על המגרש, הפועל ירושלים החדשה משיגה לאחרונה תוצאות משביעות רצון, מה שמציב אותה קרוב-קרוב למקום ממנו עולים ליגה. קצב צבירת הנקודות אם ימשך, יספיק להערכתי לעשות עלייה היסטורית של קבוצת האוהדים לליגה הראשונה. חודש ינואר מתקרב וזה בדרך כלל מבשר על שינויים בסגלים של הקבוצות.
המאמן זיו אריה זוכה לאמון מלא מהמנהל המקצועי שי אהרון, והשניים מתכננים, ממה שאני מבין, הבאת חלוץ ברמה גבוהה בנוסף לעידן שמש מכונת השערים. שמש שחקן שעבר פציעות, ואי אפשר שהמעמסה תהיה על כתפיו בלבד, ולכן יש צורך בהבאת שחקן שובר שוויון לצדו, לחלק השני של העונה, כדי שמשחק כמו מול הפועל ר"ג בשישי שעבר יסתיים באחת אפס קטן.
גם אם שם הקבוצה שונה להפועל ירושלים, היא מבוססת על הפועל קטמון, זו שמדי עונה פישלה בחלק האחרון של העונה ולא עלתה, אחרי שהייתה קרובה מאוד לעלות מספר פעמים. ייתכן ודבר זה יחזור על עצמו, אין לדעת מה צופן העתיד, אבל הגיע הזמן שהצוות המקצועי ובעיקר שי אהרון, יסיקו מסקנות כדי למנוע חזרה של הכישלונות ברגעי ההכרעה.
זה בעיקר אמור לכלול החתמות של שחקנים משפיעים בעמדות מרכזיות, אבל לא כאלה שיגיעו שבעים כמו ערן לוי וקובי מויאל, אלא שחקנים שבאמת יוכלו להיות משמעותיים ושיוכלו להמשיך עם הקבוצה גם במידה וזו תעלה ליגה.
מהמאבקים על הדשא לאלה שביציעים הווירטואליים: הקורונה גורמת לכך שהאיחוד שנעשה בקיץ, לא קורה הלכה למעשה בשטח, ונותר רק לחכות מה תעשה החזרה ליציעים למאבק שמתרחש ברשתות ובשיחות הזום.
מצד אחד, מבירורים שערכתי יש כאלה שטוענים שאין מאבק כזה באמת, ורק מחכים לאיחוד המרגש ביציעים, אבל כנראה שלא הכל נכון. הוועד המנהל עומל ביחד עם נציגי ואנשי הפועל הישנה כדי לגבש מתווה להסדרת הזהות של הקבוצה המאוחדת, שכרגע נראית כמו משהו מאוד לא מחובר ולא יציב.
על דבר אחד אין לי ספק – בזמן שהשם שונה להפועל ירושלים, השם קטמון היה צריך להיגנז על שלל צורותיו, ודאי ממחלקת הנוער. יש צורך במועדון אחד, סמל אחד וזהות אחת תחת הפועל ירושלים, וזאת בלי כל מיני טריקים או כתובים וקריצות לקטמון שכבודה במקומה מונח, אך היא סיימה את תפקידה ואפשר למצוא לה פינה במוזיאון ההיסטוריה של המועדון.
המאבקים האלה גורמים לאוהדים רבים לחוסר אמון. כדי ליצור אמון יש לעשות צעדים בוני אמון, שעיקרם הוא בשם הקבוצה, בסמליה ובמחלקת הנוער – על כל קבוצות הנוער להיקרא – הפועל ירושלים – בלבד.
צעדים אלה יגרמו לקירוב בין האוהדים, הורדת החיכוך מאחורי הקלעים וברשתות החברתיות. ביחד עם החיסון המיוחל שיגיע אלינו במהרה, יהיה אפשר לחזור, אולי אפילו עוד העונה גם אם בקבוצות קטנות ליציעים, כדי להמשיך את מלאכת ההלחמה הגם כך לא פשוטה, ואז הצבע האדום יחזור ללחיים של כולנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
איציק
תפסיקו כבר להתסיס כל הזמן ותנו להנות מכדורגל כבר. יאללה הפועל!
לב אדום
מנדל אתה ואוהד מתסיסים. קטמון לא מתה ומי שלא מוצא חן בעיניו יכול להיות אוהד אחרים. תעזוב אותנו מהקישושים וההתססות שלך יש הסכם ברור שרק הבוגרים יקראו הפועל ים וכל השאר קטמון על אפיך ועל חמתך. צא לנו מהוריד