אנדרטת "נר הזיכרון" לזכר מגני והרוגי המצור הנאצי על לנינגרד, נחנכה ב-23 לינואר 2020 בגן סאקר בירושלים. האנדרטה מהווה תזכורת למיגור מכונת המלחמה הנאצית, שאיימה להשמיד את העם היהודי וגם לאסון שפקד את העם הרוסי, שאיבד כ-27 מיליון נפש, והצליח לעצור בגופו את הגרמנים. העמידה במצור לנינגרד נחשבת לאחד מסיפורי הגבורה האזרחית והצבאית הגדולים ביותר שהיו בהיסטוריה המודרנית (בשנת 1991 הוסב שמה של העיר לסנט פטרסבורג). המצור נמשך כ-900 יום (מ-8 בספטמבר 1941 ועד 27 בינואר 1944) – וגרם למותם של 750 אלף עד ל-1.5 מיליון תושבים בעיר, שמנתה כ-2.5 מיליון ערב המלחמה.
מחוסר תיעוד מדויק, בשל הרס הבתים והאובדן בנפש, חוקרים מעריכים ב-1.1 מיליון את מספר הנספים. הגרמנים הצליחו לכתר את לנינגרד כמעט כולה, ולרשות הרוסים נשאר קו דקיק של אספקה דרך אגם לדוגה. ההפצצות הגרמניות המתמידות, יומם ולילה, על מרכזי אוכלוסיה גרמו להפסקת החשמל, לפיצוץ מערכת המים ולפרוץ מגיפות קטלניות. הקור המקפיא בחורפים ללא אספקת נפט או פחם לעיר, והמחסור במזון – גרמו לרעב כבד. התושבים אכלו את עלי העצים כדי לשרוד. חלוקת הלחם נעשתה במשורה והפרוסות נשקלו בגרמים. במבצע גבורה דרך האגם הקפוא, בשלהי שנת 1942, פונו כחצי מיליון ילדים ונשים לרוסיה האסייתית. הודות למערכת ביצור אדירה, שהוקמה סביב לנינגרד ומעשי גבורה עילאיים, הצליחו המגנים למנוע את כיבושה. בינואר 1944 הצליח הצבא האדום לפרוץ את המצור הנאצי והחל הגרוש של הגייסות הגרמנים מהאזור. כ-70 אלף יהודים היו בין הנופלים במצור ואלפים מהם התגייסו למליציות האזרחיות שהגנו על העיר. הוראתו של הצורר היטלר למפקדיו, היתה: "יש למחוק את לנינגרד מעל פני האדמה", ולהרעיב את התושבים עד מותם. הוא רצה להרסה בברוטליות, בהיותה סמל רוסי (סנט פטרסבורג הוקמה ב-1703 על ידי פטר הגדול ושימשה תקופה ארוכה גם כבירת האימפריה הרוסית).
בישראל חיים כ- 1,300 וטרנים, שחיו בילדותם בלנינגרד בזמן המצור, וחוו את הסבל ואת מאבק ההישרדות היומיומי. הקשישים ביניהם זוכרים את הרעב, ההפצצות האוויריות וההפגזות הארטילריות. הרעיון של הקמת אנדרטה בירושלים – עיר למודת מצורים והרס – כזכר לניצולי וגיבורי לנינגרד – הגה ח"כ לשעבר לאון (לאוניד) ליטניצקי. בראשית שנת 2017, בהיותו יו"ר ארגון יוצאי רוסיה בארץ, הוא הציע את הרעיון למשה ליאון (ששימש אז כחבר הנהלת העיר), ויחד עם אייל חיימובסקי, מנהל הרשות לפיתוח ירושלים – נפגשו עם ראש העיר ניר ברקת, שגם הוא ראה באהדה רבה את הקמת האנדרטה. בהיותו בוועידה באירופה, פנה לליטניצקי חבר ממשל העיר סנט פטרסבורג – אשר שמע על היוזמה והביע את תמיכת עירו בהקמת האנדרטה בירושלים. ב-2018 לאחר שנמצא השטח המתאים להקמתה ונמצאו התורמים, החליט ראש הממשלה שלטכס חנוכתה, יוזמן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. משפחתו של פוטין שחיה בלנינגרד שרדה את המצור, אך אחיו ויקטור נפטר מרעב. בנובמבר 2019 הונחה אבן הפינה לאנדרטה, יחד עם קפסולה מאדמת בית העלמין פיסקריובסקויה בסנט פטרסבורג, בו נטמנו בקבר אחים מרבית נספי המצור.
ב-21 בינואר 2020, מלאו 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא הסובייטי. ביד ושם התקיים פורום השואה העולמי – בהשתתפות כ-40 נציגים מרחבי העולם. הוחלט לקשור את שני האירועים יחדיו: השואה בה הושמדו ששת מיליוני יהודים בידי הנאצים ואת הסבל של אזרחי לנינגרד – ולאפשר לנשיא רוסיה לנאום בפורום השואה וגם בטכס החנוכה של האנדרטה. נוסף לפוטין ולבנימין נתניהו, נאמו בטכס נשיאי גרמניה, צרפת וסגן נשיא ארה"ב, מייק פנס.
