לא כך רצתה הפועל לפתח את העונה: הדחה מבישה מטורניר הפיינל אייט של ליגת האלופות שביזתה את המועדון בצורה קשה, הפסד ליריבה המרה מחולון בחצי גמר גביע ווינר ולקינוח הפסד בפתיחת מפעל ליגת האלופות של פיב"א לטורקים שמקטין את הסיכויים לעלות שלב. אל תתנו לניצחון בתחילת השבוע על עירוני נהריה או על לימוז' ברביעי האחרון להטעות אתכם, זה לכל היותר יכול להמתיק בקושי את הגלולה המרה. במצב הקיים, אין אופק ואין תקווה.
אני אדם אופטימי מטבעי, אך תסלחו לי, הפעם אחרוג ממנהגי ואבשר לכם בשורות לא נעימות: הפועל ירושלים קבוצה כבויה, אנמית, אחת כזאת שלא מאמינה בעצמה, וחמור מכך – מזלזלת באוהדיה היושבים בבית ומחפשים קצת נחת בתקופה קשה זו. בספורט יש דרך להפסיד. להיות מודח, אך לקבל את זה כמובן מאליו, זו כבר אפיזודה מכוערת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. האופי ועמוד השידרה שפיתחו במועדון בתקופתו של אורי אלון נעלמו. מי ש"מנצח" על התהליך המביך והכואב הזה הוא לא אחר מאשר מאמן הקבוצה, עודד קטש.
לאחר קדנציה ראשונה לא מוצלחת באדום, חזר קטש בחודש פברואר 2018 לקדנציה נוספת. הייתה תמימות דעים לגביו, שהוא התבגר מקצועית, התחשל וחוזר מוכן יותר לאתגר. לא עבר זמן רב וכבר הבנתי שזו בדיוק אותה הגברת בשינוי אדרת. משחק שבלוני המבוסס על פיק אנד רול אין סופי, הגנת חילופים אוטומטית שהורגת את הקבוצה בצד ההגנתי וגמישות מנטאלית נמוכה. תוסיפו לכך ניהול משחק רדום שלא מביא איתו שום דבר מרענן ותקבלו קבוצה מדכאת. להגנתו יצאו פרשנים והוגי הדעות למיניהם שיכולים לכתוב שהוא בונה קבוצה מדופלם (לא השנה), אחד שנותן את הדגש על שחקנים נטולי אגו שיתחברו אחד לשני בקלות יתרה. ייתכן וזה נכון, אבל לאן זה לקח את המועדון? נראה שהמועדון רק הולך אחורה.
כאחד שטעם מהשנים העקרות של העבר הרחוק וגם מהשנים המתוקות עם אדי השמפניה של העבר הקרוב, אני פונה מכאן לאייל חומסקי וגיא הראל: אל תסכימו עם מה שנבנה כאן – תישמרו על השם הטוב שנוצר למועדון בכל רחבי אירופה.
אין צורך לפחד לומר זאת: הגיעה העת להודות לעודד על השנים היפות יותר ופחות בארנה ולהיפרד כידידים, זאת על מנת שהפועל תחזיר את כוח ההרתעה שאבד לה.
כשקברניטי המועדון, במיוחד אייל חומסקי, מסמנים מטרה, הם לא חוששים להצהיר בכל מקום אפשרי שהפועל ירושלים מועדון גדול שרוצה להגיע לכל גמר בכל מפעל.
המאמן מגבעתיים סוגר עוד מעט 3 שנים של אימון ומלבד שני גביעי מדינה (וגביע ווינר), הוא נכשל בכל צומת חשוב בקרב על התארים המשמעותיים יותר. כלומר, אליפות המדינה וליגת האלופות של פיב"א, כשהוא אפילו לא מוביל את האדומים לאף גמר במפעלים הללו. את קבלת רשת הבטחון הכלכלית ממשרד האוצר הצפויה בימים הקרובים, הפועל צריכה לנתב לריענון על הקווים וחיזוק הסגל, כדי שעוד עונה לא תברח.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כל אויילם גןיילם כותב פה טור? קצת כבוד עצמי
ניר
למה גוילם ??? כתבה נכונה מאוד!!
מאמין
לא מסכים. הגדולה של קבוצות גדולות זו,היציבות על הקוים .
גם רפאל מדריד, בסקוניה, צסקא….לא מצליחות בכל שנה ולא ממהרות להחליף מאמן בגלל זה. אי אפשר לצפות כל שנה להצליח ומאמן טוב הוא מאמן טוב!!! ולא שוכח ח
יום אחד לאמן.
אין ספק שלקטש יש המון מה להשתפר אבל גם אין ספק שהוא אחד הטובים ביותר.
אדום
הכל נכון, רק אין טעם לעשות שינוי עד סוף השנה. השנה הזאת הולכת להיות קשה ולא באשמת הצוות המקצועי, אלא בגלל כל מה שסובב את הקורונה. בסוף השנה צריך להגיד לקטש שלום ולהביא מאמן זר ברמה גבוהה, שיוכל לגרום להפועל להצליח באירופה ובמאני טיים בליגה.
עודד
כתבה יפה מאוד .הייתי גם נפרד מגיא הראל על כישלון הסקוט שנה אחרי שנה זרים חלשים