ביום חמישי שעבר, 26.8, נפתח פסטיבל הקולנוע ירושלים. לפתיחת הפסטיבל, שזוהי השנה ה-38 לקיומו, נבחר ללא עוררין, סרט האנימציה המרהיב "איפה אנה פרנק" – יצירת המופת הקולנועית של הבמאי ארי פולמן, אשר הוצגה בבכורה עולמית בפטיבל קאן ביוני השנה וזכתה לתשואות ולביקורות נלהבות.
העבודה על הסרט היתה ארוכה ונמשכה כארבע שנים. ביצירה השתתפו כ-40 אמנים ישראלים אשר עבדו עם פולמן ועם בימאי האנימציה יוני גולדמן. וההשקעה השתלמה להם – הסרט הפך להישג קולנועי כביר וכבשה קשת רחבה של לבבות בכל הגילאים ומכל הלאומים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
בהקרנה בבריכת הסולטן ביום חמישי שעבר נכחו כ-5,000 צופים, ביניהם האזרח מספר 1 נשיא המדינה יצחק הרצוג. בסיום ניכר היה שהצופים השתכנעו באיכותו ובייחודו של הסרט, ורוב רובם הבינו מדוע הוא מעורר התרגשות ברחבי העולם.
ההפקה היא עיבוד חופשי של יומנה המקורי של אנה פרנק – ומתרכזת בחברתה הדמיונית "קיטי" – שאנה יצרה לצורכי העברת חוויות. "קיטי" מתעוררת בדירת המחבוא באמסטרדם – ואינה יודעת שחלפו 75 שנה, מסיום המלחמה ומנסה לברר מה עלה בגורלה.
מטרתו של ארי פולמן – שסרט זה היה לפרויקט חייו – היתה להגיע לכמה שיותר ילדים שיצפו בסרט. באמצעות האנימציה והקומיקס – הוא שאף להנשים את ההיסטוריה עבור אלו שאינם אוהבים לקרוא טקסטים ארוכים. מסתבר כי הקומיקס יכול להיות רציני – וגם לציבור המבוגר הוא חוויה חזותית עזה. קדם לסרט ספר אנימציה שנכתב בשנת 2017 – נובלה גרפית על סיפורה של אנה – שאייר דוד פולנבסקי, שאף הוא ניצול שואה. היצירה הגרפית המשתרעת על פני 136 עמודים, העצימה את חווית החנק של החיים משך שנתיים, במחבוא בדירת המסתור באמסטרדם.
שתי היצירות – הרומן הגרפי וסרט האנימציה – הופקו בעידודו ובתמיכתו של המרכז להנצחת אנה פרנק בשוויץ (שהקים אביה של אנה – אוטו פרנק, היחיד מהמשפחה שניצל). הנהלת המרכז מצאה לנכון כי דרך הבעה חדשה זו תרכוש קהלים רבים. במשך השנים נעשו עיבודים רבים ליומן בפורמטים כמו קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה – ואמנם המופעים בקאן ובירושלים הוכיחו כי הקהל הרב לא ראה בקומיקס זילות בזיכרון השואה אלא נהפוך הוא – העצמת חווייתה הקשה.
אנה פרנק נפטרה ממחלת הטיפוס, בהיותה בת 15 במחנה הריכוז ברגן-בלזן, לאחר שבמשך שנתיים וחודש (מיולי 1942 עד אוגוסט 1944), שהתה בדירת מחבוא באמסטרדם עם הוריה ואחותה הבכירה, כשאליהם הצטרפו עוד חמישה יהודים. יומנה, שהתגלה על ידי אביה ששרד, היה לרב מכר עולמי. על פי נתוני מוזיאון בית אנה פרנק, מאז פרסומו בשנת 1947 נמכרו כ-33 מיליון עותקים של היומן, והוא תורגם ל-75 שפות. הוא ממשיך להיות אחד הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20 וליצירה האישית העממית, הבלתי נשכחת ביותר בספרות השואה. הילדה אנה פרנק שהתבגרה טרם זמנה – התגלתה כבעלת כשרון ספרותי נדיר ורווי באנושיות – הגורם להזדהות קלה עם דמותה האצילה ואופן הבעתה הישיר. היא לא היתה יכולה להעלות בדעתה שתהיה לדמות נערצת ומפורסמת. תרמה לכך רבות העובדה שחרף הסבל, הבידוד הכפוי והניתוק מבית הספר או כל מסגרת חברתית, והרגשת החנק בדירת המסתור, המסר של אנה ביומנה היה אוניברסלי ובעל אמונה בטוב ובערכים הומניים.
בירושלים וסביבתה מונצח זכרה של אנה פרנק בשלושה מקומות. בשנת 2020 יצר האמן הירושלמי הבינלאומי סם פיליפ את הפסל המרגש – בו רואים את אנה פרנק יושבת ליד שולחן כתיבה במחבוא בגג בדירה באמסטרדם. הפסל העשוי ברונזה, נמצא במעלה אדומים, באזור של חמישה בתי ספר, מוגבה על רחבה הצופה על הכניסה לחטיבת הביניים במקום. הפסל שנעשה בהשראת צילום ידוע של אנה פרנק ליד שולחנה, מדמה מבנה שקוף של החדר בו ישבה. כך נצפה הפסל של אנה פרנק לכל עובר אורח, ויומנה הכתוב בהולנדית פתוח לרווחה על השולחן. במבואה לרחבה, יצר סם ארון ספרים שעליו תלוי מפתח ענק, ששימש לפתיחת דלת המחבוא. מבנה הספרייה ככוננית מסתובבת היה מסווה, לפתח הדלת שמאחוריו הסתתרה המשפחה.
ביומנה מזכירה אנה פרנק מספר פעמים עץ ערמון, שאותו ראתה מידי בוקר מבעד לסדקים בעלותה לעליית הגג בדירת המחבוא, על מנת להתרענן. בחורף היא ראתה את ענפיו החשופים ולקראת האביב, ענפיו היו מתכסים בפריחה נהדרת. העץ נתן לה עידוד ותקווה, שאחרי תקופת הרשע בעולם והסבל של משפחתה, יבואו ימים טובים יותר. למרבה הצער, בשל הלשנה הוסגרה המשפחה לידי הגסטאפו הנאצי והם נשלחו למחנה ריכוז. דירת המסתור היתה לאטרקציה תיירותית, והמבקרים העיפו תמיד מבט על עץ הערמון העתיק. בשנת 2009 החל העץ בן 150 שנה להתנוון. עיריית אמסטרדם רצתה לגדוע אותו, אך בשל מחאה ציבורית סוערת, ניסתה לתחזקו ולשקמו. ברם, העץ לא שרד וקרס כעבור שנה בסופת שלגים. בסיוע אגודת בית אנה פרנק ותלמידי תיכון "אהל שם" ברמת גן – שלמדו בדיוק באותו הזמן על אנה פרנק ומורשתה – הובאו ייחורים מהעץ לשתילה בארץ. שני ייחורים הוטסו ארצה. הייחור ששרד לאחר טיפול ממושך במשתלה והשריש שורשים – ניטע ביד ושם. ליד העץ הוצב שלט עם ציטוט מיומנה של אנה פרנק המתאר את עץ הערמון.
ביער הקדושים שבהרי יהודה, לזכר ששת מיליוני היהודים שאבדו בשואה, נחנך ב-2011 "פארק אנה פרנק". בתוכו נמצאת אנדרטה מפלדה ובה חלל מעוצב בדמות חדר קטן. בפינת החדר הוצב כיסא ברזל, שישיבה עליו מאפשרת לצפות בצורתו של עץ הערמון עם עליו המחומשים. האנדרטה מסמלת הצצה אל החופש, מתוך אווירת המועקה שהייתה בדירה באמסטרדם. הפסל פיט כהן, יהודי הולנדי ניצול שואה, הזדהה מאד עם אנה פרנק והתנדב ליצירת המיזם. לאורך השביל המוביל לאנדרטה, הוצבו שלטים עם ציטוטים מיומנה של אנה פרנק. מהאתר מוביל שביל באורך 3 ק"מ, אל עבר אנדרטת מגילת האש המרשימה, יצירה של הפסל נתן רפפורט בסמוך למושב כסלון (כ-20 ק"מ מירושלים). האנדרטה מספרת את סיפור השואה והתקומה. כך המטייל באזור יכול להתייחד עם סיפורה ולהמשיך לפארק אנה פרנק, שדמותה מסמלת את מיליון הילדים שנספו בשואה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות