אחד הנושאים שעלו בשנים האחרונות לסדר היום הציבורי הוא נושא השמירה על איכות הסביבה. בין הגורמים העיקריים המזהמים את האוויר נמצא גז מתאן. גז מתאן נפלט לאטמוספירה בעקבות מספר סיבות, ביניהן הטמנת פסולת, טיפול בשפכים וגם פעילות חקלאית. בקיבוץ להב הצליחו למצוא פתרון לבעיה זו, שיתחיל להיות מיושם כבר בחודשים הקרובים – הפקת אנרגיה ירוקה מפרש (זבל) החזירים שבדירים בקיבוץ.
איך מפיקים חשמל מהפרשות חזירים?
"המתקן בקיבוץ למעשה שואב אליו את כל הפרש של בעלי החיים. חלק מהפרש יגיע מהחזירים בקיבוץ, וחלק יגיע מרפתות וחוות בסביבה. המתקן ממצה את גז המתאן, הנפלט מההפרשות של בעלי החיים. המתאן, שנחשב לגז חממה, נאסף במתקן וכך נמנעת פגיעה באטמוספירה", מסביר יוסי כהן, המנהל העסקי של קיבוץ להב.
"לאחר מכן, גז המתאן יעבור דרך גנרטור הממיר אותו לחשמל, אשר יוזרם ישירות לרשת החשמל הארצית, וכך אנו יוצרים אנרגיה ירוקה. התפוקות של המתקן אצלנו בקיבוץ הן 630 קילו וואט בשעה, והמתקן צפוי לפעול 8,200 שעות בשנה".
"בפועל, פרש בעלי החיים מוחזק בתוך בריכת בטון ענקית, ובתהליך של 35 ימים הגז עולה למעלה, ומגיע אל חופה אלסטית הממוקמת מעליה. החופה קולטת את המתאן הזורם ממנה דרך מערכת ייחודית לגנרטור, הממיר אותו לחשמל".
המתקן בקיבוץ להב בתהליכי הבנייה (צילום: יחצ)
פה זה לא אירופה
ברחבי אירופה ניתן למצוא מתקנים מסוג זה בכמות גדולה למדי, בייחוד לאור העובדה שאירופה מלאה שדות כפריים ושטחים ירוקים שדורשים את הטיפול במפגעי סביבה ומזהמים למיניהם. בארץ, לעומת זאת, קיבוץ להב נחשב לאחד החלוצים בתחום. "בארץ יש עוד שני מתקים גדולים הפועלים בשיטה דומה – הפקת אנרגיה ירוקה וחשמל מפרש בעלי חיים – אחד מהם נמצא בעמק חפר ואחד ליד מושב תימורים במועצה האזורית באר טוביה, אבל הם עושים את העבודה בסדר גודל קצת שונה, הם עובדים בצורה יותר רחבה", אומר כהן.
כמעט כמו אירופה – המתקן בקיבוץ להב (צילום: יחצ)
לדברים טובים לוקח זמן להגיע
כבר בשנת 2007, החלו יוסי כהן ומשה תייר לחפש את הפתרון האידיאלי, והשתתפו במשלחת של הנציבות האירופית, שכללה נציגים מבלגיה, הולנד, יוון, קפריסין ודנמרק. המשלחת עסקה בחיפוש דרכים לצמצום פגיעת חוות בעלי חיים בכדור הארץ בכלל, ובסביבה הקרובה בפרט.
הפתרון שנמצא בסופו של דבר היה המעבר לשימוש בביו גז – מיצוי גז המתאן לטובת אנרגיה ירוקה.
כמו ברוב המקרים, בארץ לקח מעט יותר זמן עד שהפתרון יצא לפועל. בשנת 2014, לאחר שנים של חיפוש הפתרון המיוחל, החליטה חברת דוראל להיכנס לתחום האנרגיה הירוקה וכך נוצר הקשר בין קיבוץ להב לחברה. את הפרויקט בלהב מפעיל הקיבוץ בשיתוף חברת דוראל, ועל הבנייה אמונה חברת רימון, שעוסקת בתשתיות מסוג זה.
הערך המוסף
השימוש בביו גז מספק ערכים נוספים, מעבר לייצור האנרגיה הירוקה. "ייעשה שימוש נוסף בפרש לאחר מיצוי האנרגיה, לצורך דישון אדמות חקלאיות. יתרה מזאת, יש לכך גם ערך כלכלי, משום שאנחנו מייצרים חשמל ירוק בהסדר עם חברת החשמל, הסדר הכולל הבטחה למחיר קבוע לקילוואט חשמל למשך 20 שנים".
בקיבוץ להב קיבלו את הבשורה בשמחה. "בוודאי שהחברים שמחים. המתקן גם יעזור במניעת ריחות וגם ישפר את המפגעים שיהפכו להיות נחל העבר. מדובר במערכת אקולוגית, סגורה לגמרי, שעצם פעילותה מונעת את ריח הפרש ובכך תורמת תרומה משמעותית לאיכות החיים בלהב, ובעתיד לכל סביבה כפרית שגידול בעלי חיים בה, עם הריחות האופייניים, הוא חלק אורגני מפרנסת תושביה. בנוסף, אנו מתייחסים גם לגזים האחרים שייפלטו מהמערכת, אותם ננטר באמצעות פילטרים כדי למנוע את פליטתם לסביבה".
המתקן בקיבוץ ללהב ממעוף הציפור (צילום: יחצ)
בקיבוץ להב כבר הצליחו למצוא את התשובה שתספק גם את משרד הבריאות וגם את המשרד להגנה על הסביבה, בנוסף לערך האקולוגי העצום והשמירה על כדור הארץ מפני התחממות. מי הבא בתור?
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
סתם שאלה- למה שימוש בגז מתאן של בע"ח יותר ירוק מגז שנכרה מהאדמה?