חודש ועוד קצת יותר משבוע חיכו האדומים לחזרה הרשמית לליגה, רק כדי לחטוף שלישייה ביתית מביכה מהפועל רעננה. איך שלא נסובב את זה, רעננה ממשיכה לרדוף את הפועל בכל צומת מרכזית ויכול להיות שלרבים מאוהדי הפועל החדשה זה הזכיר את מפח הנפש ההוא משנת 2003.
אם זו היכולת שמקבלים משחקניו של זיו אריה אחרי החזרה מהסגר הכפוי, כנראה שאין למה לצפות בהמשך, כשסגר שלישי מאיים להגיע אלינו בעתיד הלא רחוק.
בצד המנטאלי, השחקנים האדומים נראים כמו שבר כלי ובעלי כושר עמידות נמוך. את המשחק פתחה הפועל ירושלים החדשה דווקא לא רע בכלל, כמצופה מקבוצה שבנויה על צעירים נלהבים, אבל שער עצמי מקרי לגמרי של אוווקה אשטה, גם באשמת השוער אדליי שהופתע מהנגיחה של הקשר הצעיר, והיה יכול למנוע את הגול, הרגיש כמו הפסד דרמטי בדקה ה-90. קשה להבין, למה מאותו שער שחקניו של זיו אריה חדלו מלתפקד ונראו בהלם.
כדורגל הוא משחק מקרי או לכל הפחות יש בו המון רגעים שמשנים לגמרי את תמונת המצב בצורה קיצונית. כל אירוע כמו שער מקרי, כרטיס אדום או פנדל שמגיע משום מקום, יכולים לגרום לתהפוכות במשחק. החוכמה היא להתעשת מהן ולשחק כאילו לא קרה דבר. יש קבוצות שזה מרסק אותן ויש כאלה שממשיכות לשחק על דופק נמוך מבלי להתייחס למשברון שפוקד קבוצה במהלך משחק. לניסיון יש חשיבות רבה במצבים כאלה ונראה שזה בדיוק מה שחסר בהפועל. יש המון שחקנים מוכשרים, המון פוטנציאל, אבל עם זה לא הולכים למכולת. סליחה, לא עולים ליגה. אני צופה עונה לא יציבה לאדומים – מצד אחד, רגעי כדורגל יפים, ומצד שני, מפולות כמו זו מיום שלישי האחרון. זה נקרא – קבוצה סימפטית. כן, כזו שמשחקת לא רע, אבל תשאיר את הנקודות אצל היריבה.
עליית ליגה לא תהיה בלי שינוי מנטאלי וחיזוק מקצועי ראוי, אבל כן תהיה סימפטיה רבה בכמויות. מי מבין האוהדים של הקבוצה המאוחדת שיקבל את זה, ירגיש פחות נורא עם הפסדים כמו אלה, אבל יש אוהדים שלא יאהבו זאת. יוסי ליפקין למשל, שמשקיע ומשפיע בקבוצה ורוצה בכל מאודו לעלות ליגה, יקבל זאת פחות בהבנה. אני לא מאלה שעורפים את הראש של המאמנים כבר במחזור השישי, אבל כיוון שאני לא מאמין בזיו אריה עוד מהעונה שעברה, אז במוקדם או במאוחר יצטרכו מקבלי ההחלטות, אורי שרצקי ושי אהרון, להחליט לאן פניהם מועדות.
לי יש תחושה, לפחות לגבי אהרון, שהסיטואציה נוחה לו. לא מצהירים על עליית ליגה כמטרה עיקרית, אלא בונים קבוצה טובה, כזו שתהיה למעלה, אבל תספק לו קרקע נוחה לתירוצים של אי עליית ליגה, כי ממילא היא לא הייתה מטרה. כך מתנהג מי שרק רוצה לשרוד, ואהרון רק רוצה לשרוד. הוא עושה זאת מתחת למאמן נוח ולא מהשורה הראשונה שיספוג את הריקושטים, ושאותו ניתן יהיה להחליף בבוא העת, העיקר שהמנהל המקצועי יישאר בתפקידו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אריה
קבוצה איטית ומשעממת. עושה רושם לא מאומנת או שזאת השיטה של המאמן….במקום לשחק קדימה משחקים אחורה ולרוחב. הגנה זוועה. מגינים חוששים להחזיק בכדור וחסרי ביטחון.
סינגל
אין לקבוצה את הרוח של הפועל ירושלים.
שם מתחילה הבעיה צריך קצת רוע.