ישראל ברוב ימות השנה היא מדינה חמה ותקופות הבצורת בה יכולות להיות ארוכות ולא קלות לחקלאים, במיוחד לחקלאים שבדרום. משה תייר, חבר ותיק מקיבוץ להב שבנגב , חוזר אחורה בזיכרונו ומשחזר את תחילת הגשמים הראשונים לפני ההתיישבות בקיבוץ: "חודשים לפני העלייה לקרקע של הקיבוץ החדש נשלחה משלחת לבדוק את השטח. המשלחת הגיעה אחרי שנה גשומה במיוחד, השדות והגבעות הוריקו מעשבים וצמחים ונדמה שהם הגיעו לאזור פורה במיוחד. מהר מאוד הבינו שהם הגיעו למדבר יבש".
רומנטיקת העבר מול חידושי החקלאות בהווה
בדיוק כמו היום, גם אז החקלאות דרשה מים וכוח אדם. שני משאבים משמעותיים שלא תמיד קיימים בשפע. "כל החברים בקיבוץ להב גויסו לחקלאות כעבודה נוספת, לאחר סיום יום העבודה", תייר משחזר. "בארבע בבוקר, היינו נועלים נעלי עבודה ומתיישבים עם החבר'ה על העגלה המסיעה אותך לגיוס במטע, בפלחה או בפרדס".
כמויות הגשם באזור מדברי כמו להב לא תמיד מאפשרות שימוש במשאבים הטבעיים ולכן לא פעם חקלאי הקיבוץ נאלצו לדעת להסתגל למציאות הקיימת ולהמציא את עצמם מחדש.
המחסור במים ליווה את קיבוץ להב לאורך כל השנים. איך הצלחתם להסתדר?
"בהתחלה המים הובאו במכלית רתומה לטרקטור. שנים לאחר מכן, הונח צינור קטן שהעלה בעזרת בוסטר רעשן מים לקיבוץ, כך עד לחפירת הבארות ע"י "מקורות", מספר תייר. "המחסור במים דרש הרבה יצירתיות על מנת להתקיים מחקלאות בנגב הצחיח. חברי קיבוץ להב דאז פיתחו שיטות השקיה מיוחדות, שגם זכו בפרס העבודה ע"ש נמיר. את מעט מי הגשמים ניסו לתפוס בשני סכרים שנבנו, האחד בדרום והשני בצפון. כשאלה היו מתמלאים היינו מחברים להם משאבות ומשקים את השדות".
טונות רבים של תפוחים ואגסים נקטפו בחום הלוהט של שעות הצהריים, ותוך כדי זריחות הבוקר הקרירות. "היינו מעמיסים חבילות חציר על העגלה, תוך כדי שהידיים שורפות ממאמץ, הגב כואב, והקלשון מונף פעם אחר פעם. הטרקטורים היו צנועים וחוברו לכלי עיבוד חקלאיים, ללא קבינה סגורה שתגן מהאבק וממזג האוויר המתעתע של הנגב. ברבות הימים נהיו חברי להב מאומנים בפתיחת תלם ראשון ישר וארוך".
קיבוץ להב
בחלוף השנים, הוחלפו הטרקטורים הצנועים בקיבוץ להב בטרקטורים חדשניים, מצוידים בכל אביזרי הנוחות שמספקת הטכנולוגיה החקלאית. "אז הייתה יותר רומנטיקה. פחות התייחסו לזה כמו עבודה", אומר לי מנהל הפלחה (השקיית גידולים במשקעים טבעיים) בקיבוץ להב – ניצן קונפורטי. "גם היום זוהי עבודה שחלקה עבודת כפיים. במחיצת מהיום יש אנשים שעובדים על הטרקטורים, בין אם זה הובלת צינורות השקייה, עיבוד שטחי האדמה, ועבודת איסוף הגידולים. ובחצי השני עובדים אלו שאחראים לעבודת הכפיים – ההשקייה". 21 שנים של עבודה חקלאית בלהב הספיקו לקונפורטי על מנת להכיר את ההיסטוריה הקיבוצית מקרוב ואת החלופה הטכנולוגית הנוכחית.
