זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים ודברי תורה על פרשת השבוע

כניסת שבת: 18:16

צאת שבת: 19:33

עגלה ערופה / מאת הרב ידידיה זייני

בסוף פרשת שופטים ובתחילת פרשת כי-תצא ישנו רצף של ארבע פרשיות העוסקות בענייני מלחמה. אך באמצע הרצף ישנה פרשיה שאינה קשורה למלחמה כלל – פרשת "עגלה ערופה". בנוסף לכך, ישנם כמה דינים בפרשת עגלה ערופה תמוהים ביותר. ראשית, מדוע הזקנים צריכים להתוודות ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? וכי יעלה על הדעת שגדולי ישראל הם אלו שרצחו?! ומדוע לקחת דווקא עגלה אל נחל איתן ולערוף את ראשה באופן חריג למדי? למה האחריות מוטלת על אנשי העיר הקרובה? וכי לא ייתכן שהרוצח הגיע ממקום אחר?

הרב ידידיה זייני (צילום: אריאל מניקוב)

כשעוסקים במושג "תשובה", הנושא הנידון הוא התשובה הפרטית; אלא שבשנה כמו זו שעברה עלינו, בה רוב העם ככולו היה טרוד בענייני הכלל ובמסירות נפש למען הכלל, אנו נדרשים לעסוק בתשובה הלאומית – וזו העגלה הערופה של ימינו.

הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כי מטרת הטקס היא לייצר "סדר יום" כדי שכולם ידברו על המקרה ומתוך כך כל מי שיודע עדות אפילו חלקית יבוא ויספר, ובכך בית הדין יוכלו לאתר את הרוצח. אך הזוה"ק, הרמב"ן ומקובלים נוספים נותנים טעם נוסף, להסיר מעל הציבור את הקיטרוג המרחף מעליהם – מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב, ואם התגלגל הדבר שנהרג בתחום העיר אדם, אז עיר זו צריכה תיקון.

פרשת עגלה ערופה עוסקת במקרה של הרוג פרטי, אמנם כאשר מדובר באלפי הרוגים מושלכים על האדמה כפי שהתרחש בשמחת תורה – האחריות מוטלת על הציבור כולו ועל כולם להתוודות ולשוב בתשובה על החרפה הגדולה שנעשתה בישראל, על מנת להסיר את הקטרוג הגדול הרובץ על הציבור כולו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מדברי הרמב"ם יש לומר שעלינו לברר כל פרט וכל עדות הקשורה לאותו אירוע קשה ולמנות בהקדם ועדת חקירה שתחקור ותעמיד לדין את כל האשמים במחדלים הנוראיים – ובפרט בהנהגה הפוליטית, הצבאית והמשפטית.

ומדוע זקני העם צריכים להתוודות ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? "…פטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה", אומרת המשנה בסוטה. כאן מגיעה האחריות על המנהיגות הרוחנית והתורנית, ועל כל מי שמייצג את התורה ואת יראת השמיים. האם מה שחשוב לאנשי התורה זה לדאוג לאפשרות חיים וביטחון לאומה כולה ולהעניק באופן גורף "מזון" ודאגה לכולם, או ל"אנ"ש" ולמקורבים בלבד?

ועל שהניחוהו בלא לוייה – הליווי מבטא רצון לשימור הקשר, שהאדם חשוב והוא חלק מאיתנו, שאכפת לנו ממנו והוא לא לבד. ההיפך מביא למותו, שחושבים שאינו חשוב לאף אחד ואפשר לפגוע בו. ואף לפי תשובה זו אנשי התורה צריכים לעשות בדק הבית. האם הראו מספיק לאנשים הרחוקים ממצוות שהם חשובים, שאנו דואגים להם ושהם חלק מכלל ישראל?

בשנה האחרונה ב"ה רבים מעם ישראל עשו תשובה עצומה בכל מה שנוגע לכלל – בין אם במסירות נפש למען הכלל ובין אם ביחס נכון ואוהב למי שאינו חושב בדיוק אותו הדבר. אלא, שדווקא מבחינת הנהגת הציבור – הצבאית, הפוליטית, המשפטית, ואף התורנית – נדרשת עוד עבודה רבה של תשובה אמיתית. שנזכה בע"ה לשוב בתשובה שלמה, וכך יתכפרו הדמים הרבים שנשפכו כמים בשנה זו. תכלה שנה וקיללותיה, תחל שנה וברכותיה.

• הכותב הוא ראש בית המדרש בישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה