הסכם קדם נישואין

לדברי עו"ד נוטריון רחל רייצ'ל שחר הסכם קדם נישואין (או הסכם טרום נישואין) הוא שמו של הסכם שעורכים בני זוג ואשר נועד להסדיר עניינים ממוניים וזכויות שונות בחייהם המשותפים.

הסכם זה הוא צופה פני עתיד וכולל רכיבים רבים בעיקר אם אחד מהצדדים יחל בהליך גירושין.

כדי שהסכם קדם נישואין שיש בו התייחסות לענייני כספים ורכוש יקבל תוקף משפטי מחייב, יש לאשר אותו אצל נוטריון.

הסכם קדם נישואין הסכם ממון מה זה הסכם ממון ולמה צריך עורך דין?

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג הוגדר "הסכם ממון" כ"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". כתנאי לתוקפו של הסכם ממון עליו להיות בכתב והוא טעון אישור נוטריון הסכם ממון בית המשפט או בית דין דתי, אשר לא יינתן, אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

כאמור, ייחודו של "הסכם ממון" בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג הוא בכך, שקיומו דוחה את תחולתו של הסדר "איזון המשאבים" לפי הפרק השני לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ועל אותם בני זוג, יחול הסדר רכושי עפ"י הסכם הממון אשר נכרת ביניהם.

ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור, פ"ד מב (3) 499.

סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע ככלל כי על בני זוג יחול הסדר "איזון המשאבים" ואולם למעט נכסים אשר בני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

בג"צ 10605/02 יפה גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד נח(2) 529.

בספרו, יחסי ממון בין בני זוג, עמ' 303, אבחן א' רוזן צבי את הסכם הממון מהסכם אחר הנחתם בין הצדדים:

"בעיקרו של דבר ("הסכם ממון") זהו הסכם הצופה פני עתיד ומגמתו להסדיר את יחסי בני הזוג, הסדר כולל בנוגע ליחסיהם הנמשכים".

"ולא סתם "פני העתיד" אלא דווקא למקרה מוות או גירושין. הנה כי כן, כדי להוציא (למשל) נכס מסויים ממעגל איזון המשאבים די בהסכם סתם (ללא אישור בית המשפט), כנובע מסעיף 5(א)(3) לחוק שהובא לעיל; ואם לגבי נושא כזה הקשור קשר לא מבוטל עם העתיד לקרות בעת גירושין או מוות כך, בנושאים יום-יומיים אחרים שדבר אין להם בשעת מעשה עם אירועים כאלה – על אחת כמה וכמה!…

סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו "הסכם ממון" יהיו מימדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם- לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עליו".

ע"א 169/83 (שרעבי) שי נ' (שרעבי) שי, פ"ד לט(3) 776.

המבחן, אם הסכם פלוני בין בני זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו, טמון במטרתו. אם צופה הוא פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, הרי מדובר ב"הסכם ממון", יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם ההסכם נוגע ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני אדם, לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, הרי מדובר בהסכם רגיל.

בנדון דנן, בחינת ההסכם הנדון מראה כי אכן מדובר בהסכם ממון שכן מתיחס הוא לחלוקת רכוש כוללת של הצדדים לעת גירושין.

אכן, גם מכותרת ההסכם, "הסכם גירושין ו/או יחסי ממון" ניתן להבין שמדובר בהסכם הצופה גירושין;  וכן ב"הואיל" שלישי ורביעי נכתב כי הצדדים מעוניינים להתגרש זמ"ז וביקשו להסדיר בהסכם, את כל העניינים הכרוכים בכך. על כן, בענייננו, הסכם ממון.

חוק יחסי ממון בין בני זוג בסעיף 2 שבו מורה כי הסכם ממון נצרך לאישורו של בית המשפט אשר מוסמך לאשרו לאחר שעמד על כך שבני הזוג הבינו משמעות ההסכם וחתמו עליו מרצונם החופשי.

על חשיבות אישורו של הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית עמד בית המשפט העליון וקבע:

"בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם".

ובהמשך:

"על בית המשפט להיווכח בעת מתן האישור, המתבקש ממנו, כי הצדדים עושים את ההסכם מרצון ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. האישור המתחייב על-פי חוק מגמתו להבטיח את קיומה של גמירת דעת מצד שני בני הזוג. בשל הבעיות הרבות, וביניהן תופעות בלתי רצויות המתלוות לעתים לדרך כריתתו של חוזה בין בני-זוג, ביקש המחוקק להבטיח, כי התוקף להסכם יינתן רק על יסוד הסכמה, המובעת בו במעמד ובבהירות הראויה, ולמטרה זו הפקיד את בית המשפט או את בית הדין הדתי, לפי העניין, על מתן האישור", ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3) 421.

לאור האמור, בשורת פסקי דין נקבע,  כי הסכם ממון אשר לא קיבל את אישור בית משפט, כאמור בסעיף 2 לחוק, הינו חסר תוקף.

ראה: דברי השופטת בן פורת בע"א 169/83 (שרעבי) שי נ' (שרעבי) שי, הנ"ל. מ"א (ת"א) 1366/92 אסרף נ' אסרף, תק-מח 93 (2) 664; תמ"ש (ת"א) 21021/96 שילה נ' שילה, [פורסם בנבו].

עם זאת ב-בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו], כאשר דנה השופטת ארבל בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר הביעה עמדה פושרת ולדבריה:

"השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מחד גיסא, יש הסוברים כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ומאידך גיסא, יש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים".

כאמור, מטרתו של אישור ההסכם בפני בית המשפט, היא לבחון את גמירות דעת הצדדים ביחס לאמור בו. ניכר בעליל, כי בתובעת לא מתקיימת גמירות הדעת הנדרשת, לצורך אישור ההסכם; כחוט השני עוברת התנגדותה לתוקפו של ההסכם בכתבי הטענות, בין היתר, בסעיף 13 לסיכומיה ובעדותה בעמ' 8, ש' 11; עמ' 9, ש' 21. בנוסף, היו הצדדים, בעת החתימה על ההסכם מיוצגים (יש לזכור כי ההסכם נחתם לאחר הגשת התביעות) והיו מודעים לחשיבות אישורו בבית המשפט ועצם העובדה שההסכם לא הובא לאישור בית המשפט, נוכח התנגדות התובעת מעידה על אי גמירות דעתה להסכם.

טוען הנתבע, כי הכחשת תוקפו של ההסכם נוגדת את חובת תום הלב, זאת לאחר שהנתבע, מצידו, ביצע את חלקו בהסכם, ואף התובעת, לטענתו, מכירה בתוקפו של ההסכם, אך טוענת ל"הסכם על תנאי" ומאידך עומדת, גם כיום על כך, שהנתבע יקיים את חיוביו העתידיים הכתובים בהסכם.

הנתבע מתבסס בטענתו האמורה, על החריג לכלל, לפיו, מקום בו ערכו בני הזוג הסכם ממון שלא אושר, אך מאז חתימתו נהגו הצדדים על פי המוסכם בו, עשוי בית המשפט להכיר בתוקפו של ההסכם, הגם שלא אושר, וזאת מכוח עקרון תום הלב והמניעות, והכול בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בע"א 151/85 רודן נ' רודן, פ"ד לט(3) 186, נקבע:

"נראה לי כי במקרה זה מנועה המשיבה מלהעלות טענה זו, בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה שהיא נהגה על פי ההסכם במשך 9 שנים מעידה על כך שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, והיא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומודעות מלאה להשלכותיו. העלאת טענה זו, בשלב כה מאוחר הנה שימוש בזכות שלא בתום לב, דבר העומד בסתירה לסעיף 39 לחוק החוזים".

גם המלומד רוזן-צבי, בספרו, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, תש"ן – 1990, עמ' 367, סבור שניתן מכוח עקרון תום הלב להתגבר על הדרישות הצורניות שבחוק.

כך לאחרונה פסק השופט רובינשטיין בשאלת הסכם ממון שלא אושר:

"כשלעצמי מקובלת עלי במישור העקרוני העמדה שהציג בית המשפט לענייני משפחה לפיה לא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישור להישמע בטענה של העדר אישור לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההסכם…", בע"מ 9126/05 פלונית נ' פלוני, פורסם במאגר נבו.

משכך יש לבחון האם אכן קויימו הוראות ההסכם נשוא ההליכים כאן, והאם נוכח קיומם יש לקבוע שההסכם תקף.

עפ"י הוראת ההסכם הילדים נותרו במשמורת אמם וקיימו הסדרי ראיה עם אביהם. כן קוים סעיף 11.3 להסכם, לפיו נשארו התובעת והילדים להתגורר בבית הצדדים. סעיף 11.4 להסכם קוים אף הוא ולפיו שולמו החזרי המשכנתא על ידי הנתבע. בסעיף 15.5 להסכם הוסכם כי  הצדדים יפנו לאקטואר, ולאחר שהוסכם כי כל הזכויות אשר נצברו על ידי מי מהצדדים יחולקו שווה בשווה, זאת על מנת שיעריך את שווי מלוא הזכויות ויהוונן.

מהמקובץ עולה איפוא כי אכן קויימו מספר הוראות שבהסכם ואולם לא בוצעו כל סעיפי ההסכם וכן לא בוצעה על פי ההסכם, הוראה בעלת משמעות אשר היוותה למעשה תנאי להסכמת התובעת להסכם והיא, מינוי אקטואר כאשר התובעת טוענת כי חוות דעתו היתה חשובה לה לצורך החלטה אם לאשר סופית את ההסכם אם לאו. אף יצויין כי דמי המזונות שולמו בהתאם להחלטה למזונות זמניים  ולא עפ"י האמור בהסכם.

יש לאבחן הנדון כאן מהמקרים בהם קויים הסכם ממון ע"י בית המשפט למרות שלא אושר.  במקרים בהם התקבלה הטענה שיש לקיים ההסכם חרף אי אישורו, היו הנסיבות מיוחדות וחריגות. כך לדוגמא, בפרשת רודן לעיל, הטוען לאי תקיפות ההסכם טען זאת תשע שנים לאחר חתימת ההסכם ובית המשפט הכיר בתוקפו של ההסכם מאחר והצדדים לו פעלו על פיו, במשך תקופה ארוכה ומשמעותית זו.

וכך נפסק בת"א (ת"א) 8432/87 ברט נ' ברט (לא פורסם):

"הסכם ממון בין בני זוג, דרוש אישור כדי שייכנס לתוקפו. בהיעדר אישור אין לחוזה כזה תוקף כהסכם יחסי ממון. יחד עם זאת, היעדר האישור מותיר אותנו עם רובד "תחתון" של התחייבויות הצדדים. רובד זה נשפט ע"י הוראות חוק החוזים (חלק כללי), בהיותו פעולה משפטית של הצדדים, אם כי לא הבשילה לכדי חוזה בעל אותו תוקף שהצדדים רצו ליצור, אם כי הבשילה לכדי התחייבויות משפטיות בעלות אותו סוג. משמעות פעולה משפטית זו היא שחלים עליה הוראות תום הלב והדרך המקובלת, נשוא סעיף 39 לחוק החוזים.

הוראות אלה חלות אוטומטית על כל הסכם ופעולה משפטית. משמעותם במקרה זה היא כי במידה והצדדים ביצעו חלקים נרחבים מההסכם, בראותם אותו כהסכם תקף, וכשעבר זמן רב ממועד האישור או הביצוע ולא נטענה טענה כנגד תוקפו של ההסכם, כי אז הוראות הסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) יחסמו העלאת טענות בדבר היעדר תוקפו של ההסכם".

מובא ב: שלם, יחסי ממון ורכוש הלכה למעשה, בעמ' 170.

קישור לפייסבוק https://www.facebook.com/rslawfirm

כתבה שיווקית