מה ההבדלים בין אז להיום מהבחינה הטכנית?
"כמעט כל הטרקטורים כיום מגיעים עם GPS – מערכת ניהוג אוטומטי. הטרקטור חכם מספיק לשמור על הרווחים הנכונים של מזרעה המותאמת באופן מיוחד. המרחקים גדלו, וכך גם הגודל של הטרקטורים, ולכן התפוקה בייצור עלתה. מבחינת זנים, אנחנו תמיד מחפשים גידולים חדשניים ואת הדרך להתפתח מבחינה אגרונומית. הלמידה היא פנימית של הקיבוץ. בכל סוף תקופה של גידול מסוים אנו עושים סיכום ובודקים את הייבול וכל הזמן מנסים להשתפר. עוד אחד מהחידושים הטכנולוגיים הם רחפנים שמרחפים מעל השדות ומרססים חומרי הדברה".
גידול קציר החיטה – הפופולרי ביותר של קיבוץ להב
הגידול העיקרי בקיבוץ הוא חיטה שמתבססת על מי גשמים, אבל לא רק. אפשר למצוא שלל סוגי גידולים מובחרים. "בקיץ ניתן לראות אצלנו גידולי תירס, חמניות, ואבטיח, ובחורף אפונה, שעורה וחיטה, הנחשבת לגידול המובחר ביותר בקיבוץ. אנו זורעים וקוצרים כ- 17,000 דונם חיטה בשנה. לא מזמן התחלנו את עבודה הזריעה של החיטה ובמאי נקצור אותה. לאחר הקצירה החיטה נשלחת לתחנות הקמח של המדינה ושאר הגידולים לסוחרים חופשיים בארץ", מספר ניצן.
קיבוץ להב אחראי, בשיתוף עם הקיבוצים מסביב, על כ- 30 אלף דונם של שדות חקלאיים. ניצן בעצמו אחראי על 18 אלף דונם. בענף גידולי השדה של הקיבוץ יש גם חקלאים האחראים על הגזר, תפוחי אדמה והבצל. "לכל תחום יש אחראי שמנהל את הגידולים שלו".
קיבוץ להב
בחורף, כשהכול לכאורה אמור להיות בוצי ומלא מים, איך אתם נערכים?
"בעונה גשומה רגילה בקיבוץ להב יורדים בממוצע כ-250 מילימטר של מי גשמים, זה לא הרבה ולכן הגידולים האינטנסיביים שלנו לא מתבססים על משקעים טבעיים בעונת הגשמים. יש גידולים שמשגשגים יותר בקיץ ואותם אנו משקים עצמאית, לא מסתמכים על המשקעים. מעבר לכך, למדנו להשתמש ב"מים מושבים" מסביב. אנו אוגרים מים ומטהרים אותם עד שהם כשירים להשקייה. בלהב יש מאגר גידולים עצום ולכן אנו משקים כיום הרבה יותר מפעם".
חקלאי קיבוץ להב עובדים מהבוקר עד הערב כדי להספיק לעבד ולזרוע את כל השדות. "צריך לאהוב את זה. דרושה הרבה מחשבה מאחורי פעולת החקלאות כמו להחליט איפה לזרוע, להתחשב במד טמפרטורת הגידול, להבין מה הרווחיות המופקת מכל גידול וכדומה. אנחנו כל הזמן מחפשים גידולים חדשים. יש בזה המון סיפוק, במיוחד בתקופות בצורת שאנו מצליחים לעמוד מול האתגרים ולציין לא מעט הצלחות".
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
ישראל
מדוע אין טרקטורים אוטונומים שחורשים ללא אדם