האנדרטה מומנה על ידי שלושה אוליגרכים יהודים; ד"ר מיכאל מירלשווילי, נשיא הקונגרס היהודי אירופאי-אסייתי, יורי קאנר, נשיא הקונגרס היהודי-רוסי וויקטור וקסלברג, איש עסקים ויו"ר חבר הנאמנים של המוזיאון היהודי במוסקבה. עלות האנדרטה הייתה למעלה משני מיליון שקל. במימון השתתפו גם קק"ל, קרן היסוד, הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית סנט פטרסבורג. עיצוב האנדרטה הוא בצורת אסטלה (עמוד זיכרון) צרה, המתרוממת לגובה 8.5 מטרים ומשקלה 680 ק"ג. היא עשויה מברונזה יצוקה, עם אלמנט המייצג אש – ונבנתה במשותף בידי צוות אדריכלים ישראלי-רוסי. האדריכל הישראלי אהוד (אודי) כסיף והפסל אדם (פרץ) סטיל, נאלצו להתמודד מול הרעייונות של הצוות הרוסי. הצוות הרוסי, זוג האדריכלים אנטולי ולאדה צ'רנוב והפסל ולדיסלב מנצ'ינסקי, אשר רצו ליצור אנדרטה המזכירה את הפסלים הרוסים שהוקמו במרכז סנט פטרסבורג, לזכר קורבנות המלחמה הגדולה. פסלים אלו כוללים אלמנטים נוצריים שאינם מקובלים בארץ. לבסוף אומץ רעיון הקמת "נר הזיכרון" על שני הצדדים. תנועת הלהבה מושגת באמצעות ספירלה, המוארת בלילה והיוצרת אפקט מיוחד של נר-תמיד בוער. על האנדרטה מתחת לסמל מגן דוד ומנורה, המוקפים בגדר תיל, חקוק: "לזכרם הבלתי נשכח של היהודים, חיילי הצבא האדום והתושבים שנפלו במצור על לנינגרד". נמצא גם סמל העיר סנט פטרסבורג שבו נראה המלך פטר מייסד העיר, רכוב על סוס אביר. מרגש לראות תבליט של סנונית, שסימלה לתושבים בזמן המצור את התקווה, החיים והחרות. הכיתובים החרוטים, מספרים בשלוש שפות על יעוד הקמתה של האנדרטה וכן נמצא פרוט שמות התורמים. באנדרטה שתחובר בקרוב למערכת החשמל, יורכב מטרונום (חיישן), המשמיע קול נקישה בהתקרב מבקר למקום. בזמן המצור תחנת הרדיו בעיר, עשתה שימוש בתיקתוק המטרונום. כאשר ארעו הפסקות בשידור – על מנת שהמאזין ידע שעמדת השידור פועלת ותקינה – צליל הנקישה שלו שימש כתחליף ליללות הצופרים. המקצב של 50 נקישות בשעה, סימל את העדרה של סכנה מידית בעוד שנקישות של 150 בדקה, התריעו על סכנה של תקיפה אווירית או הפצצה. השימוש בדרך תקשורתית זו, הפחית את חרדת התושבים.
אנדרטת "נר הזיכרון" מצטרפת לאנדרטה שהוקמה ב-1989 במסלול האנדרטאות בהר הרצל, לציון זכרם של כ-200 אלף חיילים יהודים שנפלו בשרות הצבא האדום. כחצי מיליון יהודים התגייסו במהלך ארבע שנות המלחמה ולקחו חלק פעיל במערכות הכבדות. מספרם הרב של הנופלים מורה על היותם בחוד החנית של היחידות שלחמו בצבא הסובייטי. רבבות מהלוחמים היהודים עוטרו באותות הצטיינות. בשנת 2012. אמורה היתה לקום בירושלים, גם אנדרטה לציון הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית, פרי ייצובם של שלושה אמנים ידועי שם ברוסיה. ראש עיריית נתניה דאז, מרים פיירברג, פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו, והצליחה לשכנע אותו שהאנדרטה תקום בעירה. זאת לאור העובדה כי ניצולי שואה רבים, יוצאי בריה"מ ולוחמים לשעבר בצבא האדום, מתגוררים בנתניה. נתניהו השתכנע – וכך אל מול חוף ימה של נתניה – הוקמה אנדרטה מרשימה.
אנדרטת "נר הזיכרון" שירושלים זכתה בה, מלבד היותה ביטוי לאירוע היסטורי ובלתי נשכח – מעוררת גם רגשות הזדהות עם קורבנות העם היהודי והרוסי. האנדרטה מהווה גל-עד לגבורה, הקרבה אישית, אומץ והתמדה עד להשגת הניצחון.
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות