הפינה ההיסטורית: תעלומת מערת קברו של המלך החשמונאי האחרון בירושלים

לפני כ-50 שנה, ב-1970, ברחוב מדבר סיני 24, בשכונת גבעת המבתר, גילה רפאל דילהרוזה כי ביתו נמצא מעל למערת קבורה מימי בית שני. למערה שני חדרים, כאשר פתח צר מחבר ביניהם. בחדר הראשון נתגלה כוך ובתוכו ארון קבורה, מהמפוארים שנתגלו בירושלים ובמערה נמצאה כתובת בעלת אופי מסתורי: "אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול: אני אבה המעונה והנרדף שנולד בירושלים וגלה לבבל, והעלה את עצמות מתתיהו בן יהודה וקברתיו במערה שקניתי בשטר". בארון הקבורה, שאין עליו שם האדם שנקבר בה, היו עצמות של גבר גבוה כבן 25, אשר ראשו נערף במכשיר חד. מסמרי הברזל, שאליהם היו צמודים שברי עצמות, הראו כי קודם לכריתת הראש הוא נצלב. שרידי גוש מלח, שהוצמדו לגופה, נועדו לשמר אותה בדרך הארוכה, עד הקבורה בירושלים.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

היו חוקרים ששערו כי זה קברו של מתתיהו אנטיגונוס, המלך החשמונאי האחרון ששלט בירושלים בין השנים 37-40 לפנה"ס. מתתיהו השתלט על העיר בעזרת הפרתים, והורדוס ששלט בגיבוי הרומאים, נאלץ לברוח מהעיר. בעזרת לגיונות הצבא הרומאי, הצליח הורדוס לחזור כעבור שלוש שנים לירושלים.

אנטיגונוס נתפס, הוגלה לאנטיוכיה, ושם לפי עדות היסטוריון רומי דיו קסיוס, ועדותו של יוסף בן מתתיהו, נצלב וראשו נערף וגופתו נזרקה למערה על מנת לבזותו. השלט שנחשף במערה מספר כי הכהן אבה, החליט להגיע בחשאי לאנטיוכיה, העלה את גופתו של מתתיהו בן יהודה לירושלים וטמן אותה בכוך נסתר במערה שרכש, תוך סיכון שהדבר ייוודע להורדוס. הקובר מספר על עצמו, אך לא על הנקבר. אולם ניתן להסיק כי לא היה טורח לעשות מעשה חסד זה, אלא בשביל אדם נכבד ביותר – מה גם שההלכה לא מאפשרת לכהן, להתקרב לגופת מת אלא במקרים חריגים.

ארון הקבורה של אבה הכהן (צילום: אדם אקרמן)

בשנת 1982 גילה דילהרוזה כוך תת-קרקעי נוסף, בו מוחבא – ארון קבורה נוסף מהודר – ואף הוא נטול שם. בדיקה פתולוגית הראתה שהקבור במערה הנוספת, היה גבר כבן 40 שמת משבר בירך, שנגרם סמוך למותו. מסתבר כי אבה חצב את המערה הנוספת כמקום קבורה לעצמו, התקין את הכתובת המושקעת להנצחתו, ונקבר בה. ארון הקבורה שלפי המשוער נקבר בו מתתיהו אנטיגונוס, נמסר למוזיאון ישראל עם הכתובת, הכתובה בארמית באותיות עבריות. עבור דילהרוזה הוכנה כתובת חלופית שמקובעת באותו מקום, ממנה הוסרה הכתובת המקורית. בשנת 2001 עצמותיו של הנקבר הוחזרו מהמכון הפתולוגי ונקברו כדת וכדין – במקום בו היה מונח ארון הקבורה שהועבר למוזיאון. ארון הקבורה של אבה נשאר במקומו עם עצמותיו.

מערת אבה ארון הקבורה של מתתיהו אנטיגונוס (צילום: אדם אקרמן)

מזה כ-50 שנה קיימת מחלוקת בין החוקרים המשוכנעים כי המערה צריכה להיות נכס לאומי, לבין אלו המטילים ספק בכך. הסיבה לכך שזהות הנקבר אינה ידועה בוודאות וכי אנטיגונוס נקרא אמנם מתתיהו (כך ניתן לראות על גבי המטבעות שנתגלו) – אך לא ידוע אם שם אביו היה יהודה (הוא היה בנו של אריסטובולוס השני – ששמו הפרטי לא נודע). כמו כן הבדיקה הפתולוגית הראשונה שנעשתה גילתה שאמנם ראשו של הקבור נערף – אך בדיקה נוספת הראתה כי בארון הקבורה, נקברו עוד עצמות – של אדם מבוגר – שראשו הותז מעל כתפיו בקרדום. ספקות אלו גרמו לאי הכרה רשמית על ידי ארכיאולוגים, שאומנם זהו קברו של המלך החשמונאי האחרון. נציין כי גם אחיו המבוגר של מתתיהו אנטיגונוס, אלכסנדר השני – שמרד אף הוא ברומאים – הוגלה על ידי המצביא פומפיוס לאנטיוכיה בשנת 47 לפנה"ס – ואף הוא הומת בעריפת ראש. עשר שנים הפרידו בין מותם הטראגי של שני האחים. האם הכהן אבה קבר בארון אחד שני צאצאים מבית החשמונאים?

חרף חילוקי הדעות בין החוקרים, למקום יש ערך ארכיאולוגי רב. בתו של רפאל דילהרוזה, העיתונאית אמילי עמרוסי ביימה סרטון מרתק וללא משוא פנים על המערה (עבור ערוץ כאן 11) – ולא נמנעה מלהעלות גם את הספקות לגבי ההשערה, שאמנם זו מערת קבורתו של אנטיגונוס. בדבר אחד עמרוסי בטוחה – שאביה ימשיך כל חייו, להילחם למען הכרה בממצאים בני 2000 שנה, הנמצאים מתחת לביתו. דילהרוזה פועל באמצעיו הפרטיים לתחזוקת המקום ולפרסומו. הוא הקים עמותה התומכת באתר ומקיים בו סיורים לציבור הרחב. כל היורדים למערה הנמצאת בעומק כשבעה מטרים חווים חוויה היסטורית.

הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]