דעה | דרבי הקטנות: ביום ראשון – האדומים מול הצהובים בקרב תחתית מדכא

בעבר הרחוק השחקנים המקומיים, אלה שגדלו, נולדו וחיו בירושלים הרוב המכריע בקבוצות הפועל ובית”ר וקישטו את ההרכב כשלצידם שחקני רכש מועטים. רחובות מרכז העיר, שוק מחנה יהודה ובתי הקפה במשלוש המפורסם יפו-בן יהודה-המלך ג’ורג’ היו הומים בברנז’ת הכדורגל המקומית, שבפיהם רק השיח על הדרבי המתקרב והקרב בין האדומים לצהובים. תוצאת המשחקים השפיעה על האוהדים ביום שלמחרת במקומות העבודה, בבתי הספר ובמסגרות השונות, ויש אף כאלו שהגדילו ומרוב בושה לא הלכו למסגרת הקבועה שלהם לאחר ההפסד שהביך אותם.

ימים אלה כמובן שחלפו ואינם עוד, וכיום יש שחקני רכש וזרים רבים שתפסו את מקומם של הירושלמים האסלים, שנמצאים במיעוט בקבוצתם, בעיקר בבית”ר. זה לאט-לאט הלך והתפוגג גם כי הפועל ירושלים נכנסה להקפאה במשך 21 שנים במלחמת קיום וסכסוך בינה לבין עצמה, וכמו חולה סופני הגיעה שעתה להיעלם מהמפה. השנה היא חזרה בגירסה החדשה שלה – גירסת הפועל קטמון ותחת השם המאוד מחייב “הפועל ירושלים”. אך קברניטיה עדיין מתנהלים כמו קבוצת אוהדים קהילתית ולא מקצוענית. ראשי הפועל ממשיכים עדיין להאמין בזיו אריה המקובע, שמשחק כדורגל נסוג וניכר שהוא חושש בכל החלטה וצעד בדרך שלא מתאימה לליגת העל. שי אהרון, המנהל המקצועי של האדומים, ממשיך להאמין במאמנו זיו אריה, שבנה ביחד איתו קבוצה לא מספיק טובה, שאינה מתאימה לליגת העל. הוועד המנהל והמנכ”ל שרצקי דבקים בעמדות הפתיחה של אהרון, שמאמין אמונה מלאה בדרכו של אריה מתוך תקווה שתשיג את מטרות הקבוצה, שמבוססת על בניית קבוצה עם אופק צעיר, שילוב שחקני בית ושחקנים זרים בעלי פוטנציאל ורכש מידתי, אך עד כה התוצאות מספרות סיפור אחר. הפועל נכשלה כישלון מוחלט, וכמאמר הקלישאה – הטבלה לא משקרת.

מן העבר השני, יוסי מזרחי שמונה זה מכבר כמינוי חירום כדי להציל את קבוצת נעוריו, מבין כבר שיש לו עסק עם קבוצה שבורה מנטאלית. בית”ר כמועדון נמצאת באחד המשברים הגדולים בתולדותיו ונראית כמו שק חבטות, שחובטים בו מכל עבר – פעם אלה ארגון “לה פמיליה”, פעם דייני ההתאחדות לכדורגל ויותר מכל הבעלים משה חוגג, שלקח לעצמו צעצוע וריסק אותו בעוצמה אל הרצפה, כשבבית וגן מחכים למושיע שיציל את הקבוצה מהתרסקות טוטאלית שיכולה לפרק את המועדון.

מקצועית, סגל השחקנים של בית”ר נראה נגד עפולה כמו קבוצת ליגה לאומית טיפוסית, וההבדלים בין הקבוצות לא נראו יוצאי דופן. להזכירכם – מדובר ביריבה שהיא במקום הלפני אחרון בליגה השניה. קואץ’ מזרחי כבר התחיל להפנים את המצב העגום, ועליו להרים את שחקני בית”ר השבורים שמודאגים מאוד מחודש ינואר המתקרב כשלא ברור איך היא תסיים כלכלית את העונה. חלק מהשחקנים עשוי לעזוב והסוכנים שלהם כבר מחפשים אלטרנטיבות וחלק לא יודעים איך תשולם להם המשכורת הבאה. אולי יהיה זה הקהל שיוכל פעם נוספת לתת מוטיבציה לשחקנים בדרבי הקרוב, כי השחקנים כבר לא מסוגלים להביא את זה בעצמם.

לדרבי הקרוב מגיעות שתי קבוצות חלשות מאוד שנלחמות כנגד הירידה ותיקו נראה הגיוני, לאור הנסיון שצברו האדומים.