מומלץ לטייל בשכונת אבן ישראל הציורית, שהיא טיפוסית לשכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. השכונה, שהוקמה בשנת 1875, היתה עם ייסודה חלוצת השכונות היהודיות במתחם 'לב העיר', שמוכר כיום כשכונת נחלאות. ישנן 16 שכונות המרכיבות את 'לב העיר/נחלאות' ומתגוררים בהן כ-10,000 תושבים. השכונות נבנו בסמיכות זו לזו, על מנת להעניק תחושת ביטחון ליושביהם.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
שיקום ושיפוץ שכונות הנחלאות, שבמרביתן התגוררה אוכלוסייה דלת אמצעים, החלו בשנת 1991. קרן היסוד, הסוכנות היהודית ועיריית ירושלים נרתמו למשימה של מיזם אורבני וחברתי נרחב, שאפשר לאוכלוסייה הוותיקה לקבל מענקים והלוואות לשיקום בתיהם ויצירת תנאים טובים יותר למשיכת אוכלוסייה צעירה. השיפוץ היסודי של בתי הנחלאות, נעשה תוך שמירת מעטפת המבנים וחזיתותיהם, תיקון הגגות, החלפת מרצפות ובניית מטבחים ושירותים מודרניים. הרחבת הבתים אושרה תוך ציות לחוקי השימור. כל העבודות נעשו תוך תיאום עם התושבים, אשר קיבלו זכות בחירת צבעי הדלתות ומשקופי החלונות, בצבעים האופייניים לבנייה המסורתית, שרווחה בעיר בעת הקמת השכונות (טורקיז, ירוק וכחול). איכות החיים השתפרה ונוצרו חיי קהילה תוססים ושיקומם של שכונות "לב העיר" היה למופת לערים אחרות בארץ, של שיקום חברתי ופיזי.
אבן ישראל מראשית הקמתה היתה שונה באופייה ובהרכבה החברתי מיתר שכונות הנחלאות, כי היא נבנתה על ידי אישים נכבדים שברובם היו אמידים, מלומדים ועסקני ציבור. התגוררו בה ספרדים לצד אשכנזים, אדוקים לצד חלוצים-חילונים. השכונה נוסדה על ידי חברה כלכלית בשם "אבן ישראל", על קרקעות שנרכשו מתושבי הכפר הערבי ליפתא. המייסדים התכוונו לבנות במקום 53 דירות (כמניין אב"ן בגימטריה) ולפי הפסוק מספר בראשית (מט כד) "… מידי אביר יעקב משם אבן רועה ישראל". בין מייסדיה היה יוסף ריבלין, היזם שפעל רבות לבניית שכונות חדשות, וזכה לכינוי ביידיש "שטעטלאך מאכער" (בונה עיירות), יהושע ילין, ולאחר מכן בנו דוד ילין, יחיאל מיכל פינס (ממנהיגי הישוב היהודי והציונות הדתית) וחוקר ארץ ישראל והגיאוגרף אברהם משה לונץ. רבנים ידועים התגוררו בשכונה כמו הרב יעקב שאול אלישר (שהיה הרב הספרדי הראשי בירושלים) והרב יצחק פרוג אופלטקה, מפעילי הציבור החשובים בירושלים (שצאצאיו היו מחלוצי הרוקחות והרפואה הציבורית בארץ).
שכונת אבן ישראל (צילום: אדם אקרמן)
שכונת אבן ישראל הצליחה אחרי השיפוץ והשדרוג שעברה לשמור על אופייה הייחודי, כמו גם על מבנה החצר והבתים שסגרו עליה, על החנויות הקטנות ועל בתי המלאכה הפועלים בה עדיין. השכונה הוקמה כשכונת חצר אופיינית, שבתיה נבנו סביב חצר פנימית, ויצרו בכך מעין חומת הגנה. לשכונה היו רק שני שערי כניסה – האחד פנה לרחוב יפו והשני לרחוב אגריפס (שנקרא אז דרך דיר יאסין). בחצר ניטעו עצים ובמרכזה היו מספר בורות מים. בשכונה היה תנור אפיה מרכזי. במרתפי הבתים נאגרו יין, פחמים ושמן. בעבר במתחם המרכזי, היו מתקני משחקים לילדים.
לאחר השיפוץ המודרני הועמק המתחם ונבנה בו אמפיתיאטרון לצורך מופעי רחוב והדרכות. הדבר נעשה בהסכמת התושבים – שברובם כיום משפחות צעירות וחילוניות, הרחוקים מאוד מאופי מקימיה הדתיים. התושבים לא הסכימו כי על קירות בתיהם יודבקו לוחות האבן (מיזם נאה שמפעיל המנהל הקהילתי "לב העיר; הוא נקרא "תמונה באבן" ומספר על המייסדים ותולדות השכונה), אלא שהלוחות יוצבו סביב האמפיתיאטרון.
(צילום: אדם אקרמן)
כאשר נכנסים מהרחובות הסואנים אגריפס ויפו לשכונה דרך הסמטאות הצרות, מופתעים המבקרים מהשקט ומהאווירה הפסטורלית, ממשטחי הדשא, העצים, והניקיון השורה במקום. האדריכל שתכנן את השדרוג לשכונה היה יעקב מולכו. הוא והצוות שלו תכננו את מדרחוב אגריפס ואת המרחב הציבורי בשכונה – שכלל עיצוב חזיתות המבנים.
על השכונה בימיה הראשונים כותבת בפירוט איטה ילין, בתו של פינס, בספר זיכרונותיה "לצאצאי". בין השאר בתאוריה היא מספרת, שבעוד שבדירה ממוצעת בשכונה היו רק שני חדרים, הרי בבית פינס היו ארבעה חדרים, והמטבח היה כנהוג, בחצר הקטנה שלפני הבית. תיאורים רבים מהווי השכונה מביא הסופר יעקב יהושע (אביו של א"ב יהושע), שבילדותו חי במקום יותר מעשר שנים. הוא מספר שהאווירה בשכונה היתה נעימה ועליזה ורחוב יפו – הודות לעגלות שדהרו בו ולתזמורת הצבא התורכי שצעדה בו אחת לשבוע – היה אטרקציה לילדים.
הכניסה לשכונת אבן ישראל מרחוב אגריפס (צילום: אדם אקרמן)
מיד לאחר הקמת אבן ישראל, באותה שנה (1875), קמה שכונת משכנות ישראל הסמוכה, ואף בהקמתה לקח חלק פעיל יוסף ריבלין. השכונה נוסדה על ידי "חברת משכנות שאננים". בכינוס בו השתתפו רבנים ועסקנים ושמה לקוח מהפסוק: 'מה טוב אהליך יעקב משכנותיך ישראל' (במדבר כ"ד: ה).
היום השכונה משתרעת בין הרחובות אבועלפיה, משכנות ואריה (על שם ר' אריה לוין). השכונה תוכננה ל-140 בתים מרווחים, אך עד שנת 1880 הושלמו בה רק 44 בתים. כמו כן, בנייתו של בית הכנסת שהוחל בו מיד עם הנחת אבן הפינה לשכונה, הופסקה באמצע הקמתו בשל משבר כלכלי קשה שנגרם עם פרוץ מלחמת רוסיה-תורכיה (ב-1877). שני נדיבים הצילו את השכונה ואפשרו את המשך בנייתה – הנדיב מלונדון אברהם זוסמן, שתרומתו אפשרה הקמת בית הכנסת (ששמו המיועד היה "משכני עליון" והוחלף ל"בית אברהם"), וקרן משה מונטיפיורי, שרכשה קרקע מוועד השכונה – לשם הקמת שכונה חדשה בשם "משכנות משה" (ששמה הוסב ל"מזכרת משה").
יוסף ריבלין – מייסד שכונת אבן ישראל (צילום: תמר הירדני)
מול הכניסה לשכונת אבן ישראל ובסמוך למדרחוב אגריפס, שתיכנן האדריכל יעקב מולכו, עומד לקום מגדל אבן – על שטחו של קולנוע עדן במפגש רחובות אגריפס ואליעש. מבנה ענק ומודרני זה תוכנן על ידי האדריכל היהודי דניאל ליבסקינד (המתגורר בניו יורק) – שיבליט את שכונת אבן ישראל, הראשונה בשכונות "לב העיר" – מול בנייה מודרנית לגובה – שלא היתה אופיינית לירושלים. מגדל האבן תוכנן על ידי ליבסקינד בצורת פירמידה בגובה 108 עבור 28 קומות, אך עקב התנגדויות רבות – התוכנית שגובשה לאחרונה היא הקמת שני בניינים בגבהים שונים המחוברים בארכדת מעבר – אחד ישמש למגורים והשני למסחר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רחל
במקרה נולדתי וגדלתי בשכונת אבן ישראל חבל שלא חקרת לעומק היית מגלה שהבית שלי היה מיוחד במינו התקרה התנשאה לגובה כ- 3 מטר עטורה בציורים מדהמים כמו ברומא וכל קירות הבית תמיד הגיעו קבוצות לראות את הבית שמספרו 73 והמרפסת פונה לרחוב יפו זכרונות ילדות וגעגועים