הר מירון זה כאן | טור דעה

הטרגדיה שהתרחשה בהר מירון היתה מעשה ידי אדם ולכן היא מזעזעת במיוחד.

מאות הנפגעים, עשרות ההרוגים – קורעי לב. כולנו שלחנו תנחומים למשפחות, תמיכה לפצועים, והבענו צער עמוק על מה שקרה. אך עלינו גם לנסות להבין איך אירע מה שאירע.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

לא מדובר באסון טבע. רעידות אדמה קשות מתרחשות באזור כל 70 עד 100 שנה. האחרונה היתה ב-1927, ולפי דוח מבקר המדינה משנת 2018, "אף כי יש ספק לגבי מקומה, עוצמתה והעיתוי שלה – ברור כי בוא תבוא". לפי אותו דוח המדינה אינה ערוכה לה ולהיפך, במצב הקיים צפויים אלפי הרוגים. אז יש מה לעשות, אבל להבדיל ממקרה מירון, המועד והמקום אינם בשליטתנו. נוכל להתנער מאחריות ולטעון שהופתענו. רמת הרשלנות אולי קצת פחותה ומקוממת.

גם לא מדובר באסון שלא ציפו לו. קרה אסון דומה, אם כי של מימדים קטנים יותר, בשנת 1911. שני דוחות של מבקר המדינה התייחסו לנושא והזהירו בפני קטסטרופה. בשנת 2008 אף הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית שהציעה חקיקת חוק ניהול ושימור של האתר תחת מינהלת. חקר ובדק מבקר המדינה את שלל הגופים המעורבים, ביניהם: המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בישראל, נאמני ההקדשות של העדה הספרדית בעיר הקודש צפת ובמירון, משרד התיירות, איגוד ערים לשירותי כבאות, המועצה האזורית מרום הגליל, המועצה הדתית שבמועצה האזורית מרום הגליל, מגן דוד אדום, רשות העתיקות, משטרת ישראל, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ומשרד הבריאות. בין המסקנות: "קיימים ליקויים במערך דרכי המילוט המהווים סכנה לציבור". צוין גם שאין למתחם גישה המתאימה "במקרה של אירוע רב נפגעים".

אך חמור מכל לא מדובר בסתם התעלמות מבעיה. גורמים שונים דאגו לכך שלא יהיו מגבלות על הגישה למקום. זאת, ככל הנראה כדי לרצות בעלי אינטרסים וקבוצות לחץ. אנשי ציבור פעלו באופן אקטיבי כנגד המלצות והזהרות. תוכניות בנייה לשינוי, שיפור והנגשת האתר נשארו, על פי דיווחים בתקשורת, על השולחנות במשרד הפנים. מינהלת לא קמה, תיאום לא היה, שליטה בקהל לא היתה. נכחו במקום שוטרים שיכלו – וכנראה הצליחו – למזער במעט את ממדי האסון.

זירת האסון בהר מירון (צילום: דוברות מד"א)

ועדה תוכל לחקור את מה שקרה ביום חמישי שעבר, אבל מה שצריך להיות כבר ברור שנים – בדוחות רבים והמלצות שהוגשו לכנסת. אך הלקחים צריכים להשפיע לא רק על מתחם הרשב"י אלא על סביבתנו, בירושלים ובמדינה.

כתב מבקר המדינה, "דרך ניהול מתחם רשב"י באמצעות גופים פרטיים, ופיקוח חלקי על ידי גופים ממלכתיים, נכשלה וגרמה לפגיעה במקום ובציבור". את זאת אפשר לומר גם על מקומות רבים בעיר ובמדינה. אידיאולוגיה ניאו-ליברלית תומכת בנסיגת המדינה מאחריות ומותירה תחומים רבים בידי גופים פרטים ללא פיקוח. פוליטיקאים חסרי אומץ ויושר מעדיפים בעלי ברית כוחניים במקום דאגה לאזרח הפשוט.

כך, המשטרה אינה מתמודדת עם אנשי הרב ברלנד המטילים אימה על שכונת מוסררה. משרד החינוך מסרב לבדוק עמותות פרטיות המנהלות בתי ספר בהם התלמידים סובלים. קשישים עוברים התעללות ומשרד הרווחה מתנער מאחריות.

הר מירון הוא כאן. האסון הנורא יכול לשמש מטאפורה לנעשה – ומה שלא נעשה – במדינה כולה. הגורמים האחראים סוגרים עסקות על איך לא להתערב והאדם הפשוט נרמס מתחת להמון בלתי נשלט. הגיע הזמן להקים מינהלת להר מירון והגיע הזמן לשנס מותניים ולהקים מוסדות ציבור שימלאו את תפקידם. מערכת הבריאות הציבורית הצילה אותנו מקורונה, עכשיו עלינו לחזק אותה ואת המערכות האחרות שקורסות אחרי עידן של הזנחה.

הכותבת: ד"ר לורה ורטון, חברת הקואליציה בעיריית ירושלים, י"ור סיעת מרצ, מרצה באוניברסיטה העברית בחוג למדעי המדינה. 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]