כשהתבקשתי לכתוב טור זה החלטתי לייחד אותו לנושא הבוער בעיני עדיין, והוא נושא האיחוד. אין ספק שהנכס החשוב ביותר שיש בידי מועדון כדורגל הינו קהל האוהדים שלו, אנחנו קהל אוהדים נאמן מסור ונפלא, ועדות לכך ניתן ללמוד, בין היתר, מתצוגות העידוד המרגשות עוד בעונת העלייה בשנה הקודמת, ובוודאי מתחילת העונה ובמשחקי הדרבי בפרט. איני מעלה בדעתי קהל שנרמס בצורה כה קשה, אשר היה מצליח “לקום מעפר” ולשקם את המועדון שאותו הוא אוהב ואוהד בצורה כה מרשימה. לדבר זה אין אח ורע בכדורגל הישראלי, ראוי לנו שנדע להמשיך ולשמר את המועדון הנהדר שלנו, ואף נמשיך ונדאג להשתפרותו וגדילתו, ובכך להשקיע את מיטב מרצנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
הפועל ירושלים הינו מועדון בעל עבר גדול והיסטוריה מפוארת, מועדון שיחגוג 100 שנות קיום בקרוב. בהיסטוריה הזו שזור ושמור פרק מיוחד וחשוב להפועל קטמון. פרק שסייע רבות לקיומו של המועדון כיום, ויש להכיר ולהוקיר זאת. הדבר אינו מפחית במאומה מפועלם המבורך של אחרים שהתעקשו “לשמור על הגחלת”, ובחרו להישאר ולשמור על הבית, וגם פועלם זה מהווה חלק נכבד וראוי מההיסטוריה של הפועל ירושלים. יש מקום בדפי ההיסטוריה לכולם, ורק כך יש לראות זאת.
כמי שהיתה לו הזכות לקחת ולסייע בידיו של חברי ורעי, ידידי כאח לי, יוסי ליפקין הבלתי נלאה במאמציו הכבירים שהאיחוד המיוחל אכן יתקיים, הן בתרומתו האדירה להפועל ירושלים והן להפועל קטמון וכן ביצירת המצב המשפטי שאפשר את האיחוד, יש לומר המלאכה טרם הסתיימה ומוצע לנו לפעול כדי לקיים את האיחוד “הלכה למעשה”.
תחילה ש=D7מה עלינו להבין שאין יותר אנחנו או הם, דינם של המושגים הללו לחלוף מהעולם באופן מידי, יש הפועל ירושלים אחת ותחת גג זה נמצאת כלל קהילת אוהדי הפועל ירושלים. תחת עיקרון זה אנחנו צריכים למצוא את המשותף המגשר והמחבר בינינו, ולא לשמר את המפריד והמפלג.
הזמן יעשה את שלו כמובן, אך תחושות שנוצרו אצל חלק מהאוהדים ("הם מתנשאים עלינו", או “מי צריך קללות ביציע אנחנו קהל של משפחות וילדים שיפסיקו לקלל”), גרועות לכולם. תחילה איש אינו צריך לקרב או יכול להתנשא, כל אוהד הפועל ירושלים מוזמן ורצוי, ובטענות אלה אין ממש. בנוסף אין לנסות ולחנך אוהדים אחרים. היציע הוא מקום רחב ידיים, וכולנו יודעים היכן לעמוד עם הילדים כדי “לחסוך” מהם קללות. דיון זה היה עוד ביציע קטמון.
ההבנות שהושגו בקרב קהל האוהדים בנושא הנפת הדגל הן בדיוק הדרך הנכונה לפתרון מחלוקות לטעמי, רק על ידי הידברות הפגנת סובלנות התחשבות וקבלת האחר נשוב להיות קהל אחד. יאללה הפועל.
לסיום: אין לי ספק כי על עידן שמש עוברת תקופה לא קלה לאור שינוי מעמדו בקבוצה, אני מלא הערכה להתנהגות המקצוענית ואהבת המועדון שמפגין עידן, הדבר מהווה דוגמה מצוינת לשחקנים הצעירים ואין לי ספק שעוד נהנה מעידן בהמשך.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
חבל שהצבעתי בעד האיחוד
אני יכול לחיות עם כל דבר שקשור באיחוד חוץ מקללות על השחקנים שלנו במהלך משחק ובסיומו כי זו מנטליות לה פמיליה. ספרתי עשרים ושמונה אוהדים מגעילים נגד קרית שמונה שעשו את כל הרעש עם הקריאות תתפטר והקללות על הקווים של היציע המזרחי . חוץ משלושה מתוכם לא ראיתי את האוהדים האלה במשחקים בנוף הגליל, מול חדרה, בבלומפילד מול מכבי, בבאר שבע או באשדוד. חלק ם לא ראיתי גם שמחקי הבית. הם לא באים בשביל כדרוגל ולא צופים במשחק הם באים לריב ולקלל בלי לטרוח לבוא למשחקי חוץ. אני מניח כי אם נרד ליגה הם יפסיקו לבוא אז בתוך הכאב על הירידה תהיה לפחות שמחה שנפטרנו מהם. ירון ואחרים שכנעו אותי להצביע בעד האיחוד . זו היתה טעות הלוואי שיש דרך חזרה ממנה.
אנדרסטיט
הפועל ירושלים לאמועדון האוהדים אלה המועדון של העמותה.תתחילו מזה שתכירו את העובדה.בכדי לגשר על פערים לא יספיק לכתוב כתבות פיוס אלה צריך לעשות מהלכיפ בוני אימון.