אבל בעולם הספורט ובירושלים: נסים מזרחי, שהיה מוכר בכינויו 'נסים שקיות', לשעבר העובד המיתולוגי של מחלקת הספורט ברשות השידור, הלך לעולמו בשיבה טובה ביום חמישי שעבר. בן 91 במותו.
מזרחי היה דמות מוכרת בירושלים, ולא רק – הוא היה להופיע על מרקע הטלוויזיה בשידורי הספורט בשנות ה-80 בערוץ הראשון, מנהגו היה להסתובב עם שקיות ביד, בדרך כלל של רשת האופנה "רוברטו". לא היה שידור ספורט בטלוויזיה ש'נסים שקיות' לא היה מופיע בו, הרבה לפני 'לירן חולצה אפורה'.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
אתי מזרחי, בתו של נסים מזרחי ז"ל, מספרת בשיחה עם "כל העיר" על הדמות המיוחדת שהיתה אביה. "אבא היה בן אדם מאוד מאוד חייכן, מצחיק, אוהב לצחוק ולהצחיק אחרים, מלא בשמחת חיים. הוא אהב לעבוד, ועם זאת גם לבלות, לצאת למסעדות ולטיולים. אהב לחיות. נהנה מדברים קטנים. היה אפשר לראות שהוא שמח ומאושר, למרות שהוא גדל כילד עני, אבל ממש אכל את החיים".
הוא נולד וגדל בשכונת נחלת שבעה, ועם השנים עבר להתגורר ברמת שרת, עד ליום מותו. "הוא למד באליאנס, אבל הוא לא ממש אהב ללמוד", מספרת בתו ומוסיפה: "בוא נאמר, הוא היה ילד מאוד מאוד שובב ומרדן, לא הולך עם הזרם, מה שהוא אהב זה את הפלפל של החיים, היתה לו חכמת חיים".
למסך כך מתברר הוא הגיע במקרה. "הוא התחיל לעבוד ברשות השידור, ויום אחד הגיעו אליו והציעו לו לעבוד במחלקת הספורט. אבא מאוד אהב להצטלם, אז בכל משחק כדורגל הוא היה בפריים של השדר. זה פשוט עשה לו את זה, אבא שלי היה מרגיש טוב שהיו רואים אותו בטלוויזיה. אני עד היום לא יודעת, למען הכנות, איך הוא הצליח להכניס את עצמו לפריים בטלוויזיה, אין לי מושג. הוא היה מסתובב עם שקיות של 'רוברטו' כי הוא פשוט אהב את השקיות האדומות, היפות והמעוצבות. בשלב מסוים הוא התחיל להסתובב עם השקיות של 'סלון ירושלים'".
בתו מספרת כי בשנים אלו פנו אליו מותגי אופנה בבקשה שיסתובב עם השקיות שלהן. "המון פנו אליו 'בבקשה, נשלם לך כסף, תסתובב עם השקיות שלנו'. אבל בשום אופן הוא לא הסכים. הוא הלך עם השקיות שהוא אוהב".
מה היה לו בתוך השקיות?
"אלוהים יודע. אני עד היום לא יודעת".
נכדתו, מוריה, מוסיפה ומספרת ל"כל העיר" כי "סבא היה ירושלמי בכל רמ"ח איבריו. הוא הכיר מלא אנשים ועסקים בירושלים, הוא אהב את העיר. הוא לעולם לא ראה את עצמו עובר או עוזב את ירושלים לעיר אחרת. הוא חווה את המיזוג בין הערבים ליהודים בעיר, וכך, אגב הוא ידע קצת לדבר בערבית. הוא משקף את ירושלים האותנטית עד מלפני קום המדינה, והוא מהווה מודל לירושלמי אמיתי".
"כמנהל הפקה הוא דאג להיות בקשר עם כל מיני אנשים", מציינת מוריה. "הוא היה בכל מיני אירועי ספורט בכל העולם, הוא טייל מלא וידע גם צרפתית וספרדית. הוא נפגש עם מלא מפורסמים, מהארץ ומהעולם. הוא נפגש עם גולדה מאיר, דוד בן גוריון ועוד. הוא היה דמות, וממש הרגשנו את זה בבית. הוא שיקף את הדור של פעם, זה שיותר מחובר לשורשים, ואני חושבת שזה היה הקסם שלו".
כשנפטר ביום חמישי שעבר, "ראשו היה צלול מאוד", מתארת בתו אתי מזרחי. "הוא לא רצה להיעזר באף אחד, לא רצה ללכת לבית אבות, תמיד הוא אמר שהוא רוצה למות בבית שלו. מה שהוא ביקש הוא קיבל. הוא פשוט היה איש עם מזל".
נסים מזרחי ז"ל, נפטר בגיל 91, הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים – אתי, מיקי וליאורה וחמישה נכדים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
חנה
אני משתתפת בצערכם ובכאבכם , שלא תדעו עוד צער אמן ואמן .
אליהו
איש יקר איש ירושלים צריך להנציח את שמו יהי זכרו ברוך
שאול לובטקין
אני זוכר שהיה מגיע למגרש בקטמון כינוי שלו היה ספי היה מתערבעם אחד על הפסד של הפועל ואם על נצחון של הפועל
נחמיה
נראה שהיה אדם שמח
והיו לו חיים טובים
ומת בשיבה טובה
מוקף במשפחתו ואוהביו.
ועל כך יש לשמוח