דעה | נקודת רתיחה: הנהלת הפועל בחרה צד וזה לא מבשר טובות

הניצחון הדרמטי והחשוב מאין כמוהו של הפועל על מכבי פתח תקוה היה הדבר האחרון שדיברו עליו השבוע במועדון.

הנושא המרכזי, שבו, הוא הקרבות בין האוהדים ביציע.

זה התחיל כבר בשנה שעברה עם ויכוחים  על הנפת דגל המדינה, והגיע לשיא במשחק ביום שבת עם שלט שעליו הכיתוב – “שי אהרון וזיו הבובה הביתה”. הנפת הדגל התקבלה על ידי רבים מהאוהדים בבוז ובקריאות עידוד למנהל המקצועי ולמאמן. אבל זה לא נגמר שם והאירועים גלשו גם למקרים של אלימות פיזית של ממש בין מחנות האוהדים. החלוקה ברורה: מצד אחד אוהדי "המקורית" שהניפו את דגלי ישראל ואת שלט המחאה, ומהצד השני אוהדי "קטמון" שהתנגדו למהלך.

מאז הרוחות סוערות. “לה פמיליה באדום” נאמר מצד אחד, ו”בוגדים” מהצד השני. זה מרגיש שהאיחוד מתפרק לנו מול העיניים. התחושה בשבת האחרונה בטדי הרגישה כמו בדרבים המקוללים בין האדומות. האיום המרחף מעל המועדון גדול בעיני מאי הצלחה מקצועית ואפילו ירידת ליגה ניראת כפחות מסוכנת למועדון, מהקרע הגדל בין האוהדים.

זה הזמן להיכנס לעומק הקרע ולנסות להבין אותו. 14 שנות פיצול בין האוהדים יצרו שנאה גדולה מאוד בין המחנות. ממש קרע. חלק מהאוהדים לא הצליחו להתגבר על השנאה ולא התחברו לקבוצה המאוחדת. בשנה הראשונה של האיחוד, הקורונה השאירה את הקהל בבית לריב מאחורי המקלדות. עם חזרת הקהל למגרשים ההתרגשות מכל מה שמסביב האפילה על המחלוקות ועליית הליגה השכיחה כמעט לגמרי את הקונפליקטים. אבל היא רק דחקה אותם הצידה. הם לא נעלמו. פתיחת העונה הנוכחית לוותה בציפייה גדולה אחרי 21 שנות היעדרות מליגת העל. שני משחקי הדרבי בפתיחת העונה ליכדו את האוהדים אל מול האויב החדש-ישן, ולרגע כל המחלוקות נעלמו. ואז התחילו הבעיות המקצועיות והכל צף מחדש. מכאן התחיל הקרע להרים את ראשו. מצד אחד אוהדי "המקורית" שרובם לא מחוברים עד הסוף למועדון וחלק לא קטן מהם מרגיש כאורח ולא הכי רצוי. ומצד שני אוהדי "קטמון".

ומה חלקה של ההנהלה בכל הסיפור? בעיני היא האחראית הבלעדית למצב הבעייתי שהגענו אליו.

ההנהלה, שאמורה לייצג את כלל האוהדים, בחרה מהרגע הראשון שנולד האיחוד ההיסטורי בצד אחד. היא מתנשאת וגורמת מידי יום לאוהדי "המקורית" להרגיש לא שייכים. אם זה בפוסטים או אמירות פומביות של חברי ועד או בעלי תפקיד בשכר על כך שהמועדון הוקם לפני 14 שנה, דרך אי נקיטת פעולות לטובת שילוב דמויות המזוהות עם הקבוצה המקורית ועד ההודעה האומללה של הוועד המנהל השבוע על אירועי המשחק האחרון, שכמובן הבהירה שיש רק צד אחד שאשם במצב. ככה מייצרים פילוג.

וכך נכתב בהודעה שפורסמה על ידי הוועד המנהל: "היציע שלנו, שעד העונה היה מקום שבו כולם הרגישו שייכים ובטוחים, הפך להיות מקום שלא נעים להיות בו. מספר קטן של אוהדים מגיע ליציע במטרה לריב, לפלג את הקהל ולפגוע במועדון.

במשך 13 שנות הפועל קטמון ירושלים, ובשנה וחצי שעברו מאז האיחוד, עבדנו לילות כימים על שמירת היציע כמקום נעים, חיובי ובטוח. בנינו במו ידינו מועדון לתפארת שמקבל מחמאות מקצועיות בכל עולם הכדורגל, עם אימפקט חברתי גדול וחשוב, שידוע כמקום שאפשר להגיע אליו וליהנות עם משפחות וילדים. את כל זה עשינו בעזרת עובדי המועדון, הוועד המנהל לדורותיו והמתנדבים הרבים שנתנו את הנשמה והזמן שלהם בשביל ליצור קבוצה אדומה אחת וחזקה בירושלים
יציעי הפועל ירושלים לא יהפכו לשדה קרב. נגן על הקהל, הקבוצה, המועדון והעובדים שלנו בכל דרך. החל מהפעם הבאה ננקוט בכל האמצעים האפשריים – הרחקת אוהדים על ידי המועדון עצמו, תלונות למשטרה על הפרת הסדר הציבורי, או כל דרך אחרת שתידרש על מנת להבטיח זאת.

הקהילה שלנו פתוחה ומכילה כל מי שרוצה להיות חלק ממנה ומקבל את ערכיה הבסיסיים – קבלת האחר, התנגדות לאלימות, אפליה וגזענות, דו-קיום, העצמת נשים ונערות, ועזרה לחלש. מי שמתנגד לפעילות הקהילה או לערכיה הבסיסיים לא יכול להיות חלק ממנה. ערכים אלה לא הומצאו בהפועל קטמון ירושלים אלא היו תמיד חלק מהפועל ירושלים וכך גם יהיו בעתיד. מי שזה לא מקובל עליו – שפשוט לא יגיע.

מחאה היא לגיטימית. אלימות, חוסר כבוד לחברים ליציע, קריאה לחלק מהקהל בוגדים – ממש לא".

הקרע עוד רחוק מלהתאחות. זה ייקח עוד הרבה זמן. אני קורא לכל הצדדים להרגיע את הרוחות ולקיים דו שיח כל הזמן.

להנהלת הפועל אני אומר: אנחנו לא אורחים שלכם. הקבוצה היא של כולנו. כל עוד תמשיכו לבחור בצד אחד, לא רק שלא תפתרו את הבעיה אלא אף תחמירו אותה. יאללה הפועל.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון