פרשת מאיר תורג'מן: הפרקליטות הודיעה לסגן ראש העיר לשעבר כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע

לפני זמן קצר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לסגן ראש העיר לשעבר מאיר תורג'מן, לבנו איציק תורג'מן, ליזם לורנט לוי, למנהל מלון כורש בעיר משה הבא וליזמים דוד קליינר ודוד בוזגלו כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע. הפרקליטות מציינת בהודעתה כי מאיר תורג'מן חשוד בקבלת שוחד בסך כולל של כ-354,895 שקלים, במרמה ובהפרת אמונים, בגניבה בידי מורשה בסך 69,949 שקלים, בשימוש במרמה, בערמה ובתחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס. במכתבי השימוע, מיוחסים לשאר החשודים, כל אחד לפי חלקו, מתן וקבלת שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ובידוי ראיות.

מכתבי השימועים נשלחו היום, שלישי, 21.7.20, כשנתיים וארבעה חודשים לאחר שהתפוצצה הפרשה. כפי שפורסם ב"כל העיר" תורג'מן, סגן ומ"מ ראש העיר ויו"ר ועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים, נעצר בחודש מרץ 2018 בחשד שקיבל טובות הנאה שוות כסף בתמורה לקידום תועלתם של אחרים בניגוד לחוק. החקירה נפתחה על ידי יאח"ה בלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ברשות המיסים. עיקר החשדות בפרשת המלון בכורש הוא שהבא וקליינר ביצעו שינויים במבנה ההיסטורי, בסיועו של תורג'מן. כמו כן לפי החשד הבא חתם על ערבות בנקאית עבור תורג'מן בסכום של 200 אלף שקל.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מהפרקליטות נמסר כי לפי מכתבי השימוע, בתקופה הרלוונטית כיהן מאיר תורג'מן במגוון תפקידים בעירייה: חבר מועצה, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים וכחבר בוועדה המקומית לתכנון ובניה; משנת 2013 ועד לתחילת החקירה הגלויה בפרשה בשנת 2018, כיהן תורג'מן בתפקיד חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית ירושלים; החל משנת 2014, שימש תורג'מן גם כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובניה והחל מנובמבר 2015 ועד פרוץ החקירה כיהן תורג'מן בנוסף גם כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה. בנוסף, במהלך השנים 2004 -2016, היה מאיר תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו נהג להתפלל.

בהודעת הפרקליטות מפורטים תפקידיהם של שאר המעורבים לפי החשד בפרשה.

משה הבא הינו יזם ואיש עסקים שפעל בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים משמעותיים בירושלים, ובין היתר, מציינים בפרקליטות, בעליו של מלון כורש בעיר, שהינו נכס לשימור מחמיר. דוד בוזגלו הינו איש עסקים ויזם בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים עסקיים בעיר ירושלים.

בפרקליטות מוסרים כי לורנט לוי הינו איש עסקים ויזם, שפעל לקדם את עסקיו ונכסיו הממוקמים סמוך ומסביב למתחם "כיכר המוזיקה" בירושלים.

דוד קליינר, לפי פרקליטות מיסוי וכלכללה, הינו עובדו ושלוחו של הבא, ופעל עבורו מול גורמים בעיריית ירושלים, בפרט מול תורג'מן, שהיה חברו של קליינר משך עשרות שנים. קליינר ניהל את פרויקט מלון כורש ופעל מול גורמים בעירייה לקדם את בקשותיו של הבא, וכן להגיש בקשות להיתרים לפרויקט, בין היתר, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות הרישוי.

ויצחק תורג'מן הוא בנו של מאיר תורג'מן. במשך השנים, כך מוסרת הפרקליטות, ליווה יצחק את חייו הפוליטיים של אביו והיה יד ימינו, איש סודו ואמונו. בין השאר, שימש יצחק בשנים 2008 ו־2013 בתפקיד בכיר במערכות הבחירות של מאיר למועצת העיר ירושלים. בהיותו בנו של סגן ראש העירייה, נהנה יצחק ממעמד בלתי פורמאלי בעיריית ירושלים. נוכח מעמד זה, ראו בו גורמי עירייה שונים כעוזרו של מאיר תורג'מן וידו הארוכה ואף נענו לבקשות והוראות שהועברו להם מעת לעת מיצחק.

לפי מכתבי השימוע, משה הבא העניק למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך הלוואה בסך 200 אלף שקלים (שלא הוחזרה עד למועד פתיחת החקירה) לטובת קמפיין הבחירות למועצת העיר בשנת 2013. "הערבות ניתנה לתורג'מן על מנת שזה יסייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש בעירייה", כך לפי הפרקליטות, "שנדרש לאישורים מיוחדים בשל היותו מבנה לשימור בעל ערך היסטורי. ואכן, תורג'מן סייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש ובתוך כך, פעל אף בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שהיה עובדו של הבא בפרויקט מלון כורש וכן, כאמור, חברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות. לכן, תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו של קליינר. חרף האמור, תורג'מן לא דיווח על ניגוד העניינים בו הוא מצוי מול קליינר (עד לשלב מאוחר) והציב עצמו בניגוד עניינים חריף. תורג'מן פעל באופן חריג ומתמשך לטובתם של הבא וקליינר תוך שסטה מן השורה במסגרת מילוי תפקידו".

עוד על פי מכתבי השימוע, "הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות הארצית ובעירייה", נכתב בהודעת הפרקליטות, "באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר, על ידי יצירת מסמכים (אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה הגלויה".

עוד עולה ממכתבי השימוע כי "בתמורה לקידום ענייניו של דוד בוזגלו בעיריית ירושלים, העסיק ושילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצל בוזגלו. במקביל, יצחק, פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו", כך לפי הודעת הפרקליטות.

בנוסף, עולה כי לפי החשד מאיר תורג'מן פעל לטובת קידום ענייניו של לורנט לוי בתמורה לכספים שלוי העביר לתורג'מן, שיועדו כתרומות לנזקקים. כך, בתמורה לסך של 91 אלף שקלים, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה בירושלים וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו ביחס לבנייה הלא חוקית שהתבצעה על ידו בכיכר.

עוד מציינת הפרקליטות כי "לפי מכתבי השימוע, מאיר תורג'מן חשוד שהשתמש שלא כדין בכספי בית הכנסת שבו התפלל, בו הוא שימש כאחראי על קופת בית הכנסת. על פי החשד, תורג'מן עשה שימוש אישי בביתו הפרטי בכספים שנתרמו למטרת שיפוצים בבית הכנסת. מאיר תורג'מן חשוד אף כי השמיט הכנסה מרשויות המס על הכספים שאותם קיבל ככספי שוחד והכספים שגנב מבית הכנסת".