איזה ערב זה הזוי היה. בית”ר ספגה שוויון מיותר בדקה ה-90, אבל בסוף זה התברר כניצחון. הדרבי חשף את כל הרעות החולות של הכדורגל הישראלי: חוסר ארגון וסדר, התייחסות לאוהדים כאל “פושעים” ולא כלקוחות, שכונתיות מביכה (למזלנו, מהצד האדום של העיר) והכי גרוע – משחק כדורגל נוראי כמעט בלי מצבים. עוד לא החלטתי אם החגיגות של השחקנים בסוף הדרבי, לאחר שהכרוז הודיע על ניצחון טכני, היו מביכות או מרגשות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אז על מה כל הסערה? הנהלת בית
מצד אחד – “ניצחון” אחרי ארבעה הפסדים כשחרב הירידה מנוחת על הצוואר. מצד שני, שוב חטפה בית”ר גול רך ומיותר ממצב נייח, שוב בדקה ה-90 ושוב אחרי עבירה מיותרת. נגד באר שבע היה זה אוראל דגני ונגד הפועל ירושלים מרקו יאנקוביץ’, שעשו עבירות חסרות אחריות כשהשחקנים התוקפים לא היו אפילו עם הפנים לשער. השחקנים צריכים לדעת שקשה להם להתגונן במצבים נייחים, אז צריך להימנע מכך ככל האפשר.
בצד החיובי, אני יכול לציין את ירדן שועה, שלגביו אני מודה שהוא מפתיע לטובה בגישה וברצון שלו, כאשר עשה לחץ כמעט 90 דקות, משתתף במשחק ההגנה ומראה אכפתיות. מציין לחיוב גם את הרמן המשתפר ואת קבלת ההחלטות שלו בצד הקדמי, אך מי שממש הרשים היה הקפטן אופיר קריאף, ששיחק הפעם בעמדת הקישור והראה לתמיר עדי, קאמסו מארה ואביאל זרגרי שקישור זה קודם כל אגרסיביות ולחימה.
מצד שני, אני לא יודע מה קורה לאיתמר ניצן, אבל הוא לא במיטבו, לא משרה ביטחון על ההגנה וכל כדור גובה לרחבה זה חצי גול. זוכר לו חסד נעורים, זוכר שבמשך שנתיים היה היחיד שתפקד בקבוצה, אבל אנחנו חייבים את השוער שלנו חד למאבקי הירידה.
בית"ר יוצאת עכשיו לרצף משחקים שאנחנו יכולים להוציא בהם נקודות, אבל שלא נשלה את עצמנו: גם נגד נתניה במוצ"ש וגם במשחקים שיבואו לאחר מכן אנחנו מגיעים מעמדת האנדרדוג.
רציתי להתייחס נטו מקצועי לדרבי, אבל אי אפשר להתעלם מהמחדל שהיה בשערי הכניסה ולכך שרק נס מנע פה את אירועי מירון 2.0. משטרת ישראל בכלל ומשטרת ירושלים בפרט חייבת להבין שהיא גוף שנועד לשרת את הציבור ולא גוף שנועד להתנגח בציבור, גם אם הציבור העז ברוב חוצפתו ללכת ולצפות במשחק כדורגל להנאתו.
העומסים התחילו כבר למטה בבידוק של התו הירוק על ידי סדרנים ובלי הקרוסלות האוטומטיות. כשהצלחתי בקושי לעבור את הבידוק ואת הדוחק, ניגשתי לקצין משטרה והתחננתי שיפתחו עוד כניסות. הוא הריח את הבירה שהעזתי לשתות לפני המשחק וענה לי בזלזול “מה שתית? כנס-כנס לפני שאני מוציא אותך החוצה”. כמובן ש”חוק הספורט” לצידו כי רק פה אפשר להתייחס לאוהדים כשטרות וכעבריינים. לא אנשים, לא לקוחות – עבריינים. טוב יעשה שר הספורט (ואוהד של הקבוצה שהפסידה בדרבי השבוע) שבמקום אירועי יח”צ יעשה באמת למען האוהדים, ויבהיר למשטרה שחיי אדם יותר חשובים מהאגו הנפוח שלה וימנע את האסון הבא לפני שיתרחש.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות