מירה אלטמן, שמתגוררת בשנים האחרונות במושב כפר הריף, סמוך לקרית מלאכי, הפכה כבר לפני שנים רבות את ירושלים לביתה השני, או אולי הראשון – היא כיהנה בעבר כמנכ"ל משרד התיירות, ובהמשך מונתה לתפקיד מנכ"ל מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה, ממנו היא נפרדת השבוע, לאחר 19 שנות קריירה גדושות בהישגים.
"למען האמת", מספרת אלטמן השבוע בראיון ל"כל העיר", "חשבתי לפרוש עוד קודם, אך עם פרוץ מגפת הקורונה ביקשו ממני להישאר, ולכן החלטתי לעזוב בסוף השנה הנוכחית. הרגשתי שאני לא יכולה לעזוב את החברה בתוך שנה כל כך קשה ולא פשוטה. מצד אחד עצוב לי, כיוון שבניתי חברה עם הון אנושי מדהים וזה מרגיש כמו לעזוב בית, אך מצד השני אני עוזבת עם המון גאווה בלב, שמחה וכבוד למקום".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מהי בעיניך ההצלחה הגדולה ביותר שלך?
"החל מ-2006, אני מובילה תוכנית פיתוח גדולה מאוד של מרכז הקונגרסים יחד עם ראש מועצת המנהלים דוד שמרון ועיריית ירושלים, וכעת בתמיכת ראש העיר משה ליאון. מדובר בבנייה של מרכז קונגרסים ותערוכות, במסגרתה אולם אוסישקין יורחב מ-3,000 מקומות ל-4,500 מקומות. כמו כן, בקומפלקס יהיו כ-800 חדרי מלון, דיור מוגן, משרדים ומגורים".
למעשה, בנייני האומה בירושלים, שנפתח בשנות ה-60, שאירח את האירועים הגדולים ביותר של מדינת ישראל, ביניהם משפט דמיאניוק, אירוויזיון 1979, אירוויזיון 1999, פסטיבל ישראל, חידון התנ"ך, נאום נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה ופסטיבלי זמר שונים – צפוי לעבור מהפך של ממש. השנה, כפי שפורסם ב"כל העיר", במסגרת המגה-תוכנית, מרכז הקונגרסים המחודש צפוי לגדול לשטח שיתפרס על כ-55 אלף מ"ר וכפי שהוחלט לפני כחודשיים, מרכז הקונגרסים בנייני האומה יקרא על שמו של נשיאה התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס ז"ל.
"ב-19 שנות תפקידי הובלתי את החברה להצלחות יוצאת דופן וגם הנחתי את אבן הפינה לפיתוח ובינוי ההתחדשות של בנייני האומה", מדגישה אלטמן, "ואני מאוד גאה בזה".
מה היה האתגר הגדול ביותר במהלך 19 השנים הללו?
"נכנסתי לתפקיד בשיא האינתיפאדה, וגיליתי חברה משותקת עם חובות של מיליונים. מהר מאוד פיתחתי תוכנית ליציאה מהמשבר, ולאחר כשנתיים בניתי אותה מחדש. הכנתי תוכנית שמצד אחד מייעלת את החברה, ומצד שני מסתכלת קדימה ורואה את היום שאחרי. זו, דרך אגב, התפיסה הניהולית שלי גם בשנת הקורונה – הסתכלות של ניהול 'כאן ועכשיו', תוך הסתכלות אסטרטגית על עשר השנים הבאות. האתגר היה לקחת חברה שנמצאת במצב קשה מאד ולהפוך אותה לאחד מהסמלים המרכזיים של מדינת ישראל, ולחברה עם חוזק כלכלי והון אנושי".
מה צפוי למי שיחליף אותך?
"האתגר הגדול ביותר יהיה לבצע את תוכנית ההרחבה, שבעיני היא חלום שמתגשם. למשל, אולם התערוכות עתיד להתחבר בתת-קרקעי אל רכבת ישראל. אני מדמיינת את זה כך – אדם שיעלה על רכבת בפריז וייסע לשדה התעופה שארל דה גול, יעלה על טיסה, ינחת בנתב"ג, יעלה על הרכבת, יגיע איתה לתחנת יצחק נבון, וכשהוא יעלה כ-80 מטרים מעל פני הקרקע – הדבר הראשון שהוא יראה באור היום זה את מרכז הקונגרסים הבינלאומי – בנייני האומה בירושלים. זה חזון שצריך להתקיים. התוכנית הזו מובילה מהפכה בירושלים".
"בעת משבר הקורונה אף אחד לא שם את תחומי התיירות והתרבות במקום מרכזי"
אלטמן מספרת בשיחה עם "כל העיר" על משבר הקורונה, שפגע באופן קשה בכלל תחומי התרבות והתיירות, והיא אינה חוסכת ביקורת על תפקוד ממשלת ישראל בימים אלה.
"אני חושבת שאי אפשר לנהל ציבור אזרחים או עובדים בקבלת החלטות מהרגע להרגע", מציינת אלטמן, "זה מביא לחוסר אמון, להתנגדות ולאי שיתוף פעולה. אנחנו משתייכים לתחום התיירות ואני חושבת שבמשך הרבה זמן, לצערי, משרד התיירות לא היה שם. באפריל כבר הובלתי מתווה פתיחת אולמות קונגרסים יחד עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר מול משרד הבריאות. הגודל של בנייני האומה הוא של קניון: קרוב ל 40 אלף מטר מרובע וכ-27 אולמות. הצענו למשל שבאולם אוסישקין, שבו יש כ-3,000 מקומות, ישמרו על מרחק של ארבעה מטרים אחד מהשני. לצערי, בסופו של דבר המתווה לא אושר.
"עד היום, לאולמות הכנסים והתערוכות לא ניתן פתרון ראוי", מדגישה אלטמן. "בעת משבר הקורונה, אף אחד לא שם את תחומי התיירות והתרבות במקום מרכזי, אין פתרונות ראויים ואנחנו משלמים על כך מחיר".
ובכל זאת, איך תפקד בנייני האומה במהלך המשבר?
"מיד כאשר פרץ המשבר בחודש מרץ, היה לי ברור שהוא לא קצר, ונערכתי לכך מבחינה אסטרטגית. הקמתי מרכז קונגרסים וירטואלי, אשר מעניק את כלל המענים לקיום כנס באופן דיגיטלי. לשמחתי, מדובר בפלטפורמה מוצלחת שתעבוד גם בתום המשבר. בנוסף, קידמתי בניית במה באולם אוסישקין, אשר בה התקיימו אירועים לכל אורך השנה. בנוסף, בימים אלו נפתח גם אולם חיסונים, ותקום ועדת הבחירות כבכל שנה. כלומר – אנחנו עובדים. אמנם בהיקף של כ-40 אחוזים, אבל החזרתי אנשים מחל"ת והם עובדים ומתפרנסים. אני מאוד אוהבת את ההנהלה ואת צוות העובדים, ההצלחות הן של כולנו יחד".
"אני לא יודעת אם זה גורל, אבל בעברי ניהלתי את מלון "כרמים" בקיבוץ קרית ענבים", מספרת אלטמן, "נכנסתי לתפקיד בשנת 91', בתקופת מלחמת המפרץ. לתפקידי כמנכ"ל בנייני האומה נכנסתי ב- 2001 בשיא האינתיפאדה השנייה, כאשר סיימתי את תפקידי כמנכ"ל משרד התיירות ממש לאחר שרצחו את השר רחבעם זאבי. מצאתי את עצמי בכל פעם מחדש נכנסת לנהל חברות כשהן נמצאות במשבר או בתקופה קשה מאוד, והצלחתי להביא אותן להצלחה".
"אני מאמינה שכל מי שמסמנת לעצמה מטרות – תצליח"
אלטמן, נשואה, אמא לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. בזירת המנהלות והמנהלים היא נחשבת לפורצת דרך עבור נשים אחרות, היא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מנכ"ל משרד התיירות. "לאורך השנים מצאתי את עצמי מתמודדת מול מגזר גברי", מספרת אלטמן בגילוי לב, "הייתי גם סגנית נשיא התאחדות המלונות – תפקיד אליו עד היום לא מונתה אישה. אני מוצאת את עצמי בהרבה מאוד צמתים ובהרבה מאוד ישיבות – האישה היחידה", כך היא מתארת את המציאות המגדרית העגומה. "וכשאני מתבוננת בעשייה שלי, אני מרגישה שהשקעתי לא מעט מאמצים, אך לא חושבת שהשקעתי יותר מגבר. ההתמודדויות הללו שוות, וזכיתי בהן לא מעצם היותי אישה, אלא קודם כל כי התאמתי, הייתי מקצועית והבאתי איתי ניסיון וידע".
"אני כן חושבת שיש כיום יתרונות גדולים מאוד לניהול נשי", היא מבהירה, "ואני מאמינה שכל מי שמסמנת לעצמה מטרות – תצליח. כאשר נכנסתי לנהל את המלון בקרית ענבים, ידעתי שאהפוך להיות מנכ"ל משרד התיירות, ועבדתי לשם המטרה הזו קשה. לקריירה יש גם מחיר, אך אני שלמה מאוד עם הדרך והעשייה שלי, ואני רואה היום נשים ראויות ומקצועיות שעושות עבודה יוצאת מן הכלל וצריך לראות כיצד עוזרים להן ומקדמים אותן".
מה את מתכננת אחרי הפרישה?
"קודם כל לנוח. אבל אחר כך אני רוצה לקחת את עצמי לתחומים של העשייה החברתית – דבר שלאורך השנים בער בעצמותיי. אני רוצה לקחת את התובנות, הניסיון והידע שלי ולתרום לארגונים, חברות ועמותות שעוסקות בעשייה חברתית – בין אם זה במגזר השלישי ובין אם במנהיגות נשים וכל מה שכרוך בחינוך".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת12"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות