דעה | השמועות על מות החילוניות הירושלמית היו מוקדמות מדי

כצפוי, סגרת 'הבולינט' נתנה את האות לאותם מקוננים מקצועיים, אשר שנים מסבירים לנו פעם אחר פעם כי החילוניות הירושלמית מתה ונקברה סופית, רק כדי לחכות לסגירת מקום כושל אחר כדי לשוב ולספר לנו שאם לא שמענו עד עתה – הרי שהפעם באופן סופי, מתה החילוניות הירושלמית. שוב.

אין לדעת כמה מתוך המקוננים המקצועיים הללו הינם ירושלמים באמת, וכמה נמצאים פה באופן זמני רק על מנת לקונן ובסוף הקינה לברוח למקומות אחרים. אולם דומה שהפעם עלו הקינות על כל דמיון: מזה שנים לא מעטות בלשון המעטה דעכה קרנו של 'הבולינט' עד כי לתארו כסמל החילוניות הירושלמית הינה לא יותר מאבסורד.

מכל מקום, אנו החילוניים הירושלמים פה, ולא כדי להיעלם. והאמת היא שקצנו ברפלקס המותנה הזה שבו כל מקום נידח וניזנח ייחשב כסוף החילוניות הירושלמית רק משום שפעם, לפני זמן רב, הוא נחשב למקום מוצלח באופן יחסי. קצנו בכך שכל כישלון עסקי הופך להיות תוגה של קריסה תרבותית כביכול.

דומה שהנתונים אינם מעניינים את המקוננים המקצועיים. בירושלים כיום כ-40 אחוז מהתושבים היהודים הם חילוניים ומסורתיים, מתוכם כ-20 אחוז חילוניים מובהקים. במספרים מוחלטים מדובר על כ-230,000 איש, יותר ממחצית מתושבי תל אביב. אגב, בשנת 1982 היו החרדים כ-29 אחוז מתושבי העיר וכיום כ-35 אחוז, עלייה שאינה דרמטית במיוחד.

הטור של עופר מתן: סגירת הבולינט – סממן נוסף להצטמקות הסצנה החילונית בירושלים

אבל מעבר לכך, כל ירושלמי יודע שעל כל בית קפה שעבר זמנו ונסגר, נפתחו בעיר מקומות חדשים הפתוחים בשבת. כאשר הבולינט המפורסם הגיש אספרסו, עוד לא קמו מתחם התחנה ויס פלאנט, ההומים מאות ואף אלפי מבקרים בשבתות. בעיר כיום מספר הגדול ביותר אי פעם של מסעדות, בתי הקפה ואולמות הקולנוע הפתוחים בשבת. וההוכחה? הפשקווילים בשכונות החרדיות אשר עד לא מזמן קוננו על הפיכתה של ירושלים ל"עיר ככל הערים" רחמנא ליצלן אשר פתוחה בשבת כפי שלא היתה מעולם. האם מישהו היה מדמיין לפני 40-30 שנה מסעדות לא כשרות בצמוד לשוק מחנה יהודה? מובן שלא.

זאת ועוד, אנחנו הירושלמים עוד זוכרים את ההפגנות בשנת 1987 לפתיחת אולם קולנוע בודד בשבת ואת פסיקתה של כבוד השופטת דאז אילה פרוקצ'יה, שקבעה כי אם הקרנת הסרט תיחשב כאירוע תרבות אזי ניתן לקיימה בשבת. הפתרון שמצא הראש החילוני הירושלמי היה הרצאה קצרה לפני הסרט.

הדג נחש במסיבת שישי בצהריים של הבולינט (צילום: באדיבות אביגיל ושחר לוי)

לא לחינם שמו להם למטרה חברי מועצה חרדים כגון מר יוחנן ויצמן לנסות בצעד חשוך לסגור את מתחם התחנה הנחשב עבורם ככרסום בסטטוס קוו או את מתחם הבילוי בשוק. הם יודעים את שהמקוננים אינן מבינים – דבר לא יואיל להם שכן החילוניות הירושלמית חיה וקיימת. אמנם, יתכן שבעתיד היא תאלץ להתאים את עצמה לנסיבות משתנות ואולי אף לפתח תודעת מיעוט ולדרוש אוטונומיה תרבותית משלה (ולכך יש יתרונות מסוימים), אולם אנו נמצא את הדרך לקיים בירושלים עירנו חיים חילוניים תוססים. קצנו בקינות שווא על כל כוס אספרסו שנעלמה מחיינו.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון