הפועל ירושלים היא לא עוד מועדון בשבילי. אומנם שיחקתי בה רק עונה אחת, אבל איזו עונה זאת היתה, עונה שלא אשכח ולעולמי עד היא תישאר חקוקה בזכרוני. כולם בוודאי זוכרים את הסוף הטראגי בגלל פספוס העלייה בשנת 2003 וזה באמת היה קשה. לא הצלחתי להירדם בלילה אחרי המשחק, זה הלך איתי תקופה ארוכה והמחשבות נשארו איתי עד היום ויישארו לתמיד. זה היה כואב. כל כך רציתי את זה בשביל הקהל המדהים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
למרות זאת, באותה עונה גם מאוד נהניתי. אל הקבוצה הגעתי אחרי שאת העונה פתחתי בכלל בצפרירים חולון עד שמישל דיין שאימן את הפועל פנה אליי והחלטתי לעבור. הציפיות היו נמוכות, הקבוצה רק עלתה ליגה ובכלל כיוונה להישארות, אבל בפועל שיחקנו כדורגל מדהים ופשוט שלטנו בליגה והיינו ללא עוררין הקבוצה הטובה בליגה כשמדי שבוע אנחנו מביסים את הקבוצה התורנית. סיום העונה היה מר ואכזר, אבל הזיכרונות הטובים נשארו: לא אשכח איך התכנסנו בבית מלון לפני המשחק הגורלי והמשטרה פילסה את הדרך בגלל שרעננה היתה סגורה. אלפי אוהדי הקבוצה ערכו תהלוכה מהכניסה לעיר וזה היה מחזה מרהיב. כשנכנסנו למגרש הרגשתי צמרמורת בכל הגוף מלראות אלפי אוהדי הקבוצה כשעוד מאות היו מחוץ לאצטדיון שהיה קטן מדי כדי להכיל את כולם.
לשחק עבור אוהדי הפועל זו חוויה מדהימה והייתי בהרבה קבוצות. האנרגיות, הפנאטיות והאהבה של האוהדים לשחקנים במשחקים, באימונים וסתם ברחוב, מורגשות כל כך. מי שלא מכיר את המנטליות של הירושלמים לא יודע מה זה קהל אוהב ותומך. אוהדים שפשוט מעודדים עם הרגש, עם הלב. זה משהו שאין בקבוצות אחרות בהן שיחקתי, מלבד בני יהודה.
הקשר שלי להפועל ירושלים הוא עמוק ומתחיל עוד הרבה לפני ששיחקתי. אבא שלי שייע שיחק ואימן את הקבוצה בכמה קדנציות ואני זוכר את עצמי כילד מגיע למשחקים עוד בימי ימק"א ומלווה את הקבוצה ומתפעל מהאוהדים שתומכים בכל הכוח ועם הנשמה. חוויתי עם הפועל גם את האכזבות כשהיא לא עלתה ליגה בשנת 87' לאחר הפסד בשעריים במחזור הסיום כשאבא שלי אימן את הקבוצה, כמו שאנחנו סיימנו בתיקו מול רעננה. למזלו של אבי, הוא נשאר עונה נוספת והקבוצה עלתה ליגה, כך שסיים את המלאכה. אני גדלתי על הפועל ירושלים של אותה תקופה, כשאבא אימן את מישל דיין שלימים הפך להיות המאמן שלי בעונה הטראגית.
בשנים האחרונות היה קשה לי לראות מהצד את ריב האחים בין מחנות האוהדים, מצד אחד הפועל ירושלים המקורית ומצד שני הפועל קטמון עם האוהדים. אני חושב שהמזל והברכה הגיעו השנה להפועל בזכות האיחוד וזה לא מקרי שדווקא בעונה הזאת הקבוצה ככל הנראה תעלה ליגה.
אני אהיה מאושר כל כך לראות את הקבוצה עולה ליגה ואעשה את מירב המאמצים להגיע למשחק היום מול נס ציונה. לראות את הפועל ירושלים חוזרת למשחקי הדרבי זה משהו מרגש ואני מייחל שזה יקרה בקרוב מאוד כי אני אוהד הפועל בלב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות