המתיחות הביטחונית בירושלים והחשש מהסלמה בחיכוך בין האוכלוסיה הערבית לבין האוכלוסיה היהודית מורגש יותר מתמיד ברחוב הירושלמי – מהומות על רקע הצבת המחסומים במדרגות שער שכם, תקיפת עוברי אורח יהודים וקטטות רחוב גזעניות התפתחו בין צעירים יהודים קיצוניים לבין צעירים ערבים קיצוניים.
בשיחה השבוע עם "כל העיר" מנתח פרופ' באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית את התבערה שהתלהטה השבוע בין צעירי מזרח ירושלים לבין המשטרה והאוכלוסיה היהודית: "יש פה אוכלוסיה בירושלים שהפרופיל שלה זה שהשיוך שלה הוא לעם הפלסטיני והיא מושפעת מהזירה הפלסטינית, שמקרינה פנימה על ירושלים", מסביר פרופ' חסייסי את המציאות הביטחונית השברירית בעיר שמושפעת מהפוליטיקה של השכנים. "מדובר במיעוט שיש לו גם בעיות פנימיות שקשורות לעיר עצמה, אבל זה מיעוט שמסונף לקבוצה גדולה יותר, שזה הפלסטינים, שתנודות ודברים שמתרחשים בקרב הפלסטינים משליכים על העיר פנימה".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
אין ספק שאת גל האלימות האחרון הובילו צעירים – משני הצדדים: הן ממזרח העיר והן מקרב גורמים קיצוניים בציבור היהודי במערב העיר – מדובר במעורבות גבוהה של צעירים קיצוניים בפרץ המהומות. "צעירים הם מפעילי האלימות", אומר פרופ' חסייסי, "אנחנו לא נראה בן 70 רץ אחרי אנשים כדי להרביץ להם. פעילות הפשיעה נמצאת בשיא שלה בגילי 16 ו-17 עד 25, שם נמצאים ההורמונים, מסת השריר, ההתנהגות המסוכנת, ולכן זה לא מפתיע שאלה הגילים המעורבים. אבל כן חשוב גם להבין שברגע שיש אירוע ועימות מתרחש ומתגלגל, אין שליטה מי נכנס לאירוע הזה, אז לרוב יש כניסה של גורמים לא כל כך נורמטיבים, אולי אפילו עבריינים, משני הצדדים, שהם נכנסים לעימותים האלה וגורמים בין השאר להתלקחות וזה הופך להיות עימות פיזי ואלים. באירועים מהסוג הזה צריך כמה שיותר להכיל, ועל המשטרה והגורמים האחרים להיות דווקא בקשר עם המארגנים של האירועים האלה, כדי לוודא ולפקח על כללי משחק, מה מותר ומה אסור לעשות".
פרופ' באדי חסייסי (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)
פרופ' חסייסי מדגיש בשיחה עם "כל העיר" את חשיבות קבלת ההחלטות המושכלת שחייבת להיות במשטרת ירושלים. כידוע, לפני המהומות בשער שכם החלו בין השאר על רקע החלטת מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן להציב מחסומים במדרגות שער שכם – מתחם שמהווה מקום מפגש של צעירים בעיקר בימי חג הרמדאן. בלילה שבו הוסרו המחסומים השבוע כבר החלה רגיעה מסוימת ונרשמה ירידה דרמטית במספר האירועים האלימים.
"העבודה של משטרת ירושלים היא קריטית במניעת עימותים אלימים", מציין פרופ' חסייסי. "המוטו ההיסטורי של המשטרה היה בעיקר שליטה באוכלוסיה הזאת, כלומר, זו אוכלוסיה בסיכון – אז השיטה היתה להפעיל בעיקר שיטור גבוה שמתבטא בעיקר בנוכחות מוגברת של כוחות מג"ב וכוחות שיטור. היה חשש מפעילות מאיימת מהאוכלוסיה הזו, ברובד הביטחוני, ולכן המענה היה ביטחוני. זו מגמה שהחלה והתגברה החל משנות ה-80, אחרי האינתיפאדה הראשונה".
לילה של אלימות קשה בירושלים (צילום: דוברות המשטרה)
לטענת חסייסי, "אל מול המגמה הזו, יש אוריינטציה אחרת, שבה המשטרה מנסה לבטא את עצמה – לא בדיוק כמוסד לגיטימי, ומתוך איזה ציפייה לזכות באמון מלא או חלקי מהאוכלוסיה הזו. צריך לזכור שמדובר בתושבים, ולא באזרחים, שיש להם צרכים פנימיים ובעיות בתוך הקהילה, יש סכסוכים, והם חייבים משטרה שתטפל באספקטים האזרחיים. כשהמשטרה מצליחה לייצר שיג ושיח יותר קהילתי, יותר עשיר, זה מביא לפתרונות ולסיום של סכסוכים בתוך הקהילות האלו ולהורדת האלימות".
לבסוף, פרופ' חסייסי מבהיר כי החיים חזקים יותר מכל. אחרי שגל אלימות עובר, מה שחשוב בשני הצדדים זו השגרה היומיומית. "חיי היום-יום מאוד חזקים, ולמשטרה יש תפקיד מאוד גדול לאיזה כיוון למשוך אותם, זו צריכה להיות העבודה", הוא מוסיף. "המשטרה חייבת להבין שבסוף אנשים מרחבי ירושלים רוצים לחיות, ברווחה, בביטחון ואלו הצרכים שאנשים ממוקדים בהם. יש כמובן את האירועים הגדולים כמו סיפור המגנומטרים בהר הבית, ומה שהיה בראס אל עמוד, שהם טריגרים שמעוררים באזז גדול עם חיכוכים, עימותים ואלימות, אבל בסוף, אם עושים זום-אאוט בראייה רחבה – נראה שיש הרבה על מה לעבוד, ברובד האזרחי והחברתי, כי זה משהו שכולם מתחברים אליו, יהודים וערבים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות