פסגת זאב: מדוע לא עוצרים את הירי התועה וזיקוקי הדינור אל עבר בתי השכונה? | דעה

כפעיל חברתי אני מקבל פניות רבות לעזרה, אחת מהן היא במיגור מקרי הירי אל עבר שכונת פסגת זאב בה אני מתגורר. החיים בחלק מהרחובות בשכונה הפכו בשנים האחרונות לקשים והמקרים הרבים מטרידים את התושבים. התושבים סובלים מירי תועה, אשר מגיע לעבר הבתים והמכוניות של תושבי השכונה מהכפרים הסמוכים. בעבר הם אף פצעו מאותו "ירי תועה" ילד קטן כאשר הלך לתומו ברחוב הסמוך למקום מגוריו. ההטרדות לא מסתכמות רק בירי המגיע מכיוון הכפרים, הסובלים גם מרעש גבוה מהמואזין ובנוסף לכך גם מהעשן והריח מהשריפות המגיעות מכפרים אלה.

קיבלתי לא מעט פניות על כך שהירי גורם לבהלה, פחד גדול וחרדה בקרב התושבים אובדי העצות ובמיוחד הדברים אמורים לגבי ילדים קטנים, הורים מודאגים, מבוגרים בני הגיל השלישי ואף בעלי חיים מבויתים הנמצאים במצב של חוסר אונים.

פניתי בעבר וכן גם בימים האחרונים לגורמים הרלוונטיים השונים על מנת לפעול ולהגביר באופן נחוש יותר את הנוכחות והפסקת ירי הזיקוקים והירי התועה מהכפרים הסמוכים אל עבר בתי השכונה.

יש לכך פתרונות: כוחות הביטחון יכולים לעבור מבית לבית בפעולות גלויות או סמויות בכפרים הסמוכים, לרבות פשיטות על החנויות שמוכרות זיקוקי דינור. במקביל, להתחיל הידברות עם המוכתרים והאנשים המשפיעים בכפרים כדי למנוע את התופעה שצוברת תנופה בכל שנה יותר ויותר.

הם יכולים לחגוג בבתי קפה, מסעדות, ארוחה בבית עם המשפחה, ועוד אפשרויות רבות שלא יפגעו פיזית ונפשית בשכניהם. היכן נשמע דבר כזה שבקבלת תעודות בגרות, חתונות או כל אירוע משמח אחר – יתבצע ירי, שלא פעם נגרם פגיעה בחפים מפשע עקב ירי תועה?

אגב, בתשובה שקיבלתי מהמשטרה נאמר לי (דבר שהיה ידוע גם כך) כי הירי נובע מקיום חתונות ואירועי שמחה בכפרים הסמוכים. תשובה זו אינה מקובלת ואי אפשר להתייחס לכך כאל מצב קבוע שאינו ניתן לפתרון.

הכותב הוא רונן בן יאיר, פעיל חברתי, חבר הנהלת המנהל הקהילתי פסגת זאב בשנים 2020-2012 ומנכ"ל אגודת הסטודנטים הקריה האקדמית אונו (חרדי) ירושלים 2020-2018