילה, הר חומה, ארמון הנציב, ארנונה ובקעה תקועים בפקק יחד עם נהגי הפרייבטים.
ירושלים חיה בסכיזופרניה. כשמסתכלים על רחוב יפו רואים עיר שרוצה ומבינה כמה תחבורה ציבורית תורמת לעיר ולכלכלה. זהו הרחוב השני בישראל במדד הרחובות הרווחיים לעסקים. אבל כשמסתכלים על העבודות לסלילת כביש 16 – אוטוסטרדה חדשה שתכניס מדי שעה לעיר כ-1,000 רכבים – רואים עיר שמכורה לפרייבטים ומאבדת את עצמה לפקקים. בשנים האחרונות הסכיזופרניה הזו השתכללה: בצומת פת נוסף נתיב לרכב פרטי ובוטלו שתי תחנות אוטובוס – במסגרת עבודות הרכבת הקלה, בצומת אורה מתוכננת אוטוסטרדה לצד הרכבת הקלה ובדרך חברון יעלו וירדו נוסעי הרכבת באמצע אוטוסטרדה קטלנית.
הפוליטיקאים אוהבים לומר שקודם כל צריכה להיות רשת תחבורה ציבורית לפני שמצמצמים תשתיות לרכב הפרטי, הם גם אומרים שהציבור צריך לבחור בתחבורה הציבורית ושלא צריך לחנך אותו. אבל בינתיים מחנכים את הציבור לבחור ברכב הפרטי: עוד כבישים, עוד חניונים, והוזלת מחיר החניה מעודדים אותנו להשתמש יותר ברכב הפרטי, לחיות באשליה שיש פתרון לפקקים, ובינתיים – לקדם בחצי כוח תחבורה ציבורית. האחריות היא בידי הממשלה והעירייה, אבל הפתרון נמצא בידיים שלנו: אנחנו צריכים להשתמש פחות ברכב הפרטי ולאמץ חלופות. כבר עכשיו.
הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות