מחר זה יום השישי האחרון של הילדים במסגרות, אז נצלו את הבוקר לעצמכם.
בצהרים שבו לקרוא איתם את התעודות, פרגנו לילדים על ההישגים וההצלחות, הרעיפו עליהם חיזוקים בחולשות, וקחו אותם לפארק, לחגוג את פתיחתו הרשמית של החופש הגדול.
- לקראת ההופעה בעיר: חידון טריוויה על טיפקס
- תא אסטרונאוטים, מגלשות טיפוס וקירות חלל
- אוניית פיראטים מתנדנת, ערסלים ומגלשות
- מגלשות, אזור מיוחד לאופניים ומתקני כושר
הכי טוב לפרוק את עול הלימודים בפארק אתגרי. אז השבוע בחרתי בפארק החבלים של רחוב דהומיי.
מרחוק ניתן לחשוב כי בכלל מדובר באתר בנייה עם מגדל מים. אך כדבריו של ד"ר סוס, "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". אתם צריכים רק להתקרב אל המתקנים, ומיד תזהו את הקסם הטמון בהם.
פארק החבלים ברחוב דהומיי (צילום: מיכל פישמן-רואה)
בפארק נדנדות רבות, איזור קטנטנים מרופד עם כבאית, בית קטן ומגלשה, דשא גדול עם מושבי פרחים מתוקים וברזיה.
צמוד לאזור הזה, נחלתם של הגדולים.
מגדל המים מתנוסס לגובה רב, וממנו יורדות מגלשות טיוב אקסטרימיות, שמאפשרות להתמלא אנרגיה לקראת הטיפוס בחבלים.
ייחודיות הפארק ללא ספק ניכרת במתקן החבלים הענק שמאפשר טיפוס, גלישה, אחיזה והתקדמות כמו במיונים לתוכנית הישרדות.
תוכלו לתרגל טיפוס על סולם חבלים, חבל לוליינים, או מגלשת חבלים. תוסיפו לילדודס בנדנות על הראש ותגרמו להם לכבוש יעדים. ובעיקר להינצל מלהפוך למאודים, כי מסיבה לא ברורה, אזור החבלים לא מוצל.
פארק החבלים ברחוב דהומיי (צילום: מיכל פישמן-רואה)
דבר חשוב נוסף לתשומת ליבכם, רוב איזור הפארק למעט איזור הקטנטנים, מרוצף באבני חצץ לבנות. למה זה חשוב לדעת אתם שואלים?
1. כי יש לשים לב שילדים קטנים לא יפלו ויחבלו.
2. כי הילדים שלכם יחזרו לבנים ומאובקים כמו קספר, רוח הרפאים החברותית מילדותינו.
לגבי סעיף 1, האחריות עליכם; לגבי סעיף 2, חברה לימדה אותי, שאם מדרבנים אותם לעשות תחרות גלגולים על הדשא לפני היציאה הביתה, הלבן נשאר בפארק.
מודה שטרם בדקתי, אבל היי, גם אם לא ירד הלבן, לפחות זה יעייף אותם עוד קצת.
פארק החבלים ברחוב דהומיי (צילום: מיכל פישמן-רואה)
נקודה נוספת וחשובה מאוד – הספסלים.
לדעתי תכננו אותם הורים גאונים (ועייפים) במיוחד. לא עוד ספסלי ענק, שחולקים עם כל הורי הפארק.
כאן יש ספסלי יחיד מתוכננים היטב, עם הפתעה (תופים בבקשה) הדום! כן-כן, קראתם נכון, בזמן שהילדים ישחקו, אתם מוזמנים להרים רגליים. לא בתיאוריה, לא בחלומות, ממש להרים רגלים על הדום.
תצטיידו בקפה קר, ואתם מסודרים לגמרי.
פארק החבלים ברחוב דהומיי (צילום: מיכל פישמן-רואה)
מרגיש לי שכל מה שאוסיף אחרי ההדומים, כבר לא באמת ישנה, אבל ככה בקטנה, משפט אחרון – יש גינה קהילתית של עצי פרי וקומפוסט בחלק הפנימי של הגן. אם אתם בעניין, בבקשה.
כהרגלנו בקודש, קישור ל־WAZE:
https://mobile-web.waze.co.il/he/meetup/location?h=sv9h8jn8x
תגובות