ירושלים מודל 2021: אוויר הרים

המשורר הירושלמי האהוב יהודה עמיחי כתב ש"עצוב הוא להיות ראש העיר ירושלים", אבל זה לא פחות מאתגר להיות העיר ירושלים עצמה. עיר הבירה של ישראל, על פי החלטה של דוד – קודם בן ישי ואחר כך בן גוריון – ירושלים היא גם עיר עולם, ויעד רוחני חשוב ביותר לשלוש דתות. הבעיה היא שלצד ירושלים של מעלה חיה ירושלים של מטה, שהיא בעצם עיר עם תושבים, שלהם צרכים ושאיפות כמו בכל עיר בעולם. איך יכולה ירושלים הפיזית לתפקד ולהתפתח כעיר, בתוך שלל הגיאופוליטיקה, האידיאולוגיות והאמונות הקשורות אליה ומלוות אותה אלפי שנים?

לירושלים יש איכויות ייחודיות שאסור לוותר עליהן – אוצרות טבע בתוך העיר ובמרחב הסובב אותה, ועוצמות קהילתיות שאין לשום עיר אחרת בישראל. חשוב לציין שאלה אינן איכויות מוכרות לכולם. אני אטען שהחוסן של ירושלים תלוי ביכולת של קברניטיה לא רק להכיר בנכסים הנדירים שיש לה, אלא להשקיע בהם ולטפח אותם לטובת הכלל.

כבר עשרות שנים יש טענה שתוספת של אלפי יחידות דיור תמנע את ההגירה השלילית מירושלים. זה נכון שאין דיור בר השגה, וקשה מאוד לזוגות צעירים להפוך לבעלי בתים בירושלים, אבל אם נשאל זוגות צעירים היום למה ירושלים מעניינת אותם, הם יגידו לנו שזה בגלל אותן איכויות שהזכרתי קודם. יערות ששולחות שלוחות חורש אל תוך השכונות, פארק טבע עירוני ראשון בישראל, מסילת רכבת נטושה שהפכה לפארק המסילה ושינתה את הגורל האורבני של רבע מהעיר, שלא לדבר על קרוב ל-90 גינות קהילתיות ברחבי העיר. אל נשכח את האיכות השנייה שהזכרתי – העוצמה של החברה האזרחית הירושלמית, שנאבקת על זכות התושב לגור בעיר ששומרת על נכסיה הטבעיים והאנושיים כאחד.

עין לבן ברכס לבן (צילום: באדיבות ענת כהן יחסי ציבור)

עוד סוד של ירושלים הוא שארגוני החברה האזרחית, שמאוגדים בשדולת ירושלים בת-קיימא, ממשיכים להילחם שלא לקחת מהם נכסי טבע ושטחים פתוחים, חלקם מכוסות חורש. נלחמים ונאבקים גם על השטחים האיכותיים שגובלים בעיר – הרי ירושלים. צעירי ירושלים רוצים לגור בעיר ש"הרים ירוקים סביב לה", ושאויר ההרים יישאר צלול. הם רוצים גם מרכז עיר מזמין, בטוח ושוקק חיים. משפחות צעירות מחפשות איכות בחינוך, כמו גם בסביבה החברתית בה יגדלו את משפחותיהם. בגיל השלישי השכונה והנגישות של כל השירותים הופכים חשובים ביותר. המקום שמפגיש את כולם, שהוא המכנה המשותף של כל אוכלוסיות העיר, זהו המרחב הציבורי, על כל מרכיביו.

יש הדדיות מעניינת בין הנכסים הטבעיים של ירושלים לבין מגוון ארגוני החברה האזרחית. פארקים כמו עמק הצבאים ופארק המסילה הם תוצר של מאבקים ומיזמים אזרחיים, שתחילה נדחו על ידי העירייה והוועדה המחוזית.

הפגנת פעילים נגד ההפרדה המפלסית בצומת אורה (צילום: באדיבות מצילים את הרי ירושלים)

יש לקוות שבעוד עשר שנים או פחות, בטור דומה לזה, ניזכר במאבקים להציל ולהנגיש את רכס לבן, מצפתל, עמק הזיתים, מצפה נפתוח, נחל צופים, יער מיר ויער הר נוף. נוכל אז לחגוג יחד את גן לאומי הרי ירושלים, בתוך מרחב ביוספרי של אגן השורק, שיידע לפתח מוסדות ציבור וצרכי דיור תוך שימור מוקפד הן של נכסי הטבע והן של נכסי הקהילות המגוונות והמורכבות של ירושלים. חוקי עזר עירוניים יעודדו או אפילו יחייבו ניצול מקיים של גגות, והפסולת האורגנית שלנו תופרד במקור. אולי זה נשמע חלום רחוק, אבל אם בשנת 2000 מישהו היה אומר לי שב-2015 יפתח פארק עמק הצבאים את שעריו לציבור כפארק הטבע העירוני הראשון בישראל, לא הייתי מאמינה, על אף שהיום, ילדי ירושלים מקבלים את הפארק הזה כמובן מאליו. מובן להם מאליו גם שאם עולים לגג ולמרפסת בבניין כלל, מוצאים את מוסללה, מרכז להשראה עירונית, אשר שמו הולך לפניו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אפשר לומר שהיום כבר יש סימנים לכך שהטור שאשמח לכתוב בעוד עשר שנים אכן יהיה אמיתי. רק לפני שבוע ח"כ אלון טל הזמין את יו"ר הכנסת ומגוון ח"כים מסיעות שונות, להשיק את השדולה להגנה על הרי ירושלים, בסטף. קרן ירושלים ירוקה, שבראשה אני עומדת, זוכה לכנס צוות רציני ביותר, עם נציגים מעיריית ירושלים, מבשרת, מטה יהודה, קק"ל, החברה להגנת הטבע ועוד ארגונים רבים אשר פועל כשותפות אזורית לקידום מרחב ביוספרי בהרי ירושלים, בחלק המזרחי של אגן השורק. מינהלים קהילתיים, מוסדות אקדמיים, עסקים וארגוני חברה אזרחית חוברים יחד בשדולת ירושלים בת-קיימא, במטרה להיאבק על אותן איכויות של ירושלים שהופכות אותה לעיר מושכת. השדולה נערכת כעת לדאוג שלא יהיה אף מתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר (סוף 2023) שיוכל להתעלם מחשיבות היות ירושלים עיר שבזכות ערכי הקיימות שלה, תהיה כשירה להתמודד עם תופעות קיצוניות של אקלים כבר בשנים הקרובות.

ציפוף העיר זוהי הדרך להתמודד עם מתן פתרונות דיור לצעירים ולמשפחות, אבל הציפוף חייב להיות מקיים, כי יחידות דיור בלבד אינן מספיקות להבטיח עיר משגשגת. התחדשות עירונית יכולה להביא לכישלון בעירוניות, אם לא תכלול השקעה גדולה מאוד באיכויות העירוניות החשובות של מוסדות ציבור, תחבורה ציבורית יעילה, מרחב ציבורי מזמין ועוד ועוד. ירושלים משקיעה מאוד במערך הסעת המונים מבורכת, אבל מתמודדת בהרבה אתגרים בחזית ההתחדשות. מרכז העיר הפך מזמין ושוקק חיים, לעומת מצבו לפני 20 שנה. השאלה הגדולה תהיה, אם אחרי התקופה האינטנסיבית הנוכחית של בנייה של תשתיות ופינוי-בינוי, העיר האהובה שלנו תצליח לשמור על שפיות עירונית, או שהסלאמס של מחר יחליפו את הסלאמס של אתמול, בשכונות החלשות יותר, בקרב שלושת המגזרים של אוכלוסייה בירושלים?