האריה מוג הלב: זיו אריה ממשיך לפחד והפועל ממשיכה לשלם

1. מי שחשב שהפועל ירושלים מסוגלת לנצח קרב תחתית ולפתוח פער של 4 נקודות מהקו האדום בסוף נובמבר – שיקום. הנאחס הנצחי ידוע ומוכר, כמו גם חוסר היכולת, או בעצם היכולת הנדירה לעשות במכנסיים בדיוק במאני טיים – כך שהשאלה היחידה שנותרה במשחק מול אשדוד נגעה לפרמטרים שליליים של דרמה וכאב.

כ-500 אדומים יצרו תפאורה נהדרת ואפילו היוו רוב קטן במשחק חוץ באשדוד, אבל בפעם המי יודע כמה הכלים הלבנים על המגרש סודרו משום מה על מנת לסייע דווקא לקבוצה היריבה, עם עוד הרכב הגנתי ומרגיז.

התוצאה: במשך 20 דקות תמימות הפועל כמעט לא עברה את החצי, ושידרה פחד מול יריבה ישירה בקרבות ההישרדות. כשכבר עשתה זאת, שוב חזר התסריט של וילי אגאדה מחמיץ באחד על אחד, ונשאלת השאלה האבסורדית – האם לא עדיף שיימנע מהסיטואציה הזאת מלכתחילה במקום ליזום מפח נפש נוסף בשרשרת?

2. הטעויות הקריטיות, רצוי על סף סיום כל מחצית, גם הן חלק מה-DNA המוכר של הפועל. אם כך, למה לא לייצר כמעט במודע אחת כזו, באמצעות הנעת הכדור המסוכנת והבלתי נסבלת על השטח שהשדר המיתולוגי זוהיר בהלול נוהג לכנות בחדווה "הבוקסה"? שנייה של חוסר ערנות מצד גוני נאור לפס קצר של אדבאיו אדליי (שאפו על עוד משחק מצוין) והופ – הראשון יצפה במחצית השנייה מהיציע.

לקואוץ' זיו אריה זה היה טריגר נהדר לוותר מראש גם על הסיכוי המינימלי לעקוץ, ולוותר על אשטה אווקה לטובת יוראי מליח, או במילים אחרות – ליצור פאניקה במקום לשמור על הסדר. על התקפה אין כמובן מה לדבר כשאתה בחיסרון של שחקן, ולמה בעצם?

ראויים ליותר – אוהדי הפועל ירושלים (צילום: אור בוקר)

אפילו שתי דקות לסוף, במקום להתעלות על עצמו ולהיזכר שכדורגל משחקים קודם כל כדי לנצח, מי שנשלח למערכה הוא מידן כהן על חשבון רוסלן ברסקי. לראות ולא להאמין. גם אז, סבר אריה, תמיד יוכל לטעון בסיום שבמצב כזה חשוב לשמור על הנקודה, ובכך לטאטא את העובדה הכואבת ששוב קבר את היהלום הנוצץ שלו על הספסל.

3. לאיש לא היה ספק שהפועל תיענש, גם כשהשעון תקתק עמוק בתוספת הזמן. הפעם אילוז' יאהו היה בתפקיד החוליה המסייעת, עם תפיסה חסרת אחריות בחולצה. כל פעולה אחרת, גם אם היתה עולה בשער, היתה עדיפה מאשר לסדר לקני סייף את המצב הכי נוח שיש למשחק להציע – בדיוק ברגע בו אזלו במקביל הזמן והאוויר בריאות. כי כזו היא הפועל. התסריט שלה נכתב מראש על בסיס לב שבור, מקושט בקלישאות שחוקות מסוג 'מי שלא כובש סופג', לצד גרסתה המשודרגת – 'מי שבא לשחק על נקודה, חוזר עם הזנב בין הרגליים.

ואם בזנב עסקינן, בדומה לסרט הפנטזיה האהוב "הקוסם מארץ עוץ", סובלת הפועל מאריה פחדן, שגם הוא כנראה חי בסרט. בניגוד לקלאסיקה, ובהיעדר קוסם שיעניק לו אומץ, מוטב לקבל החלטה אמיצה ולהחליף את האריה, אחרת המאבק הכי חשוב של הפועל העונה נדון מראש לכישלון.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון