אחות במחלקת הקורונה בשערי צדק ל"כל העיר": "אין משמרת בלי הנשמות, החייאות ופטירות"

לפני כעשרה חודשים יצאו תושבי ירושלים, יחד עם כלל תושבי מדינת ישראל, ומחאו כפיים לצוותים הרפואיים, שמטפלים בחולי הקורונה הקשים. מאז, נראה כי המצב רק החמיר, ומחיאות כפיים לא יעזרו – הצוותים הרפואיים במחלקות הקורונה  עובדים סביב השעון, במשמרות בלתי נגמרות, ובכולן נרשמות בגל התחלואה הנוכחי, הנשמות, החייאות ויותר מדי פטירות.

מיכל שחור, 23, אחות במחלקת הקורונה במרכז הרפואי שערי צדק, מספרת בשיחה השבוע עם "כל העיר" על ההתמודדות מול גל העומס האדיר, ועל רגעי השבירה של הצוות הרפואי במהלך המלחמה על חייהם של המטופלים, "הראשונים לזהות את העלייה בתחלואה בארץ זה היה אנחנו, צוות המחלקה", אומרת שחור. "המצב הוא שאנחנו עובדים תחת עומס, ברגע שמטופל משתחרר – המיטה שלו נתפסת מאוד מהר על ידי מד"א או על יד חולה מהמיון, אין פה רגע דל".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

"ירושלים היא מדינה בפני עצמה", מציינת שחור ומסבירה: "גם אם יש ירידה בכל הארץ, איכשהו בירושלים המצב קצת פחות מעודד. יש מלא חולים שמגיעים אלינו, זה דבר מאוד לא פשוט, יש כאלה חולים שהגיעו על הרגליים, צלולים, מדברים – ואחר כך נאלצנו שעות וימים להילחם על חייהם. עשינו הכל כדי לא להגיע למצב שבו נצטרך להנשים אותם, מה גם שהמשפחה לא בפנים אז אנחנו הופכים להיות המשפחה של חולי הקורונה. היתה לנו משמרת, שבה חמישה מטופלים נפטרו אחד אחרי השני, זה מטורף, זה משהו שלא ראינו בעבר. היו הרבה פטירות בגל הראשון והשני, אבל העומס הכבד והקצב המהיר בגל השלישי – זה מה שמאפיין אותו, לצערנו".

מיכל שחור (צילום: דוברות שערי צדק)

שחור מוסיפה ומתארת כי "אין משמרת או יום שבה אין הנשמות, החייאות ופטירות, אלו הפכו לעניין יומיומי. זה משהו שלקח לנו המון זמן להפנים, שלא הכל בשליטתנו, זאת אומרת, מטופלים שעשינו איתם את המקסימום וקיבלו הכל, ובסוף לצערנו לא שרדו. זה לא פשוט, יש פה אבל צוות מגובש ותומך. אנחנו עורכים מפגש שבועי עם פסיכולוגית, ואנחנו שם אחד בשביל השנייה. אנחנו מדברים על הכל, תוך כדי משמרת, ואחריה. בגלל שאנחנו קבוצה גדולה של אנשים שעוברים את אותו דבר זה יותר קל להתמודד עם זה".

איך את מתמודדת באופן אישי עם האובדן ועם הכאב?
"יש משמרות שבהן אני מרגישה שהכל יוצא משליטה", חושפת שחור ומתארת: "זה הדבר הכי נוראי, אפשר לצאת למסדרון ולבכות רק בגלל תחושת חוסר האונים, שמה שלא אעשה – לא אצליח להשתלט על מה שקורה".

מחלקת הקורונה, שערי צדק (צילום: טל חרס)

החשש מההגעה למחלקות הקורונה מצד חולים ובני משפחותיהם אולי קיים בשוליים, אך מטריד מאוד את שחור שאומרת כי "יש משהו שלצערנו מאפיין את הגל השלישי, וזה שאנשים מפחדים ממה שקורה במחלקות הקורונה והם מושכים את הבריאות שלהם הרבה מעבר לקצה היכולת. אני בעד טיפול בית, וזה מצוין מי שיכול, אבל, יש מי שנמנעים מהגעה והם מגיעים במצב קשה מאוד, ויכול להיות שאם הם היו מגיעים יום-יומיים לפני, אז הכל היה נראה אחרת, כואב לי לראות את זה".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]